אדוונצ'ר הוא כנראה הסגמנט הפופולרי ביותר בענף הדו-גלגלי בשנים האחרונות – אופנועים ורסטיליים שיכולים לכסות מרחקים ארוכים בכביש, ובלא מעט מן הדגמים – גם בשטח, עמוסים בציוד, עם לפחות רוכב אחד על האוכף.
דגמי האדוונצ'ר הראשונים היו גדולים, עם מנועים עתירי נפח ועם השנים הם גם עטו על עצמם יותר ויותר מערכות טכנולוגיות מתקדמות – מה שהפך אותם ליקרים והרחיק אותם מקהל גדול של רוכבים.
ההבנה בקרב היצרנים שאופנועי אדוונצ'ר גדולים, טכנולוגיים ויקרים לא ימכרו במאות אלפים הצריכה מהם לחשוב על פתרונות יצירתיים להנגשת התחום להמונים.
אדוונצ'ר לכל רוכב
התמורות שעברו על הסגמנט הביאו לכך שההגדרה לגבי מהו אופנוע אדוונצ'ר הלכה והטשטשה – כמעט כל יצרני הדו-גלגלי מציעים היום דגמי אדוונצ'ר כאלו או אחרים ולא רק אופנועים – מיתוג האדוונצ'ר הגיע אפילו לסגמנט הקטנועים.
אבל לא כולם מסכימים – הויכוח שעושה רושם שאין לו פתרון על מהו אופנוע אדוונצ'ר עדיין חי ונושם בקהילות המציאותיות והוירטואליות השונות וגורם לא פעם להתלהטות הרוחות… נדמה כי אין יום כמעט בו לא עולה פוסט בנושא שגורר אחריו לא מעט תגובות משני צידי המתרס.
לדידה של קבוצה א' המחמירה, אם לאופנוע יש פחות מ-700 סמ"ק בנפח המנוע, אם אי אפשר להתקין לו מזוודות צד והוא לא מסוגל לחצות את יבשת אוסטרליה בנוחות, אז אי אפשר לקרוא לו אדוונצ'ר.
רוכבי קבוצה ב' ניגשים לעניין בצורה קצת יותר קלילה וזורמת, ומבחינתם ההגדרה אדוונצ'ר מתייחסת לצורת השימוש באופנוע, ולא לסוג – לגישתם גם חצייה של מדינת ישראל על גבי אופנוע דו-שימושי בנפח 250 סמ"ק דרך השטח וחזרה ברכיבה דרך הכביש נכנסת תחת ההגדרה של אדוונצ'ר ובמילים אחרות – אדוונצ'ר זה בראש ולא בסוג הכלי שיש לך בין הרגליים.
לאיזו קבוצה אנחנו משתייכים? אתם תבינו בהמשך.
אופנועים חשמליים מייצרים קושי שמאתגר מחדש את הסגמנט – בשונה מאופנועים עם מנועי בנזין, יש להם את מגבלת הטווח.
אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – זה ברווז
במקרה של הזירו DSR/X, התשובה לא חד משמעית בכלל.
למרות שאנחנו לגמרי מסכימים עם התפיסה של קבוצה ב', שאדוונצ'ר זה בראש, ולמרות שהוא מצויד במזוודות צד, גלגלי "שפיצים", צמיגים דו-שימושיים, משקף גבוה ועוד, טווח הרכיבה הבינעירוני המוצהר של הזירו DSR/X גרם לנו לתהות – האם באמת אפשר לקרוא לו אופנוע אדוונצ'ר?
וזה לא שזה בלתי אפשרי לייצר אופנוע אדוונצ'ר / טורינג עם טווח רכיבה יעיל – מי שהוכיחה את זה היא יצרנית האופנועים החשמליים מאיטליה אנרג'יקה, שהציגה ממש לאחרונה את האקספריה, אופנוע אדוונצ'ר-טורינג עם טווח רכיבה בינעירוני של מעל ל-200 ק"מ וטווח רכיבה עירוני של מעל ל-400 ק"מ – נתונים שכבר אפשר לכתוב עליהם הביתה.
ה-DSR/X מצטרף כאח נוסף לדגמי ה-SR/F וה-SR/S של זירו, ועושה שימוש במנוע ה-ZF75-10 ובמערכת ההפעלה Cypher III+ של החברה. בהתאם לשימוש הצפוי גם בשטח, בזירו הכניסו ב-DSR/X כמה שינויים כמו תוספת משמעותית של 20% במומנט. כח תמיד בא על חשבון מהירות וגם כאן אין שינוי – ה-DSR/X יהיה מעט פחות מהיר משני הדגמים שהזכרנו בתחילת הפסקה.
