מה אמריקאי בעיניך? רוב הישראלים כנראה ישיבו שמדובר בטיימס סקוור העמוס בניו יורק, בצ'יזבורגר עם תוספת צ'יפס גדולה בצד – או אולי בכובע בוקרים טקסני גדול ומחוספס. אלא שכל מי שביקר אי פעם באמריקה שמחוץ לעיר ניו יורק בוודאי שם לב לעוד אחד מסמליה של ארצות הברית: הטנדרים. אם יש דבר אחד שהאמריקאים אוהבים יותר מפאי התפוחים המסורתי – הרי שזהו הטנדר הגדול וזולל הדלק.
בשנת 2021, סדרת כלי הרכב הנמכרת ביותר בארצות הברית הייתה סדרת F של פורד – ובראשה ה-F-150, הרכב הפופולרי ביותר באמריקה. זהו רכב מגודל ומנופח שכמותו כמעט ולא נראה על כבישי ישראל או אירופה. דגם ה-F-150 שוקל עד 2,584 קילוגרמים. לשם השוואה, רכב הפנאי הפופולרי סובארו פורסטר שוקל רק 1,566 ק"ג.
ליבם של האמריקאים לא שייך רק לטנדרים של פורד. בדירוג המכירות של 2021, תופסת את המקום השני סדרת הטנדרים המקבילה של מותג RAM – ואחריה הסילבראדו של שברולט. כלומר, שלושת המקומות הראשונים שייכים לטנדרים. אחד מכל חמישה רכבים שנמכרים בארצות הברית – הוא טנדר.
מדוע הטנדר הוא תצורת הרכב האהובה ביותר על האמריקאים? התשובה מורכבת. בעבר שימשו הטנדרים האמריקאים בעיקר לשינוע ציוד כבד – מבולי עץ ועד לפלדה. אלא שכיום רוב האמריקאים חיים אורח חיים עירוני או פרוורי – וגם מרבית בעלי ה-F-150 לא משתמשים בו למטרות עבודה. למעשה, ברוב חלקי העולם טנדרים נרכשים בעיקר בידי חברות מסחריות – ואינם זוכים לפופולריות משמעותית בקרב הציבור הרחב.
באמריקה, כאמור, המצב שונה לחלוטין. חלק עיקרי מכוח המשיכה של הטנדרים בארצות הברית נובע מההקשר התרבותי שלהם: הרצון של אמריקאים רבים להרגיש חלק מתקופה פשוטה יותר של עבודה קשה.
עם השנים, קטגוריית הטנדרים עברה טרנספורמציה – במעין מרוץ חימוש סביב השאלה הנצחית "למי יש גדול יותר". פורד, שברולט, RAM ושאר היצרניות דאגו להגדיל את הטנדרים שלהן, לחזק את המנועים, להעניק להן חזות קשוחה ומאיימת ככל האפשר – ועל הדרך גם גרמו לזינוק עצום בצריכת הדלק של אותם טנדרים. אלא שכיום, במציאות של מחירי נפט מטפסים ודאגות סביבתיות, שוק הרכב כולו צועד אל עבר עתיד חשמלי.
מבחינת אמריקאים רבים, טסלה קטנה או יונדאי זעירה לא יעשו את העבודה: הם מעוניינים בטנדר חשמלי. לכן, בימים אלו מתלהט קרב של ממש – על השליטה במה שעשוי להיות אחד השווקים הגדולים והרווחיים בעולם הרכב החשמלי: הטנדרים החשמליים.
עד שנת 2030, שוק הטנדרים החשמליים צפוי להגיע לשווי של יותר מ-15 מיליארד דולרים. אם בשנה שעברה נמכרו 69 אלף יחידות של טנדרים חשמליים – הנתון הזה צפוי להגיע למספר מדהים של 1.4 מיליון עד שנת 2030.
אנליסטים מצביעים על סובסידיות ממשלתיות, מחירי דלק גבוהים ופיתוחים טכנולוגיים כגורמים תורמים לעלייתו של הטנדר החשמלי. גם החששות מזיהום אוויר ומפגיעה בסביבה צפויות לסייע לעלייה בפופולריות של הקטגוריה החדשה-ישנה.
