fbpx

מנכ״ל ABB ישראל: ״איפה הפתרון? בעמדות טעינה מהירות״

רונן אהרון, מנכ״ל ABB ישראל, מדבר בראיון על מה משך אותו לגדול בחברה 26 שנים, מסביר על הקשר בין החברה לרכבים חשמליים, למה לדעתו צריך להציף את המדינה בעמדות טעינה מהירות, וחושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תתעורר, ותתחיל לדחוף את הרכב החשמלי.

אם אתם לא מהנדסים, יכול להיות ששמעתם את השם ABB בהקשר של ליגת מרוצי הפורמולה החשמליים – פורמולה E. שכן ABB היא שותפה של הליגה המחשמלת, והיא עובדת עם פורמלה E כדי לקדם את עולם התחבורה החשמלית. רק לאחרונה החברה הודיעה כי תספק טכנולוגית טעינה מהירה לליגת המירוצים.

אבל שיתוף הפעולה עם פורמולה E הוא רק קצה הקרחון. ABB היא תאגיד שווצרי שהוקם ב-1988 מאיחוד של שתי חברות שהוקמו מאה שנה לפני כן, וסיפקו פתרונות לייצור חשמל והנעה חשמלית.

רוצים לקבל את כל העדכונים על רכבים חשמליים בארץ ובעולם ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ EV Magazine בטלגרם

במה ABB מתעסקת?

״אם אני רוצה לתמצת, חברת ABB מתעסקת בכל מה שקשור לאספקת חשמל ואוטומציה. שתי חברות שהוקמו אחת בשבדיה ואחת בשוויץ, במשך מאה שלמה הם התחרו אחת עם השניה, עד שב- 1988 הן התאחדו, ונוסד תאגיד ABB״

ABB מחולקת לארבע חטיבות, שמתעסקות באלקטריפקציה (״Electrification – אין לזה מלה כל כך יפה בשפה העברית״ אומר אהרון), ציוד הינע חשמלי, אוטומציה (Process Automation) ורובוטיקה. בין היתר בשנה שעברה פולקסווגן הזמינה 800 רובוטים של ABB המיועדים להרכבה של הוואן החשמלי החדש של החברה.

הקשר לישראל

במהלך הראיון מצביע אהרון על שרטוט שתלוי על הקיר בחדר בו אנחנו יושבים. ״מאחורי יש שרטוט היסטורי, השרטוט הזה הוא מ-1936, מיועד לתחנת הכוח הקיטורית הראשונה שנבנתה בחיפה, ומאז אנחנו פועלים בישראל. אנחנו חלק מהנוף הישראלי למעלה משמונים שנה, וחלק מההנעה של הכלכלה הישראלית.״

רונן אהרון, מנכ״ל ABB ישראל
רונן אהרון (צילום: אלכס פרלמן)

המעורבות של החברה מוטמעת עמוק בתשתיות בישראל. מתחנות השאיבה של המוביל הארצי, דרך מערכות ההנעה לרכבת הקלה בגוש דן ועד לעמדות טעינה לרכבים חשמליים. ״כבר מתחילת שנות החמישים שהמדינה הייתה מאוד צריכה, יש מערכות חשמל לאספקת מים לצפת, לראש פינה, יש מערכות שנמצאות בתוך בונקרים, כי פחדו שהאיזור יופצץ. אם תכנס פנימה תראה שהכל Brown  Boveri [אחת מהחברות שהתאחדה לתוך ABB], פשוט מדהים.״

נכון להיום יש בישראל כ-90 עובדים בסניף הישראלי הממוקם בחיפה, בהובלתו של אהרון, שנמצא בחברה כבר 26 שנים. העובדים בישראל מתעסקים במכירה, בשירות, בהנדסה ובניהול פרויקטים.

בכל שנה החברה גם תורמת חלק מהרווחיות לטובת חינוך – בין היתר החברה תרמה לפטופים ומחשבים לילדים במחלקה האונקולוגית ברמב״ם, לסטודנטים באוניברסטאות ולבתי ספר.

״חשוב לנו מאוד נושא החינוך בישראל.״ אומר אהרון, ״במיוחד היום לאור העובדה שחסרים הרבה מאוד מהנדסי חשמל בשוק, אנחנו מאוד מעורבים בכל התהליך של לשכנע מהנדסים ללמוד את התחום של מערכות הספק, שלפעמים אנשים טועים לחשוב שזה תחום שהוא סוג של Low Tech, אבל היום הכל הייטק.״

היום עולם העבודה זז בקצב מהיר, מה יש ב-ABB שגרם לך או אפשר אם תרצה להשאר בחברה 26 שנים?