נקודה מעניינת לגבי ההינע הסופי – בזירו בחרו שלא לעבור לשרשרת ונשאלת השאלה האם הרצועה תוכל לעמוד בחשיפה ממושכת לאבק, בוץ ומים – אלמנטים שפוגשים בכל רכיבת שטח. בזירו התכוננו לשאלה הזו עם תשובות שנראות מצוינות, לפחות על הנייר – בחברה מצהירים שהרצועה חזקה לפחות פי שניים מאלו שבדגמי החברה האחרים, וציידו את ה-DSR/X ב-MudPort מבית חברת גייטס, גלגל שיניים בעיצוב ייחודי שמונע מלכלוך להצטבר וליצור בעיות. מעניין לראות איך זה עומד במבחן השטח.
ה-DSR/X מקבל את מערכת בקרת היציבות של בוש שמתערבת באספקת הכוח ומותאמת לשימוש בשטח וגם מצבי רכיבה חדשים, גם כן לשטח, כמו מצב קניון (Canyon).
האופנוע מצויד בסוללת ה-Z-Force של זירו בנפח של 17.3 קוט"ש, וזו מייצרת טווח רכיבה בינעירוני של 137 ק"מ (במהירות של 113 קמ״ש) וטווח רכיבה עירוני של כמעט 300 ק"מ. בשטח, בדומה לעיר, הרכיבה מתבצעת במהירות איטית כך שהטווח הזמין לניצול עולה משמעותית מ-137 ק"מ בבינעירוני.
על פי אייב אשכנזי מנהל הפיתוח של זירו, שעבד 15 שנה גם בביואל, רוכבי המבחן של זירו שבחנו את ה-DSR/X "בצורה כבדה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב) הגיעו בשטח לטווח רכיבה של בין 250 למעל ל-300 ק"מ – וזה כבר נשמע הרבה יותר טוב.
גחונו של הזירו DSR/X הוגבה, הוא מתהדר במערכת מתלים מבית SHOWA, עם מתלה קדמי הפוך עם מהלך של 200 מ"מ ויש לו קיבולת אחסון של כ-28 ליטרים – תורם לכך לא מעט ה"חזה" המנופח של האופנוע, שקשה לפספס. על פי אשכנזי, השינוי העיצובי נועד כדי להעניק לרוכבים את ההרגשה שהם יושבים "בתוך" האופנוע ולא על האופנוע.
גובה המושב עומד על 828 מ"מ, מלפנים גלגל 19 אינטש ומאחור 17, והמשקל עומד על כמעט 250 ק"ג – מה שאומר שה-DSR/X הוא בין אופנועי האדוונצ'ר הכבדים שנעים על הכבישים והשבילים. מהתמונות השונות ניתן להבין שיש כאן בעצם שתי גרסאות – האחת עם חישוקים יצוקים והשנייה עם חישוקי "שפיצים" וצמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR (מצוינים) שמתאימים יותר לרכיבת שטח אגרסיבית.
נו, אדוונצ'ר או לא אדוונצ'ר?
למרות שטווח רכיבה בינעירוני של 137 ק"מ לא נשמע מרשים (בלשון המעטה), כשקוראים קצת יותר על ה-DSR/X מבינים שאם משולבים ברכיבה הזו לא מעט קטעי שטח, כנראה שהטווח שיתקבל הוא גדול בהרבה.
זמן הטעינה המוצהר מ-0% ל-80% עומד על שעתיים ומי שישדרג למטען המהיר של זירו יוכל לחתוך את הזמן הזה בחצי. זה אומר שגם אם הבטריה אוזלת אפשר לעצור לאיזה קפה או ארוחה ולהרוויח עוד כמה עשרות ק"מ לטווח הרכיבה.
לצערינו, זה עדיין הרבה יותר ממה שלוקח לתדלק אופנוע אדוונצ'ר עם מנוע בעירה פנימית.
בדרך או אחרי מסע אדוונצ'ר שמשלב בתוכו רכיבת שטח, קשה לראות מצב שרוכב רוצה לעצור כל שעה-שעתיים כדי להטעין את האופנוע – בטח אם מדברים על מדינות גדולות כמו ארה"ב או אירופה בהם המרחקים גדולים.
וזו הבעיה הראשונה של הזירו DSR/X.
הבעיה השנייה שלו, היא המחיר.
25,000 דולרים קונים לכם היום את דגמי אופנועי האדוונצ'ר הכי יוקרתיים שיש היום בשוק בגרסאות הכי מאובזרות ומתקדמות שלהם כמו הב.מ.וו R 1250 GS וההארלי דוידסון פאן-אמריקה, ועם כל הצער שבדבר, קשה לנו לראות איך הזירו DSR/X הולך להתחרות בהם, במיוחד אם לוקחים בחשבון את מגבלת הטווח.
אז זה עדיין לא שם, אבל מצד שני, יש גם סיבה לשמוח. ה-DSR/X של זירו הוא רק ההתחלה – בשנים הקרובות אנחנו הולכים לראות עוד ועוד דגמים מעניינים של אופנועים חשמליים.
בכנות, אין לנו תשובה טובה לשאלה ששאלנו את עצמנו מספר פעמים במהלך הכתבה, אז אולי אתם תעזרו לנו, מה אתם אומרים?
האם לדעתכם הזירו DSR/X "נופל" להגדרה של אופנוע אדוונצ'ר?
