fbpx

ירוק זה השחור החדש? על הכסף הגדול בדרך לעולם ירוק

משבר האקלים מניע את העולם כבר עכשיו, ויניע את הפוליטיקה והכלכלה העולמיים בעשורים הקרובים יותר. במדור החדש נעקוב אחר הנעשה בעולם, בתחבורה וגם בישראל על מנת להפוך את האנרגיה שלנו לנקייה יותר. כתבה שנייה בסדרת האנרגיה הירוקה

משבר האקלים ממלא את חיינו וימשיך לשנות אותם עד בלי היכר בעשורים הקרובים, כאשר כשמגפת הקורונה והמשבר הכלכלי המלווה אותה הם בין הדוגמאות האקטואליות לאופן שבו משברים גלובאליים משנים חיים פרסונליים. 

מרכיב מרכזי בהתמודדות עם האקלים המשתנה ובמניעת המשך ההתחממות הוא צמצום פליטת גזי החממה, כשפחמן דו חמצני הוא העיקרי שבהם. הפחתה של כמות הפחמן הנפלט לאטמוספירה שרק הלכה ועלתה מאז המהפכה התעשייתית (למרות ועידות האקלים השונות) היא היעד העיקרי של ממשלות וחברות ברחבי העולם, מתוך הבנה שהפחמן שנפלט משפיע על אקלים כדור הארץ למשך עשרות שנים, לכל הפחות.

אנרגיה ירוקה – כל הכתבות בסדרה:

נכון לשנת 2020, יותר משבעים אחוזים מפליטות גזי החממה של האנושות לאטמוספירה מקורן בייצור אנרגיה – החל מחשמל וחימום לבתים, דרך אנרגיה לתעשייה ולבניין וכלה בנושא לו מוקדש המגזין כולו, תחבורה.  

הפיכת משק האנרגיה לכזה שמתבסס על אנרגיות מתחדשות ולא על דלק מאובן יכולה לצמצם בצורה דרמטית את פליטת גזי החממה ובהתאם להגביל את ההתחממות הגלובלית במידה שתאפשר לאנושות להכיל את השלכותיה.

מסיבה זו נחתם בשנת 2016 הסכם פריז – שפתח גם תחרות בין מדינות שונות בעולם בנוגע לאימוץ והשקעה באנרגיות מתחדשות, קידם ביקורתיות גוברת כלפי בחירות כלכליות ומדיניות וכנראה שקידם הרבה יותר משחשבנו את השיח על האקלים בעולם.

במסגרת המדור החדש נעקוב אחר התהליכים שקורים ברחבי העולם בדרך לאימוץ אנרגיות מתקדמות, נחפש היכן מתקיימים שינויים אמתיים ומתי עושים לנו גרין-וושינג (Green-Washing- מהלכי יחסי ציבור ללא שינויים מהותיים) ובעיקר ננסה לחבר את הנעשה בעולם לנעשה בארצנו שכורת השמש.

גם בערוב ימיו מניע את העולם – הזהב השחור

שש טורבינות רוח בשורה במזג אוויר נעים בטקסס ארצות הברית
טורבינות רוח בטקסס, ארצות הברית

עוד טרם ניגע בשינויים שנעשו בעולם בשנים האחרונות במטרה לקדם אנרגיות מתחדשות, נדון במציאות העגומה למדי שמסתתרת מאחורי ההבטחות של מנהיגי העולם ובין שורות ההסכמים השונים: עדיין רוב הכסף שמושקע באנרגיה תומך, בסופו של דבר, בדלק מאובן. 

במסגרת פרויקט חדש שהוקם השנה ועוקב אחר המדיניות של 20 הכלכלות הגדולות בעולם, נחשף כי לפחות 212 מיליארד דולר, יותר ממחצית ההשקעה העולמית באנרגיה, הופנו לתמיכה בנפט, גז ופחם. מנגד, ההשקעה באנרגיות מתחדשות עומדת על בערך 135 מיליארד דולר בלבד. כאשר מחלקים זאת בהתאם למספר התושבים, ההשקעה בנפט ובדלקים מאובנים עומדת על כמעט ארבעים וחמישה דולר לאדם – חמישים אחוז יותר מאשר ההשקעה פר תושב באנרגיה ממקורות מתחדשים.

