על מנת לעצור את ההתחממות הגלובלית האנושות צריכה להגיע לאפס (כן, אפס) פליטות גזי חממה מאותם אין-ספור מקורות שפולטים גזי חממה כל הזמן: החל ממכרות פחם בסין ובאוסטרליה, דרך מפעלי נחושת באירופה ועד לכל מכונית שחוצה את הנגב או מטוס שחוצה את האוקיינוס.
ההתמודדות הזו היא, בפער ניכר, האתגר הגדול ביותר מולו ניצבת האנושות עד כה ואולי גם אי פעם. לעתים המטלה הזו נראית כה גדולה שקשה להבין כיצד אנחנו יכולים להשפיע או מאיפה בכלל להתחיל.
מנגד, גם למקורות אנרגיה חלופיים ישנם חסרונות, ולעתים סיכונים, שצריך לקחת בחשבון. הדוגמה הבולטת ביותר היא האסון בצ׳רנוביל – שעד היום מהווה טיעון נגד ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית, שנחשבת ירוקה.
לא רק הצלחות- התעשייה הירוקה ידעה גם כשלונות
מטבען של טכנולוגיות חדשניות, לא תמיד ניתן להעריך את יעילותן או את עלויות ההקמה והתפעול שלהן בפועל.
במקרים רבים העלות הכלכלית של פרויקטים שאפתניים יכולה להפוך את השאיפות לנקות את הסביבה למשקולת כלכלית שלא מצליחה להצדיק את עצמה.
דוגמה לכך ניתן לראות בפרויקטים מקנדה ועד ערב הסעודית שהביאו בסופו של דבר לזניחה, גם אם זמנית, של ההטמעה של אנרגיה סולארית.
שקיעת השמש
פרויקטים סולאריים שנזנחו עקב עלויות אסטרונומיות או חוסר יעילות אנרגטית
- הדרך הסולארית של נורמנדי, צרפת
הכביש שנועד להפיק אנרגיה תוך חסכון בשטח ובתשתית ופורק לאחר שנתיים ורק מאה מטר של דרך, משום שהפיק רק מחצית מהאנרגיה שחשבו שתושג בגלל ההצללה של הרכבים שנסעו עליו. - הפרויקט הסולארי במדיסין האט, קנדה
אחרי חמש שנים בלבד פורקה תחנת כוח סולארית ייצור נמוך של אנרגיה ומחירי תפעול מאמירים. המפעל שנועד לחסוך 9 מיליון דולר קנדי בשנה גרם להוצאה של 3 מיליון – מה שהביא לנטישתו. - תחנת העל הסולארית של ערב הסעודית
לפני שנה וחצי ביטלו הממשל הסעודי והקונגלומרט היפני סופטבנק (SoftBank) הקמה של תחנת כוח סולארית בהספק של 200 ג׳יגה-וואט בשל עלויות ההקמה הבלתי אפשריות אליהן הגיע הפרויקט.
ניתן להמיר כמעט כל מקור אנרגיה בחשמל
הטכנולוגיה המשמשת אותנו בחיי היומיום ניתנת לחלוקה לשני חלקים עיקריים על בסיס האנרגיה שמפעילה אותה: טכנולוגיות ומוצרים שפועלים על חשמל (שמגיעה מסוללה או מהשקע הקרוב) אל מול כאלה שמנצלות באופן ישיר את האנרגיה שמופקת בבעירה של חומרי דלק (נפט, בנזין, גז טבעי או אפילו חומרים ביולוגיים).
לדוגמה, מפזר חום חשמלי מול אח או תנור גז ורכב חשמלי מול רכב בעל מנוע בעירה-פנימית.
למעשה, כמעט ולא קיימת טכנולוגיה המשמשת אותנו שדורשת את האנרגיה הישירה שנפלטת משריפה ואינה ניתנת להחלפה באמצעות חשמל. חשמל, האש של העידן המודרני, ניתן להפקה באמצעים שאינם גורמים לפליטות גזי חממה, כמו רוח, שמש, אנרגיה גרעינית, מים או שימוש בחום כדור הארץ עצמו.
הכל מסכימים שעל מנת להחליף את הפחם, הנפט והגז הטבעי דרושה השקעה נרחבת. המקורות המאובנים לאנרגיה, כמו האש (חברתו הוותיקה של המין האנושי), העניקו לאנושות את ההזדמנות להשתחרר מהתלות בחסדי השמיים והאקלים. בזכותם אנו יכולים להאיר את בתינו בלילות ולצרוך אנרגיה גם ביום סגרירי ומעונן.
חשמל נקי, 24/7, גם בחורף
תמהיל נכון של מקורות מתחדשים ונקיים יוכל להביא להקמתה של רשת חשמל דלת או נטולת פליטות גזי חממה. למרות פיתוחם של דלקים ביולוגיים או גזים סינתטיים אחרים שאולי יוכלו להפחית או לאפס את פליטות גזי החממה, אלו עוד רחוקים מיישום תעשייתי. אם בכוחנו להפוך את החשמל לנקי – למה שלא נפעיל הכל על חשמל נקי?
