עכשיו זה רשמי: חברת ההזנק לוסיד (Lucid) מתחילה להיסחר בבורסה אחרי מיזוג מוצלח עם חברת ההשקעות Churchill Capital Corp IV. לוסיד פועלת מקליפורניה אבל בפועל, יותר ממחצית מהחברה שייכת לערב הסעודית, שהשקיעה מעל למיליארד דולר בחברה.
ההנפקה של לוסיד באה כמה ימים בלבד אחרי שחברת הזנק מסקרנת אחרת מתחום הרכב החשמלי, פאראדיי פיוצ'ר (Faraday Future) שמה, שהצטרפה גם היא לבורסה החשובה בעולם, מהלך שעזר לה לגייס מיליארד דולר.
תחום הרכב החשמלי נמצא בנסיקה שאף אחד לא יכול להתעלם ממנה, וזה טבעי שאנחנו שומעים על יותר ויותר חברות הזנק שמייצרות רכבים או טכנולוגיות הקשורות לתחום הרכב החשמלי, שמגיעות לבורסה.
לוסיד הוקמה בשנת 2007 והחלה את דרכה כחברה שיצרה סוללות תחת השם אטייבה (Atieva) וב-2016 הודיעה שהיא בונה רכב חשמלי משלה. כדי לעשות זאת, "גנבה" לוסיד את פיטר רולינסון (Peter Rawlinson) המהנדס הראשי בפרויקט המודל S של טסלה ואחד מהאנשים הבכירים בחברה של אילון מאסק באותה העת. רולינסון נבחר להוביל את פרויקט ה'אייר' (AIR), המכונית החשמלית של לוסיד, ואח"כ מונה למנכ"ל החברה.
בלוסיד תכננו להכניס את האייר לייצור כבר בשנת 2018, אך זה לא יצא לפועל, בעיקר בגלל קשיים כלכליים. מאות המיליונים שהחברה גייסה לא הספיקו לכסות על הפיתוח ועל הקמת המפעל, והמיזם כמעט נכחד. אחרי שניסיונות לעסקאות שיניבו השקעות מצד פורד ויצרני רכב גדולים אחרים עלו בתוהו, פנו בלוסיד להלוואות שנלקחו מקרנות גידור ואפילו מחברת אוטובוסים סינית.
כשגם זה לא הספיק, הגיעה ערב הסעודית ו"הצילה את המצב" עם השקעה על סך מיליארד דולר. הכסף הגדול השאיר אמנם את לוסיד בחיים אבל מצד שני, הקנה לממשלה הסעודית יותר מחצי מהבעלות על החברה – מצב שבכלל לא בטוח שכולם (כולל מדינות נוספות בעולם שלוסיד תרצה למכור בהן כמויות גדולות של מכוניות) אוהבים.
לפי תכנית ששמה "החזון הסעודי 2030" שפורסמה כבר בשנת 2016, ערב הסעודית, אחת המדינות שמזוהות עם נפט ותלויות בו יותר מכל מדינה אחרת, מתכננת להשתחרר מהתלות הזו עד שנת 2030. עדיין לא ברור איך היא מתכוונת לעשות זאת, אך אין ספק שבעלות משמעותית על סטארט-אפ חדשני ומרשים כמו לוסיד, לא תזיק.
נכון להיום, מציעה חברת ההזנק מקליפורניה דגם אחד בלבד – אייר (AIR) שמו. האייר זמינה בכמה רמות גימור: 'פיור', 'טורינג', 'גרנד טורינג' ו-'דרים אדישן', כשהמחירים נעים מכ-70,000 דולר לגרסת הפיור הבסיסית, דרך 87,500 דולר לטורינג ו-131,500 דולר לגרנד טורינג ועד לסכום מטורף של יותר מ-160,000 דולר לדרים אדישן (שמופיעה כ'סולד אאוט' באתר).
אתם מוזמנים לקראו כאן עוד על האייר של לוסיד
טסלה קילר?
לא מעט מחשיבים את לוסיד כ"טסלה הבאה" או "קוטלת הטסלות" (בכלל, נראה שזה נהיה ממש מנהג להכתיר סטארט-אפים שמציגים רכב חשמלי חדש כיורשים של טסלה, מנהג שאנחנו ממש לא אוהבים) אבל למען האמת, זה לא ממש מדויק, לא במקרה של לוסיד, ובכלל.
על השוואה לטסלה מודל 3 (על כל שלוש גרסאותיה) אין בכלל מה לדבר – גם גרסת הכניסה של האייר של לוסיד, הפיור, עדיין עולה כ-30,000 דולר יותר מגרסת הסטנדרט ריינג' של המודל 3 וכ-13,000 דולר יותר מגרסת הפרפורמנס – המודל 3 היקר ביותר שתוכלו לקנות נכון להיום. אבל זה לא רק טסלה – גם מתחרות נוספות מאותה קטגוריה, כמו הפולסטאר 2 ואפילו הב.מ.וו i4 שנחשבת ליקרה, שגרסאות הבסיס שלה לא מתקרבות במחיר שלהן ללוסיד.
הלוסיד אייר נכנסת לקטגוריות רכבי היוקרה וההשוואה הנכונה תהיה לטסלה מודל S – שם המחירים כבר מתקרבים פחות או יותר – אך עדיין יקרים יותר בצד של חברת ההזנק – אם לוקחים אם גרסת הכניסה של המודל S למשל, ומשווים אותה לגרסת ה-'אייר-טורינג', ההבדל במחיר עומד על כ-3,000 דולר פחות או יותר. בגרסאות היקרות ביותר ההבדלים כבר הופכים גדולים יותר – המודל S בגרסת הפלייד עולה כ-130,000 דולר, בעוד שמקבילתה מבית לוסיד, ה'אייר דרים אדישן', שמציעה הספק של 1,080 כ"ס, עולה לא פחות מ-161,500 דולר.
התחושה שמתקבלת אצלנו לגבי לוסיד היא שמדובר במותג בוטיק, שיכול לתת פייט בזירות היוקרתיות יותר – טסלה מודל S, מרצדס EQS וכו'. בכל מקרה, כדי למכור הרבה, הם יצטרכו בסופו להציג רכב זול יותר. במחיר התחלתי של 70,000 דולר, אנחנו לא ממש רואים דרך בה לוסיד תוכל לצאת מהמקום הבוטיקי / אקזוטי ולהפוך למותג מוביל שאשכרה נותן פייט לגדולות שמוכרות הרבה.
הכניסה לבורסה הניבה ללוסיד על פי הדיווחים יותר מ-4 מיליארד דולר – סכום שאמור להספיק לה להיכנס לקצב המהיר שבו רץ נכון להיום עולם הרכב החשמלי. האם מכונית האייר שלה תצליח באמת להוות מתמודדת ראויה ותחרות לאחרות?
ימים יגידו.
