
מושל רוד-איילנד, אחת המדינות הקטנות בחוף המזרחי של ארה״ב, בשבועות האחרונים על צו המורה להוציא לדרך את אחת התוכניות השאפתניות ביותר באמריקה לניקוי מערכת החשמל – ותוך עשור מהיום כל החשמל במדינה אמור להגיע ממקורות מתחדשים.
זאת כשנכון לעכשיו 89% מהחשמל במדינה מופק מגז מחצבים, יותר מאשר בכל מקום אחר בארה״ב. כמו כן, 30 אחוזים מהתושבים במדינה משתמשים בנפט לחימום בתיהם, פי שישה מאשר הממוצע.
התכנית שהובאה לאישור מבוססת על תכנית שהוצעה על ידי המושלת הקודמת, ג׳ינה ריימונדו, ב-2020 (היום שרת הכלכלה בממשל ביידן) והייתה אמורה להביא את המדינה לאפס את פליטות גזי החממה מהחשמל המופק בה כבר ב-2030.
במסגרת התכנית, רוד איילנד תרכוש קרדיטים ירוקים ותממן פרויקטים להפקת אנרגיה סולארית במידה שוות ערך לחשמל המופק מתחנות המופעלות בגז, עד שתסיים את ההקמה והפריסה של פרויקטים להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות – בעיקר אנרגיית רוח בים.
נטרול פליטות וצמיחה ירוקה
רוד-איילנד רחוקה מלהוביל את סקטור האנרגיה הירוקה בארה״ב – היא ממוקמת במקום ה-31 בהפקת אנרגיה סולארית עם יכולת הפקה של 575 מגה-וואט. בחמש השנים הבאות היא תדורדר למקום ה-41, כשהיקף הפרויקטים המתוכננים בה עומד על תוספת של 443 מגה-וואט בלבד.
עם זאת, במדינה הקטנה הממוקמת כמעט בקצה הצפוני של החוף המזרחי, פוטנציאל ההפקה מוגבל ביותר – ורוד איילנד מתכננת לקנות את האנרגיה הסולארית שלה מיוזמת ״גזי החממה האזוריים״, יוזמה משותפת של 11 מדינות להפחתת פליטות, במסגרתה נפרסים שדות של פאנלים סולאריים.

במקביל, המדינה תשקיע בעיקר בהפקת חשמל מטורבינות רוח הממוקמות בים, ובשנים הקרובות יוקמו חוות טורבינות בהספק מצטבר של 600 מגה-וואט – חשמל המספיק ל-340 אלף בתים, כ-70 אחוזים ממספר משקי הבית במדינה הקטנה, נכון ליולי 2021.
בסוף יוני הצטרפה גם רוד-איילנד לפרויקט של הממשל הפדרלי עם 11 ממדינות החוף המזרחי בפרויקט המשותף להפקת חשמל מרוח באוקיינוס האטלנטי. שיתוף הפעולה עם הממשל הפדרלי ומדינות אחרות יאפשר לרוד-איילנד לשתף בצורה מתוכננת את החשמל עם מדינות אחרות בחוף המזרחי, יחד עם שיתוף בהכשרת כוח האדם הדרוש להקמה של פרויקטים כאלה. כמו כן, הפרויקט המשותף יאפשר תכנון בר קיימא של מערכות האנרגיה תוך שמירה על הדגה המקומית ועל שרשראות האספקה המקומיות.
עד 2030 תגיע צריכת החשמל השנתית של רוד-איילנד ל-7,700 ג׳יגה-וואט-שעה – בערך עשירית מצריכת האנרגיה של ישראל כיום, הגדולה גם פי עשרה ממנה באוכלוסייתה. נכון לעכשיו, הפרויקטים של המדינה להפקת אנרגיה ירוקה יספיקו רק ל-40% מהביקוש הצפוי, ולכן עיקר הפער האנרגטי יצומצם באמצעות התכנית הפדרלית להפקת אנרגיה מהרוח יחד עם רכישה של אנרגיה המופקת ממקורות סולאריים במדינות אחרות.
הלקח הישראלי
רוד איילנד היא מדינה קטנה שגם אוכלוסייתה וגם שטחה הם בערך עשירית משל ישראל – ובניגוד אלינו, היא לא מפחדת להציב יעדים שאפתניים יותר מכל מקום אחר באזורה לאנרגיה מתחדשת. ישראל מתייחסת לעצמה רבות בתור ״אי אנרגטי״ בשל המצב הגאופוליטי האזורי, ומתייחסת בביטול ליכולות הפקת האנרגיה המתחדשת בה, שתצטרך להתרכז בעיקר בהפקה של אנרגיה סולארית.

עם זאת, מבט על רוד איילנד חושף אסטרטגיית עומק חשובה שעל ישראל לאמץ: ניצול של היתרונות המקומיים ופניה לשותפות אזורית. למרות ההבדלים בין ״השכנים״ של רוד איילנד ובין המדינות השכנות לישראל, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששיתוף אזורי בהפקת חשמל ובאנרגיה חיוני על מנת להגשים את המהפכה האנרגטית.
המעבר לאנרגיה ירוקה אומר הפקה של חשמל בצורה מבוזרת, שתתבסס על פתרונות מקומיים המותאמים לתנאים של כל אזור בעולם, ואפילו בתוך המדינה. מדינות העולם שיתנערו מהדלקים המאובנים לא יצטרכו להתיישר עם האינטרסים והדרישות של חלק מהמדינות השולטות בנפט ובגז.
ישראל ושכנותיה הן מדינות שטופות שמש, שיכולות לרתום את הפקת האנרגיה הסולארית על מנת להוביל שותפות גאופוליטית וכלכלית שתייצב ותאזן את היחסים ביניהן, במקביל ליצירת צמיחה משותפת שתחייב את המדינות לנרמל ולחמם את התקשורת בין העמים השונים באזור.
כגרמניה חלוצת האנרגיה התחדשת.
בהעדר גז.
הולכת ומתיבשת.
מחירי החשמל בגרמניה הכפילו עצמם.
ממש לא ברור לי איך עדיין חולמים על אנרגיה נקיה הדורשת גיבוי מזבם.
ויותר מכך הלוחות הסולריים אינם מתכלים . הם תופשים שטחים אדירים ולא יציבים לאורך שעות היום ולאורך השנה.
פרויקט סוללות האגירה של אילון מאסק באוסטרליה פשוט נכשל.
והיום המערכת מגובה בטורבינות פוסיליות.
רוח ושמש טובים למערכות קטנות לא למדינות.
כגרמניה חלוצת האנרגיה התחדשת.
בהעדר גז.
הולכת ומתיבשת.
מחירי החשמל בגרמניה הכפילו עצמם.
ממש לא ברור לי איך עדיין חולמים על אנרגיה נקיה הדורשת גיבוי מזבם.
ויותר מכך הלוחות הסולריים אינם מתכלים . הם תופשים שטחים אדירים ולא יציבים לאורך שעות היום ולאורך השנה.
פרויקט סוללות האגירה של אילון מאסק באוסטרליה פשוט נכשל.
והיום המערכת מגובה בטורבינות פוסיליות.
רוח ושמש טובים למערכות קטנות לא למדינות.
יהודה אתה איש חכם
אשרי המאמין לחזון העתיד של "שלום על בסיס כלכלי " אנחנו חיים במזרח התיכון-אזור מלחמה תמידית אין מקום לאופטימיות הזאת. אלא הזמן יחייב אותנו להתחדש בהפקת האנרגיה שיאובטח כמו כל מתקן רגיש פה בארץ למרות הקף השטחים הגדולים.