כבר כתבנו כאן לא מעט על האהבה של הנהגים האמריקאים לרכבי פנאי-שטח, טנדרים ובאופן כללי לרכבים פרטיים גדולים ככל שאפשר לדמיין. בזכות האהבה הזו גם הובעה כאן התקווה שהגעת טנדרים חשמליים לשוק – שתחל אי שם בקיץ הבא – תביא לשינוי טקטוני בדעת הקהל האמריקאית בנוגע לרכבים חשמליים.
רוב הנהגים, באמריקה ובעולם, אינם מתמצאים מספיק בעולם התוכן של רכבים חשמליים ועוד רחוקים מהפנמת תרבות הנהיגה השונה שצפויה להתפתח בעקבות השינוי. מה שהם כן מבינים זה את התנודות ביחסי ציבור שמתרחשות בחברות הרכב כעת.
ואכן השיח על טנדרים חשמליים מביא עוד עניין מצידם של הלקוחות הפוטנציאליים. במחקר אינטרנטי שנערך לאחרונה אף מופתה הפופולריות של השחקנים המובילים (שעל הקיימות הממשית שלהם אפשר לערוך דיון) לפי מדינות בארצות הברית על בסיס אזכורים ברשתות החברתיות.
באופן לא מפתיע כלל, בראש הרשימה נמצאת ריביאן, ש-R1T שלה זכתה לזריקת פופולריות אחרי ההשקעה של אמזון. מיד אחריה נמצאת טסלה, סמל התחבורה החשמלית, עם הסייברטראק. רכבים נוספים שמצאו את עצמם בראש הטבלה בחלק לא מבוטל מהמדינות הם באדג׳ר של ניקולה, B2 של בולינגר וגם אנדיורנס (Endurance) של לורדסטאון (Lordstown) – ובעיקר בולט העדרו של F-150 החשמלי של פורד.
האם פורד תוותר על הבכורה?
פורד שלטה ועודנה שולטת בשוק הטנדרים עם F-150, הטנדר הנמכר בארצות הברית כבר עשורים. הגרסה החשמלית שלו אמורה להגיע למכירות בעוד כשנתיים, מעט מאוחר ביחס לשאר הטנדרים החשמליים. המצב של פורד אפילו נראה טוב כשמשווים אותו לטנדר השני במספר המכירות – סילברדו של שברולט, שגרסתו החשמלית לא צפויה לפני 2025.
עם זאת, עדיין קשה לדעת כמה יצליחו החברות החדשות בהכנסה של רכבי שטח חשמליים חדשים לשוק בו רוב הקונים נשארים נאמנים יחסית למותג בו הם בחרו. למרות שבשנים הקרובות השוק יוצף בטנדרים חשמליים, עוד לא ברור מי יהיו הלקוחות – האם אנשים יחליפו את הטנדר שלהם בכזה חשמלי, או שמא הכניסה של טנדרים חשמליים תביא לקוחות חדשים לבחור בו על פני SUV או רכב משפחתי אחר?
בזכות השיח התיאורטי למדי שקיים כעת סביב הטנדרים החשמליים, ניתן לראות כיצד דווקא אחד הטנדרים הרחוקים ביותר מהמציאות – באדג׳ר של ניקולה – זוכה לפופולריות גואה (הוביל בשלוש-עשרה מדינות). על פי הודעת החברה, הטנדר שלה יתבסס על שתי טכנולוגיות שעוד לא הוכחו כמתאימות לטנדרים כלל: הנעה חשמלית ושימוש בתאי אנרגיה מבוססי מימן. אבל, זה מרגיש ונראה כמו הבטחה יציבה לטווח הארוך.
גם לנו נעים לדמיין רכב נטול חסרונות, גם אם אין לו תאריך ייצור.
ריביאן צפויה לנצח את טסלה בהגעה לקו הגמר
ובחזרה למציאות, אחרי שזכתה בכתר הלא-כל-כך-יוקרתי של פופולריות, ריביאן משחררת סרטון עדכון על הייצור במפעלה. למרות שהודתה בצורך בעיכוב שיביא לכך ש-R1T יגיע לשוק רק ביוני הבא ושאיבדה את יתרון הזמן האדיר שהחזיקה, היא עדיין עשויה להיות החברה הראשונה שתמכור טנדר חשמלי.
במפעל באילינוי, לשעבר של מיצובישי, ניתן לראות את אבות הטיפוס הראשונים ואת תחילת פעילות ההרכבה והייצור, תוך הדגשה של עבודת הצוות ושיתוף הפעולה (ושמירה על ההגבלות בשל המגיפה).
בעדכון מריביאן ניתן לראות לראשונה את החיבור בין המנוע החשמלי לשלדה, התייחסות רצינית למחיר הסביבתי הגלום בייצור וההתמודדות עמו: לדוגמה, שימוש חוזר במכולות ובאריזות הפלסטיק בהן משונעים חלקי הרכב המגיעים מהספקים למפעל. בעוד שבינתיים מורכבים הרכבים הראשונים בעבודת יד, פסי הייצור המרכזיים יושלמו בחודשים הקרובים וההרכבה הרובוטית של הרכבים תחל.
טסלה מקשה על ריביאן לגייס עובדים
לריביאן כ-2,500 עובדים בסך הכול, אך בינתיים החברה מעסיקה במפעלה באילינוי יותר רובוטים (500) מאנשים (400), אך כעת מתכננים בריביאן גיוס משמעותי של עובדים – שבסופו יועסקו כאלף עובדים עם תחילת השנה הבאה. כשברקע נמצאת התביעה מצד טסלה, הגיוס של עובדים חדשים שעבדו בעבר בחברה של מאסק הופך למורכב יותר.
בתביעה, שהוגשה בחודש שעבר לבית המשפט העליון של קליפורניה, האשימה טסלה את ריביאן בגיוס עובדים של טסלה לשעבר תוך עידוד אקטיבי לחשוף את סודות ואסטרטגיית החברה. לפי כתב התביעה, בו מצוין גם שמם המפורש של ארבעה עובדים, בריביאן עודדו עשרות מהעובדים שעברו מטסלה לחשוף את התוכניות העתידיות שלה על מנת לאפשר לריביאן להשיג יתרון בתחרות.
בריביאן ממשיכים להכחיש את התביעות ומשתדלים להתמקד כעת ביחסי ציבור חיוביים. הסרטון האחרון, בו פרט להתייחסות למשבר האקלים גם הוצג שילוב מגדרי ומגוון אתני, נועד להפוך את ריביאן לפופולרית יותר גם מחוץ לכביש: למרות העיכוב ריביאן עומדת לפרוץ דרך חדשה בשוק הרכב. אם אפשר לזכות גם בכמה נקודות פוליטיות על הדרך, אין בכך דבר רע.
