שתי חברות הזנק, שתיהן מתמקדות בייצור של רכב חשמלי ושתיהן הוקמו בהפרש של שנתיים בלבד אחת מהשנייה. יותר מ-10 שנים אח"כ, אחת מהן, ריביאן, מכריזה על השקעה של מיליארדי דולרים מפולקסווגן בעוד שהשנייה, פיסקר, מכריזה על ריקול לכל הרכבים שהיא מכרה אי פעם ומודיעה ללקוחות שהם לא יוכלו להשיג חלקים.
איך דבר כזה קורה?
המציאות היא שריביאן היא זו שמתחזקת ופיסקר היא זו שמתרסקת, אבל לא היה צריך שיקרה הרבה והיינו מקבלים סיפור עם תפקידים הפוכים לחלוטין – גם הנריק פיסקר שייסד את פיסקר וגם אר-ג'יי סקרינג' שייסד את ריביאן שניהם חשבו בתור התחלה על כיוון של מכונית חשמלית ספורטיבית – סקרינג' החליט לקחת הימור לשנות כיוון ו"לתקוף" את נישת הפנאי-שטח, החלטה שעד עכשיו נראה שהשתלמה לו בגדול.
וגם, הסיכוי של הנריק פיסקר להצליח היה אמור להיות, לפחות על הנייר, הרבה יותר גדול מזה של סקרינג'.
סקרינג', שלמד הנדסת מכונות ב-MIT, חלם תמיד להקים מותג רכב משלו ואפילו בנה בעצמו מכוניות אבל ברזומה שלו לא תמצאו שמות של חברות רכב מוכרות. לעומת זאת, בקורות החיים של הנריק פיסקר שמבוגר מסקרינג' ב-20 שנים, אפשר למצוא שמות כמו ב.מ.וו ואסטון מרטין – פיסקר נחשב לאחד המעצבים המבוקשים והמוכשרים בתעשיית הרכב, והוא חתום על עיצובים של דגמים אייקונים כמו ב.מ.וו Z8, אסטון מרטין DB9 ועוד.
פיסקר עבד אפילו בשירותה של טסלה, ששכרה אותו כדי להתוות את הקו העיצובי של טסלה מודל S, מה שנגמר יותר מאוחר בתביעה משפטית שהגישה טסלה נגדו.
קארמה רעה
בשנת 2008, חשפה פיסקר אוטומוטיב את הקארמה, מכונית ספורט היברידית עם מנוע בנזין מוגדש בנפח 2.0 מתוצרת פורד, שני מנועים חשמליים, סוללה בנפח של 22.6 קוט"ש ותג מחיר התחלתי של כ-80,000 דולר.
בהתחלה, העתיד של הפיסקר קארמה היה ורוד. בחברה קיבלו אלפי הזמנות מוקדמות (מזכירים שמדובר במכונית יוקרה) ואפילו הודיעו שהם "סולד-אאוט" עד 2010. אפילו תביעה מטסלה, שטענה שהקארמה של פיסקר עושה שימוש ברכיבים שנמצאים במודל S, שבסופה פסק השופט שטסלה צריכה לשלם לפיסקר יותר ממיליון דולר, לא קלקלה את מצב הרוח של היזם הדני, שאמר אז שפיסקר מתכננת לייצר 15,000 יחידות של הקארמה כל שנה – אבל אז התחילו הבעיות.
במהלך חייה הלא מאד ארוכים, סבלה הפיסקר קארמה מכמה ריקולים, הראשון כלל כמה מאות בודדות של מכוניות אבל הריקול השני כלל כבר את כל הרכבים שנמסרו ללקוחות. אבל נראה כי "הקש ששבר את גב הגמל" הייתה פשיטת הרגל של ספקית הסוללות של פיסקר. ב-2014, ולאחר כ-2,000 יחידות פיסקר קארמה שיוצרו ונמסרו ללקוחות בצפון אמריקה ואירופה, הודיעה חברת פיסקר אוטומוטיב על פשיטת רגל.
כפי שקרה ללא מעט חברות רכב שלא הצליחו לשרוד בכוחות עצמן, גם ה"גופה" של פיסקר אוטומוטיב נאספה על ידי חברה סינית, כשהפעם מדובר ב-Wanxiang, שרכשה גם את החברה שסיפקה את הסוללות למכוניות של פיסקר. פיסקר אוטומוטיב נולדה מחדש בתור קארמה אוטומוטיב שחיה ונושמת עד היום – הדגם האחרון שחשפה קארמה הוא הקאבייה (Kaveya) מכונית חשמלית אקזוטית עם הספק של יותר מ-1000 כוחות סוס.