״אני מהנדס חשמל במקצוע שלי ולשמחתי למדתי מערכות הספק ומחשבים״, אומר אהרון, ״אחרי שלוש שנים שעבדתי בחברת חשמל הציעו לי להצטרף ל-ABB בארץ, אז זו הייתה חברה מאוד קטנה, ומצאתי כאן את היכולת להביא לידי ביטוי את הצרכים שלי.״

״אנחנו אמנם שייכים לתאגיד עצום, אבל מצד שני אנחנו גם סוג של סטארט-אפ בישראל, כי אנחנו מביאים לידי ביטוי את החדשנות שלנו, את הרצון שלנו לצמוח.  ABB באמת נתנה לי כר פורה להוביל מהלכים, לקבל את המשאבים כדי לבצע אותם, וזה דבר נפלא.״

הפתרון לרכבים חשמליים בישראל? עמדות טעינה מהירות

ההיסטוריה של החברה עם עולם החשמל והשינויים המתרחשים בעולם התחבורה בשנים האחרונות הכניסו את ABB גם לעולם התחבורה החשמלית.  החל בהקמה משותפת של ארגון ZETA שמטרתו לקדם תחבורה חשמלית בארצות הברית, דרך פיילוט באירופה עם משאיות חשמליות ועד לפיתוח וייצור של עמדות טעינה לרכבים חשמליים.

ABB נכנסה לעולם הטעינה לרכבים כבר בשנת 2008, ״אנחנו חלוצים בתחום של טעינה חשמלית, קודם כל בטעינה מהירה״. נכון להיום יש מספר עמדות מהירות של ABB הפרוסות ברחבי ישראל.

יש לא מעט חסמים בפריצה של רכבים חשמליים, בין היתר עלויות ייצור גבוהות, חסמים בירוקרטיים, חוסר באספקה של סוללות ומחסור בתשתיות טעינה. תוך מספר שנים בודדות לדעתי כמעט כל החסמים האלו יפתרו, כולל רכבים חשמליים במחירים אטרקטיביים יותר, אולי חוץ מדבר אחד – תשתיות הטעינה. האם יש דרך לפתור את הבעיה, ומה לדעתך צריך לעשות בנושא?

״הפתרון במדינת ישראל לא יהיה בהתקנה של עמדות ציבוריות ב-AC [עמדות בהספקים נמוכים]. זה חסר תועלת ובזבוז כסף ומשאבים. אם אתה שואל אותי איפה הפתרון? הפתרון הוא בעמדות טעינה מהירות. החסם של חרדת טווח שקיים  יעלם. אנחנו נראה יותר ויותר רכבי Mass Production, שיאפשרו מרחקים של 400 עד 500  קילומטרים אמיתיים, לא ״על הנייר״.״

״קודם כל אתה צריך לשאול את עצמך האם יש לכל אדם אפשרות להתקין עמדת טעינה בבית. אמנם היום מנסים להקל על התקנת עמדת טעינה [בבתים משותפים], אבל זה מאוד מאוד קשה. אם קנית רכב חשמלי ואתה נמצא בבניין מגורים, הדרך שלך להתקין מטען AC בבית שלך היא מסע ייסורים שאתה צריך לנהל אותו מול הוועד. זה סיפור. ואני לא רואה את זה נפתר בישראל.״

״בנוסף החשש הוא שיהיה עומס של טעינות בבית, ברגע שכולם חוזרים מהעבודה ומחברים את הרכבים שלהם. ל-ABB יש פתרונות של טעינה מנוהלת שמנהלת את העומסים ומאפשרת תעדוף בטעינה. לדוגמה לקוח שמשלם יותר יקבל עדיפות.״

עמדת טעינה מהירה של ABB עם רכב חשמלי מחובר אליה

אין ספק שפתרון כזה הוא הכרחי. אבל אני גר בבניין עם 130 דירות, פתרון כזה לא ייתן מענה לכלל החניות. 

״זה נכון, גם אם הטעינה מנוהלת ואתה מגיע לבניינים גדולים, אתה צריך להוסיף עוד שנאים, ואני לא חושב שמישהו במדינה חשב איך לעשות את זה ואיך לקדם את זה.״

אתה חושב שבאירופה המצב שונה?

״באירופה האיחוד האירופאי הוציא תקנה לגבי הכנת תשתית לרכבים חשמליים. לא רק שאתה לא יכול לחשוב על מבנה חדש בלי תשתית טעינה לרכבים חשמליים, אתה לא יכול לשפץ מבנה בלי שאתה לוקח בחשבון את כל נושא אספקת האנרגיה לעמדות הטעינה.״

״תראה כמה מבנים נבנים היום [בישראל, בלי הכנה לתשתית טעינה], תראה מאמר דיעה שלי שנכתב לפני שלוש שנים (דה מרקר), עשו עם זה משהו? אפס. כלום לא עשו עם זה. בכל הבניינים החדשים שנבנים, אף אחד מהם לא לקח בחשבון את הנושא של טעינה חשמלית״

כולל חברת חשמל.