טסלה
את יריית הפתיחה של המלחמה על ענף הטנדרים החשמליים פתחה – באופן צפוי – טסלה. לאורך השנים דיבר אילון מאסק יותר מפעם אחת על רצונו להשיק טנדר בעל יכולת גרירה וסחיבת משאות – שיתחרה ראש בראש בסדרת F של פורד. בשנת 2019 חשף מאסק באופן רשמי את הסייברטראק – הטנדר בעל המראה העתידני של טסלה. מעל ההשקה אומנם העיבה פרשת החלון המנופץ – אבל הסייברטראק הצליח למשוך ברגע את תשומת ליבה של תעשיית הרכב כולה.
לפי טסלה, הסייברטראק ייהנה מטווח נסיעה של בין 400 ל-800 קילומטרים – כאשר מאסק הבטיח לכלול בחלק מהדגמים גם גג בעל פאנלים סולאריים שיוכל להגדיל את טווח הנסיעה בכ-24 קילומטרים ליום. בינתיים טסלה עדיין לא החלה בייצור המוני של הסייברטראק – ובחברה טוענים שיחלו לעשות זאת בשנת 2023. אם התאריך הזה יידחה – זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה טסלה תשנה תוך כדי תנועה את תחזיות הייצור שלה.
פורד
בחברת פורד רגילים להיות בחזית ההובלה הטכנולוגית. עוד בשנת 1908 החלו לייצר בחברה את המכונית פורצת הדרך פורד מודל T – שסללה את הדרך למהפכת הרכב הפרטי ושינתה את העולם. אלא שכעת מרגישים בכירי פורד את טסלה נושפת בעורפם.
היצרנית האמריקאית הצעירה גנבה הרבה מהברק והתהילה של אחותה הזקנה – כאשר חשיפת הסייברטארק התקבלה בפורד כהכרזת מלחמה. מבחינת ענקית הרכב האמריקנית הוותיקה, ניסיון של טסלה לחדור לשוק הטנדרים הוא פגיעה בקודש הקודשים.
מתקפת הנגד של פורד הגיעה בצורת ה-F-150 Lightning, דגם חשמלי של הטנדר הנמכר ביותר באמריקה. ככל הנראה, העיקרון הבסיסי שעמד לנגד מהנדסי ומעצבי החברה הוא פשוט: לא מחליפים סוס מנצח.
דגם ה-Lightning שמר על מרבית המאפיינים החיצוניים של ה-F-150 המסורתי – במטרה להמשיך ליהנות מהפופולריות הגדולה של הרכב הקיים. מבחינת טווח הנסיעה, ה-Lightning מסוגל לגמוע מרחק של בין 370 ק"מ בטעינה אחת (בגרסה הבסיסית) לבין 480 ק"מ בטעינה אחת (בגרסת הפלטינום).
תג המחיר שלו עומד על כ-41 אלף דולרים לדגם הפשוט ביותר – ו-98 אלף דולרים לדגם הפלטינום המשודרג ביותר. הייצור של הדגם החדש החל באפריל 2022 – כאשר הרכבים הראשונים נמסרו ללקוחות כחודש לאחר מכן.
בכל הקשור למכירות, הדגם החדש אומנם נקרא על שם הברק – אבל עדיין לא נהנה מהמהירות שלו. פורד מכרה באוגוסט האחרון כ-58 אלף יחידות של טנדרים מסדרת F, מתוכן רק 2,373 יחידות של הדגם החשמלי החדש. בפורד אומרים שהרכבים החשמליים יהיו מהפכניים כמו מודל T פורץ הדרך – ומבטיחים להגביר את הייצור בזריזות. בינתיים חובת ההוכחה מוטלת על היצרנית הוותיקה.
שברולט
מאחורי המותג הפופולרי שברולט מסתתר תאגיד הענק ג'נרל מוטורס, שכבר התחייב בפומבי להפסיק לחלוטין את ייצור הרכבים הנעזרים במנוע בעירה פנימית עד שנת 2035. אולם בהשוואה ליריבה הוותיקה פורד, ג'נרל מוטורס בזבזה זמן יקר בכל הקשור לפיתוח טנדרים חשמליים.
השנה הודיעו בחברה כי ישקיעו 7 מיליארד דולרים בארבעה מפעלים במדינת מישיגן שבארצות הברית – במטרה לייצר תאי סוללה ורכיבים אחרים לטנדרים חשמליים.