קאמבק?
פיסקר לא התכוון לוותר וב-2016 הודיע על הקמת מותג רכב חשמלי חדש, הפעם תחת השם Fisker Inc, ועם הבטחה להביא רכב פנאי חשמלי שיציע תג מחיר אטרקטיבי – סיבוב דרמטי של 180 מעלות, ממכונית ספורט יוקרתיות לרכב פנאי חשמלי להמונים.
בחודש נובמבר 2021 בתערוכת הרכב של לוס אנג'לס, מספר חודשים בודדים אחרי שפיסקר התראיין לכתבה ל-CNN, שם נכתב כי הוא לא מתכוון להיכשל בפעם השנייה (יש לנו חדשות לא טובות בשבילך, הנריק), חשפה פיסקר את האושן (Ocean), רכב פנאי חשמלי עם גג סולארי ותג מחיר אטרקטיבי, ממש כמו שהבטיח המייסד.
אוקיינוס של בעיות
לעצב מכוניות זה דבר אחד, ולייצר מכוניות זה דבר אחרי לגמרי. הנריק פיסקר, שעל היכולת שלו לעצב מכוניות אין עוררין (ובינינו, האושן לא נראה רע בכלל) חווה על בשרו את המציאות הקשה. אילון מאסק בעצמו הצהיר כמה וכמה פעמים שאחד החלקים הקשים ביותר, אם לא הקשה ביותר בביזנס זה שלב הייצור. ולראייה – פיסקר חשפה כמה וכמה דגמים חשמליים, אבל הדגם היחיד שלה שהגיע לייצור היה האושן.
ככל שנמסרו יותר רכבים ללקוחות, כך החלו להצטבר התלונות. ממש כמו בסיבוב הקודם של פיסקר, גם הפעם הלקוחות לא היו מרוצים מטיב המוצר, שנראה שיצא לשוק לפני שהוא היה "אפוי" לגמרי. בנוסף ללקוחות שדיווחו על "באגים" במערכת ההפעלה של הרכב, 14 בעלי פיסקר אושן שונים דיווחו על דלתות שלא נפתחות – מה שגרם למנהל הבטיחות האמריקני, NHTSA, לפתוח בחקירה.
התלונות הנוכחיות על הרכב החשמלי של פיסקר, יחד עם העבר הבעייתי, התחילו להשפיע על האמון של הלקוחות במותג פיסקר, שהיה גם ככה, בהיותו מותג חדש ולא מוכר, די קטן. פיסקר יצרה כ-10,000 יחידות של האושן החשמלי שלה אבל רק 4,700 נמכרו ונמסרו, ולחברה היו עוד שלל בעיות.
פיסקר הייתה במצב של צלילה חופשית לכיוון מטה, כשאפילו חיתוך אגרסיבי במחיר הרכב ל-24,000 דולר במקום 37,000 דולר לא שכנע את הקונים, אף אחד לא רצה לגעת בדבר הזה שנקרא פיסקר אושן. כתבה שפורסמה באתר הרכב הפופולרי אדמונדס, שכותרתה הייתה "אל תקנו את הפיסקר אושן", בוודאי שלא סייעה, בלשון המעטה, למצב הגרוע גם ככה של המותג. ויש גם שמועות על ניהול בעייתי, שאנחנו לא יכולים לאמת את נכונתן.
פיסקר נשמה את נשימותיה האחרונות. לכמה רגעים היה נראה שחבל ההצלה שהיא כל כך צריכה סוף סוף הגיע – בדמות שת"פ חדש עם ניסאן במסגרתו היו דיבורים על השקעות בטכנולוגיה, פיתוח של דגמים חדשים משותפים וכמובן הרבה הרבה מזומנים. אבל ברגע האחרון החליטו ביצרנית הרכב היפנית שלא להתקדם עם ההסכם – משל לרופא שמנתק אדם גוסס ממכונת ההנשמה.
פיסקר מתה.
סיים סיים באט דיפרנט
ובינתיים במשרדים של ריביאן בעיר אירוויין שבקליפורניה, במרחק של שעה נסיעה בלבד מהמשרדים של פיסקר במנהטן ביץ' בקליפורניה, העניינים נראים אחרת לגמרי.