בפרסומת לניסאן ליף משנת 2011 הראתה החברה כיצד העולם היה נראה אילו כל הטכנולוגיה שלנו הייתה מונעת בדלק: מהפלאפון ועד למיקרוגל. הם שואלים מדוע הרכבים שלנו צריכים להיות החריגים ולהמשיך לשרוף כדי לנוע.
כמו לרכבים, כך למשק האנרגיה: למה שלא ננקה את מקורות החשמל שלנו ואז נהפוך הכל, כולל הכל, לחשמלי?
מכיוון שרוב המשקים בעולם מבוססים על רשת חשמל מרכזית המעניקה אנרגיה לבתים (גם אלו עם גגות סולאריים לא מייצרים כפי שהם צורכים לרוב), כל צעד בדרך להפיכת רשת החשמל המרכזית לנקייה יותר מפחיתה את פליטת גזי החממה האישית של הקהילה כולה.
מה המקור המתחדש הנכון עבורכם?
כאשר המכון הטכנולוגי של ניו ג׳רזי (NJIT) נדרש לשאלה כבר לפני חמש שנים הוא מצא שאנרגיית רוח היא המשתלמת ביותר מבחינת ייצור אנרגיה ביחס לעלויות. עוד חזה המכון שסקטור זה יוכל לייצר יותר משליש מהחשמל שצורכת ארה״ב עד שנת 2050, והיום כבר יותר זול להפיק חשמל ממקורות מתחדשים מאשר ממתכלים.
כמו כן, היעילות של מקורות נוספים כמו אנרגיה גאותרמית או הידרואלקטרית גבוהה מאד ולעתים כפולה משל אנרגיה סולארית, כאשר משקללים פנימה את עלות ההקמה והתחזוקה. מאז נעשו התפתחויות טכנולוגיות ניכרות וייצור האנרגיה המתחדשת בארה״ב לבדה יותר מאשר הכפיל את עצמו – מה שהפחית משמעותית את פליטת גזי החממה ויוכל לעזור לה לעמוד ביעדי הסכם האקלים של 2015. נזכיר שישראל העמידה לעצמה יעד יותר מלהכפיל את שיעור החשמל הירוק שהיא מייצרת בעשור הקרוב, עד 30% בשנת 2030.
אך לפני שאתם נוטעים טורבינה בחצר הקרובה לביתכם יש לזכור את החסרונות של מקורות מתחדשים: מקורות סולאריים מפיקים אנרגיה רק בשעות האור וטורבינות רוח תלויות, אנחנו מקווים שאתם יושבים, ברוח. חשוב לזכור גם שמקורות אלו דורשים הקמת של מתקני אגירה, פרויקט שעדיין נחשב יקר מאד, וכמעט מבטל את היתרונות הכלכליים של אנרגיות מתחדשות.
גם ייצור הידרואלקטרי דורש זרם מספיק חזק ועצם הקמת תחנה שכזו עשויה לגרור פגיעה במערכת האקולוגית הנלוות בשל בנייה של סכרים. אנרגיה גרעינית יעילה ואינה תלויה בדבר אך עשויה להביא להצטברות פסולת רדיואקטיבית ולסכן את הסביבה במקרה של תקלה.
שיא העולם של קוסטה-ריקה
עוד אף מדינה לא הצליחה להתקיים לאורך זמן בהתבססות על אנרגיה מתחדשת בלבד ובצורה שניתנת להעתקה במשקים אחרים. מנגד ניתן לראות את איסלנד, לדוגמה, המשתמשת בגייזרים הרבים שבשטחה על מנת ליצור חשמל גאותרמי, אך היא מקרה ייחודי. קוסטה ריקה היא המובילה העולמית בשימוש באנרגיה ירוקה אחרי שהצליחה להתקיים בשנת 2016 במשך 110 ימים ברציפות באמצעות מקורות מתחדשים, תוך ניצול ריבוי הנהרות, הסכרים והרי הגעש בה.
ובכל זאת, כשמדברים על משק המונע מאנרגיות מתחדשות בלבד השאלה הראויה היא ככל הנראה ״מתי״ ולא ״האם״ נצליח לעשות זאת. שילוב כוחות ופרויקטים רחבי היקף, הכוללים בנייה חכמה לניצול נכון יותר של חום וחסכון באנרגיה במבנים ובמרחב הציבורי, יחד עם ייצור של משקי חשמל מבוזרים ומותאמים לאקלים של כל אזור ומדינה (כמו שימת דגש סולארי בישראל לעומת טורבינות רוח בבריטניה).
השלב האחרון הנדרש הוא הקמה של אמצעי אגירה יעילים מספיק יוכלו להפוך את שוק האנרגיה העולמי לבר-קיימא. דוגמה לכך ניתן לראות בפיתוחים של ניסאן, הונדה ואאודי – שרוצות להפוך את הרכבים החשמליים לסוללות ניידות שיעזרו לייצב את רשת החשמל המקומית.