בחברה השקיעו משאבים רבים בפיתוח השברולט סילברדו EV – דגם חשמלי המבוסס על הטנדר הוותיק והפופולרי. הדגם נחשף לראשונה בתערוכת CES השנה – והייצור ההמוני שלו צפוי להתחיל לקראת אמצע השנה הבאה.
בג'נרל מוטורס עדיין לא פרסמו תאריכים מדויקים בכל הקשור לתחילת מסירת הדגמים, ואם לשפוט לפי ניסיון העבר – כלל לא בטוח שהייצור של הסילברדו החשמלית יתחיל כמתוכנן.
ריביאן
מראשית דרכה, ריביאן סימנה את שוק הטנדרים החשמליים כאחד מיעדיה האסטרטגיים. החברה חשפה עוד בשנת 2018 את הטנדר החשמלי שלה – שנקרא במקור A1T אך במהרה זכה למיתוג חדש בתור R1T.
הטנדר מתהדר בטווח נסיעה מקסימלי של 643 ק"מ לטעינה אחת – וביכולת להרכיב סוללות נוספות לצורך הגברת הטווח. היחידות הראשונות של הטנדר נמסרו ללקוחות באוקטובר 2021 – אולם עד כה מתקשים בריביאן להגביר את היקפי הייצור על מנת לתת מענה לקהל רחב יותר.
האתגרים והשאלות הפתוחות
באופן טבעי, האתגר המרכזי של יצרניות הטנדרים החשמליים טמון בשאלת הטווח. טנדרים נועדו לסחוב משאות כבדים – וגם הרכב עצמו שוקל לא מעט. לפי בדיקות עצמאיות, במקרים רבים טווח הנסיעה הרשמי שמפרסמות היצרניות כלל לא תואם את המציאות בשטח. בדיקה עצמאית כזאת גילתה למשל כי טווח הנסיעה של ריביאן R1T תוך כדי סחיבת משא עומד על 354 ק"מ בלבד.
במציאות שבה טווח הנסיעה המעשי עלול להיות נמוך ב-50 אחוזים מהטווח הרשמי – עדיין לא ברור אם טנדרים חשמליים יכולים לענות על צרכיהם של לקוחות המחפשים טנדר לצרכי עבודה.
מנגד, לטנדר חשמלי יש גם יתרון משמעותי על פני תצורות רכב אחרות: הגודל הפיזי. על טנדר ניתן להעמיס כמות גדולה מהרגיל של סוללות – וכך להגדיל את טווח הנסיעה. לפי הערכות, זהו אחד מהכיוונים עליהם שוקדים צוותי הפיתוח של יצרניות רבות – כך שייתכן שבעיית הטווח נמצאת לקראת פתרון.
גם אם סוגיית הטווח תיפתר, תישאר שאלה פתוחה אחת: האם הצרכנים מוכנים לעבור לרכב חשמלי? זה נכון במיוחד לגבי הקהל האמריקאי שמחפש רכבים מרשימים, "גבריים" וקשוחים.
האם הסקטור החשמלי בעל התדמית הירוקה יצליח להתחרות בתדמית המסורתית והעממית של הטנדרים הוותיקים? אם לשפוט לפי הצעדים האחרונים של פורד וג'נרל מוטורס, נראה שהיצרניות הוותיקות מאמינות שהתשובה חיובית – ושגם המעוז האמריקאי האחרון ייכבש בידי ענף הרכב החשמלי החדש.
נכון לתחילת שנת 2023, טנדרים חשמליים הם עדיין חלום רחוק. היקפי הייצור הקיימים של פורד וריביאן עדיין לא מגיעים לכמויות משמעותיות – ואילו ג'נרל מוטורס וטסלה מסתפקות לפי שעה בהבטחות.
אלא שבשנים האחרונות אנחנו צפויים לראות זינוק דרמטי מצד הטנדרים החשמליים. בעוד שלוש, חמש או עשר שנים, ייתכן שהתשובה לשאלה "מה אמריקאי בעינייך" תהיה רכב גדול, כבד וקשוח – שיוצא לכבוש את השממה וחוזר הביתה לטעינה ממושכת.