העובדה שבריביאן החליטו ללכת על נישה שהייתה עד אז למעשה כמעט ולא קיימת, החלטה של אר-ג'י סקרינג המנכ"ל והמייסד, שתתברר בהמשך כגורלית, גרמה לכך שכבר בשנת 2018, כאשר נחשף לראשונה הריביאן R1T, שיהפוך לימים לטנדר החשמלי הראשון שיגיע לייצור סדרתי, הוא זכה להתעניינות אדירה מצד חברות גדולות מה שבא כמובן לידי ביטוי בכסף, הרבה כסף.
אנחנו מדברים כמובן על העסקה הידועה מ-2019 בין ריביאן לאמזון שהכניסה כ-700 מיליון דולרים לקופה של הראשונה והעניקה בלעדיות לשנייה על הרכב המסחרי החשמלי, פרויקט שאותו פיתחו בריביאן אז, ולאחריה השקעה נוספת של 500 מיליון דולרים שהגיעה מפורד. ארבע שנים בדיוק מפקיעתו ובהתאם למוסכם, הסירה ריביאן את הסכם החסינות שהוענקה לאמזון והודיעה כי מעתה כל אחד ואחת, פרטיים או חברות, יוכלו לרכוש את הרכב המסחרי החשמלי שלהם.
על אף שהיא טובלת את בהונותיה בבריכת התחבורה המסחרית החשמלית, הפוקוס של ריביאן מושקע בעיקר בסגמנט הפנאי-שטח, ובדגמי ה-R1T, הטנדר החשמלי וה-R1S, רכב הפנאי החשמלי, שמגיעים עם תגי מחיר שהפכו אותם למתאימים בעיקר לאלו שידם משגת.
בריביאן, שציינו בשנת 2024 את ההישג של ייצור 100,000 רכבים בתוך שלוש שנים, זיהו שיש להם בעיה והבינו שאם הם רוצים למכור יותר וגם לקהלים חדשים כמו צעירים ולא רק אוכלוסיה בוגרת ומבוססת, הם צריכים להרחיב את ליין המוצרים שלהם, מה שקרה עם הצגתו של ה-R2 ועוד שני דגמי קונספט.
בחלק של פיסקר הייתה הערה על הניהול – קשה להעריך מבחוץ האם מנכ"ל ריביאן הוא מנהל טוב, אבל נראה שהעניינים "דופקים" כמו שצריך.
למרות שבריביאן מצהירים בכנות שהם עדיין מפסידים כסף על כל רכב שהם מוכרים, הדרך קדימה נראית בטוחה, עד כמה שאפשר בתחום עם כל כך הרבה חוסר ודאות. מספרי ההפסדים בירידה, הטנדרים החשמליים של שברולט, GMC ודודג' עדיין לא בשוק ככה שהתחרות האמיתית (ואנחנו לא מזלזלים בה) מגיעה כרגע רק מהכיוון של פורד עם פורד F-150 לייטנינג שלה, אך הידיעה החשובה מכל כנראה מבחינת ריביאן בזמן האחרון היא ההשקעה מפולקסווגן.
מיליארד דולר בתור התחלה
פולקסווגן הודיעה כי היא תשקיע, בתור התחלה, מיליארד דולר בריביאן, ובהמשך עוד ארבעה מיליארד. בתמורה היא תקבל גישה לטכנולוגיה של ריביאן, והיא תוכל לייצר ולשווק דגמים חשמליים של פולקסווגן שעושים שימוש בטכנולוגיה הזו. לדוגמא – טנדר פולקסווגן אמארוק חשמלי שיושב על הפלטפורמה של הריביאן R1T. הבאנו רעיון.
וזה מעלה בנו שאלה – האם אר-ג'יי סקרינג מכר את נשמתו בעבור חופן דולרים? התשובה בגוף הכתבה. רואים מה קרה לפיסקר? כל חברה, במיוחד צעירה, ולא משנה כמה המוצרים שלה טובים, צריכה כסף, והרבה. סקרינג' יודע את זה "זה חשוב לנו מבחינה כלכלית" הוא הצהיר.
הזווית שלנו
נראה שיש כאן שילוב שעל כמה דברים שעל רובם כבר הרחבנו, אבל יש משהו אחד שאותו לא הזכרנו, וזה מזל. אר-ג'יי סקרינג היה במקום הנכון בזמן הנכון, והנריק פיסקר היה במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון – לא פעם אחת, פעמיים!
האם נראה את פיסקר חוזר לסיבוב שלישי? האם תימצא חברה (סינית, איך לא), שתקנה את פיסקר ותחזיר אותה מהמתים?
ומה יקרה לפני? האם ריביאן תשווק רכבים בישראל או שיגיעו לכאן רכבים של פולקסווגן שמבוססים על רכבים של ריביאן? ספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים.