רוב הכסף, 172 מיליארד דולר, מופנה לנפט ולגז טבעי, בהתאם לירידת קרנו של הפחם. זאת רק בהשקעה ישירה, כשבעולם נשמעת ביקורת במספר הולך ועולה של מדינות על החלטות להקל ברגולציה על חברות אנרגיה ונפט במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה העולמי.

ובכל זאת, אם מסתכלים על המתרחש במדינות שונות בנפרד, ניתן לראות כי בחלקן נעשו צעדים משמעותיים יותר לקידום אנרגיה נקיה, בעוד שבאחרות מקורות האנרגיה ופליטות גזי חממה הופכים לנושא למחלוקת פוליטית, כלכלית ולעתים גם פרסונלית ואמוציונלית.

האם הבחירות בארה״ב יקבעו את עתיד שוק האנרגיה?

ארצות הברית היא כנראה הזירה המתוחה ביותר מבחינה אקלימית, כשבשנת בחירות המדינה צריכה להתמודד עם כמה מההשלכות המשמעותיות והמפחידות ביותר של משבר האקלים – החל מההתנהלות הכושלת למדי של הממשל עם המגפה ועד לשריפות הקשות שחווה קליפורניה בימים אלו, שכילו את השטח הגדול ביותר מאז החל תיעודן.

בעוד הנשיא דונלד טראמפ אמר בשבוע שעבר בקליפורניה כי ״האקלים ילך ויתקרר״ וציין כי המדע ״אינו תמיד יודע מה יהיה״, כינה אותו ג׳ו ביידן, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ׳מצית אקלים׳ (Climate Arsonist).

ארצות הברית שוברת שיאים ירוקים- וכסף ופוליטיקה מתערבבים

ביידן הציע גם תכנית כלכלית בהיקף של שני טריליון דולר במטרה לשקם את כלכלת ארה״ב, שתשים דגש על אימוץ נרחב ומהיר של אנרגיות מתחדשות ותחבורה חשמלית. בצד השני של המפה הפוליטית, אישר לאחרונה הנשיא חיפוש נפט וכריית אורניום בשמורות טבע ביוטה ובאלסקה, על שטחים שהוכרזו בעבר כאדמות השייכות לאמריקאים ילידים.

אך באמריקה כוחה של התעשייה הפרטית והרשויות המקומיות אינו בר הזנחה. עקב התגייסות של ערים וחברות רבות, המדינה עוד עשויה לעמוד ביעדי ההסכם למרות המדיניות הסביבתית של טראמפ ופרישת ארה״ב ממנו. עד כדי כך שבמחצית הראשונה של השנה ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים הגיע לשיעור הגבוה אי פעם – 22 אחוזים, המופקים בעיקר מאנרגיה גרעינית ומרוח. 

השנה גם לראשונה הופקה יותר אנרגיה ממקורות מתחדשים מאשר מפחם, לא כולל אנרגיה גרעינית. היקף ייצור האנרגיה מפחם ירד בכשלושים אחוזים ביחס לפילוח מקורות האנרגיה אשתקד וייצור אנרגיה מרוח הוא ענף האנרגיה בעל הצמיחה המהירה ביותר בארה״ב. 

באירופה רואים את האנרגיה הירוקה כמנוע צמיחה וכתשובה לקורונה

תחנת טעינה עם סככים סולאריים בצבע צהוב עם רכבים חשמליים נטענים
תחנת טעינה סולארית באירופה של חברת Fastned (צילום: Fastned)

בצד המזרחי של האוקיינוס האטלנטי נמצאות היום ממשלות שמכירות, בגדול, בצורך להשקיע את מרב המאמצים במעבר למשק אנרגיה המבוסס על אנרגיות מתחדשות. בראש ניצב האיחוד האירופי – שמשנה לשנה הולך ומחמיר בתקנות הנוגעות לפליטת גזי חממה בכלל ובתחבורה בפרט.