 ״זה לא בהכרח קשור לחברת חשמל, זה קשור לרשות המוניציפלית, לרשויות הממשלה, למשרד השיכון, למי שאחראי על לתת אישור סטטוטורי לבניין. זו בעיה נוראית, זה בעית חלם. אתה בונה שכונות חדשות ומדרכות חדשות, אתה חושב שמכינים שם שרוולים לעמדות הטעינה הציבוריות ואלו בתוך החניונים?״

״בסוף יתחילו להתקין על הקירות, כמו כל המזגנים שמתקינים מחוץ לבניין. כך זה יראה. באירופה זה לא עובד כך. למה לא לתכנן מראש? לשים מקום לשנאי בבניין. משרד השיכון צריך לעבוד עם משרד האנרגיה, כך שלכל בניין חדש שמוקם תהיה תשתית חשמל שיכולה לתמוך בטעינה״

הרבה מאוד מטעינים מהירים

רכב פורמולה E ליד עמדת טעינה מהירה של ABB

אהרון סבור שמעבר להכרח של תשתיות לטעינה בכל המבנים החדשים ופתרונות טעינה מנוהלת, יש צורך בפריסה נרחבת של מטענים מהירים וחצי מהירים (מטענים בהספקים של 24 קילוואט לדוגמה, שיכולים לטעון רכב בכשעתיים עד שלוש), מעבר לתכנון נכון של מיקומי המטענים.

״צריך מחשבה, איפה להתקין את המטען המהיר. צריך לתכנן את עמדות הטעינה כך שיהיה נוח להגיע אליהן, וצריך לחשוב על התשתית, כך שיהיה להן מספיק אנרגיה. אנחנו מתחילים לפתח מטענים של 1 גיג׳ה-וואט [אלף קילוואט], לשם זה הולך״.

 אם רוצים להתקין בישראל עמדות של 350 קילוואט [עמדות סופר מהירות], זה אפשרי?

״מאוד מסובך״. אהרון מסביר שהבירוקרטיה בארץ עדיין לא ערוכה להתקנת עמדות בהספקים גבוהים. ״חברת חשמל לא ערוכה לעמדות כאלו. התקינה באיזור הדרום ובאיזור הצפון שונה. אם יגיע בודק של חברת חשמל לעמדת טעינה זהה לחלוטין שהותקנה בצורה מסודרת, ואתה יכול לצאת מנקודת הנחה שאנחנו מספקים עמדות טעינה שעומדות בכל התקנים האירופאיים. יכול להיות שבדרום לא יאשרו את החיבור שלה, והיא יכולה לעמוד חודשים.״

רכב חשמלי ייכנס חזק מאוד

״אם יש הכנסה ממסים או אין הכנסה ממסים, זה ייכנס לישראל. זה ייכנס מאוד חזק. אנחנו רואים את הכניסה של טסלה, ואת כל המודלים החדשים שמושקים ונמצאים בבחינה בישראל. יש צפי של סדר גדול של 10,000 רכבים שימכרו בשנה הבאה.״

״אין משהו שאתה נוגע ברכב החשמלי שאין בו משהו חיובי. רק דברים חיובים יש בו, והדבר החיובי הכי גדול שיש בו, זה שהוא מפחית פליטות״.

ובשורה התחתונה, מה צריך לקרות לדעתך?

״צריך ועדה בין-משרדית של משרד השיכון, משרד האנרגיה וכל מי שמעורב במפת הדרכים של רכבים חשמליים ותשתיות טעינה. כך עובדת מדינה מסודרת. מצד אחד אנחנו חברה מאוד מתקדמת, חברת הייטק, מצד שני אין לנו ראיה נכונה וארוכת טווח בבניית תשתיות. כלכלית, מחשבתית, מסודרת.״

״אני חושב שלחברות הטכנלוגיה יש סוג של אחריות להסביר את עצמן, להראות את החזון שלהן, להראות לאן העולם צועד, ומצד שני יש גם אחריות של קברניטי המדינה לקבל את המידע הזה, ולעשות איתו משהו. לראות איך להצעיד את ישראל לעולם נקי יותר, יעיל יותר, מתקדם יותר ובטוח יותר.״

לאתר ABB ישראל

מאמרים נוספים

2 תגובות

  1. רונן יקירי.
    לא היה לא יהיה ואין במדינת ישראל תכנון קדימה.
    ולמה.
    כי אנחנו עוד מדינת עולם שלישי עם קצת הייטק אבל עדין מדינת עולם שלישי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button