מאז פרוץ המגפה, באיחוד נוקטים במדיניות פרו-סביבתית בולטת, תוך הפסקת התמיכה בפרויקטים אנרגטיים המבוססים על אנרגיה מדלק מאובן והעדפה מוצהרת של פרויקטים המקדמים קיימות סביבתית ברמה הקהילתית ובמשק האנרגיה.

במדינות הגדולות באיחוד ניתן לראות השקעות מאסיביות לטובת אנרגיה מתחדשת, אם כי עדיין נתח ניכר מההשקעות באנרגיה מגיע בסופו של דבר לנפט ולגז. בבריטניה, שנימקה את פרישתה מהאיחוד ברצון להשקיע יותר בסביבה, התמיכה בגז טבעי ובנפט נותרה גדולה מברוח ובשמש.

בצרפת, לדוגמה, השיקו החודש תכנית כלכלית שאפתנית שמבוססת על אנרגיות מתחדשות וקיימות סביבתית: כמאה מיליארד יורו שיושקעו במטרה לשקם את הכלכלה שהצטמקה בכמעט עשרה אחוזים מהשנה שעברה. כעת תשקיע המדינה בהקמה של תשתיות אנרגיה מתחדשת, בבנייה המותאמת לאקלים ולחסכון באנרגיה ובהשקעה בטכנולוגיות ירוקות לטווח ארוך. 

בריטניה עדיין משקיעה לפחות פי שניים וחצי בנפט ובגז מאשר במקורות מתחדשים, למרות שבמדינה נקטו ונוקטים כמה צעדים מתקדמים מאד בהטמעה של טכנולוגיות ירוקות ותחבורה ציבורית ואף החליטו לאחרונה להגביר את הפיקוח על שימוש במשאבים של חברות המוכרות מוצרים בבריטניה, בדגש על שמן דקלים, מה שמבהיר את הצורך בשינוי מקיף יותר במשק.

ישראל מציגה ערבוב של כשלונות והצלחות, אך חסרה חזון ירוק אמיתי

מגדל של תחנות הכוח התרמו-סולארית אשלים בנגב
תחנת הכוח אשלים בנגב

בעולם הנושא הסביבתי הופך לעליון בחשיבותו, הוביל את המצביעים בבחירות לאיחוד האירופי בשנה שעברה, הופך למרכזי בהתמודדות מדינות עם משבר הקורונה וכנראה שישחק תפקיד משמעותי יותר גם בבחירות בארה״ב בעוד חודש. חשוב לציין גם כי דווקא סין המובילה בפליטות גזי חממה היא גם המובילה בקידום אנרגיות מתחדשות ולכן תזכה להתייחסות מיוחדת ונפרדת בהמשך.

קשה להודות בכך, אך ישראל היא לא שחקנית משמעותית בתחום הסביבתי וגם אינה משמעותית בפליטות גזי החממה בהסתכלות עולמית. עם זאת, במדינה שתושביה הם צרכני הפלסטיק הגדולים בעולם וגם המובילים העולמיים בחיסכון במים יש משמעות לשיח על משבר האקלים, אנרגיות מתחדשות והמשמעות שלהם על חיינו.

בישראל לא קיימת היום מפלגה המתייחסת באופן מסודר למשבר האקלים והנעשה בישראל מונע בעיקר בזכות יוזמות נקודתיות של תנועות אזרחיות בשיתוף רשויות מקומיות או משרדי ממשלה. עם זאת, לאחרונה הכריזו משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה על הגדלת חלקה של האנרגיה המתחדשת בתמהיל האנרגיה של ישראל משבעה עשר לשלושים אחוזים עד סוף העשור.

בישראל, למרות הניתוק היחסי, כן מתרבים התהליכים שמקדמים את המדינה אל עבר אנרגיה נקיה יותר – ועל כך בפרק הבא בסדרה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button