פורד כבר לא מתכננת להיעזר בריביאן בתכנון של רכב חשמלי עתידי, כך לפי אוטומוטיב ניוז בריאיון עם מנכ״ל חברת הרכב מהוותיקות בארצות הברית, שמנייתה שווה פחות מזו של חברת ההזנק שמייצרת את הטנדר החשמלי הראשון באמריקה.
שיתוף הפעולה בין החברה מדטרויט והחברה מקליפורניה הוכרז אי שם ב-2019, יחד עם השקעה של חצי מיליארד דולר שכנראה שהעניקו לריביאן בדיוק את הרוח שנזקקה לה כדי להתחיל לקרום עור וגידים (יחד עם עוד 900 מיליון דולר מתנת ענקית המשלוחים אמזון). על פי התכנית, כבר לפני שנה היה אמור לצאת רכב יוקרה תחת מותג לינקולן – אך זה כבר לא יקרה.
אחת הסיבות לפרידה, ציין פרלי, היא הקושי לשלב בין החומרה של ריביאן ובין התוכנה של פורד. ״כשאתה משווה את היום עם מה שהיה במקור כשביצענו את ההשקעה, כל כך הרבה השתנה: בנוגע ליכולות שלנו, בנוגע לכיוון שאליו הולכים המותגים״ אמר פרלי, ״ועכשיו ברור לנו יותר מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו רוצים להשקיע בריביאן – אנחנו אוהבים את העתיד שלהם כחברה – אך בנקודה הזו, אנחנו הולכים לפתח את הרכבים שלנו.״
נפרדים בטוב
נראה שפורד מבינה, גם אם באיחור מסוים, שהיא צריכה להשקיע הרבה יותר בחשמל אם היא רוצה לשמור על הכוח שלה בשוק המקומי. בהמשך הריאיון עם אוטומוטיב ניוז ציין פרלי כי פורד מתכננת להיות יצרנית הרכב החשמלי הגדולה במדינה תוך שנתיים: יעד שמכניס את פורד למסלול של תחרות ישירה בטסלה, שתפיק השנה למעלה ממיליון רכבים חשמליים.
פורד, נכון לעכשיו, לא מכוונת לתפוקה שנתית של אפילו חצי מזה. הביטול של הרכב המשותף עם ריביאן הופך את ההצהרות של פורד לתמוהות אפילו יותר: היה אפשר לחשוב שעם קצת יושרה מנהלי החברה יבינו שעליהם לפנות לכל ערוץ אפשרי על מנת להגביר את ההשפעה על שוק הרכב החשמלי המתפתח.
עם זאת, נראה שההחלטה לנטוש את התכנית לרכב חשמלי בפיתוח משותף נעשתה בשיתוף שתי החברות, כך לפי ריביאן. ״עם ההחלטה של פורד להגדיל את אסטרטגיית הרכב החשמלי שלה והביקוש הגובר לרכבים של ריביאן, החלטנו באופן משותף להתמקד בפרויקטים ובמשלוחים משלנו״ אמרה הדוברת של ריביאן, מירנדה חימנז. ״מערכת היחסים שלנו עם פורד היא חלק חשוב מהמסע שלנו, ופורד נותרת משקיעה ובת ברית ומסלול המשותף לעתיד חשמלי.״
הפרידה מפורד פגעה בעיקר במניה של ריביאן – שאחרי זינוק אדיר מרגע כניסתה לשוק ההון ואחרי שיותר מאשר הכפילה את שוויה, התחילה לאבד גובה ושווה היום ״רק״ קצת יותר מתשעים מיליארד דולר. מניית פורד, מנגד, נותרת יציבה, ושוויה נותר כשהיה: סביב 75-80 מיליארד, בדומה לשווי ההתחלתי של ריביאן.
אמנם ריביאן עוד רחוקה מאד מייצור בסדרי הגודל ובקצב של חברת רכב גדולה, אך תחילת המשלוחים של R1T ללקוחות (ובקרוב גם רכב השטח R1S) מעודדת ומגדילה את הביטחון בחברת ההזנק, למרות הדרך הארוכה והמורכבת שצפויה לה.
״פורד החדשה״
לפי פורד, תוך שנתיים היא אמורה להגיע לתפוקת רכבים חשמליים של שש מאות אלף רכבים בשנה, ברמה עולמית. באירופה, כפי שכבר פרסמנו כאן, רכביה יתבססו על MEB, הפלטפורמה החשמלית של קבוצת פולקסווגן. לפי ההסכם בין החברות, פורד תספק את הפלטפורמה לדור הרכבים המסחריים הבא של החברה הגרמנית.
בזירה הביתית, פורד הודיעה לאחרונה על תכניות להקמת שני מפעלי סוללות בקנטאקי ועוד ״מגה-קמפוס״ בטנסי, בו יופקו סוללות לרכבים חשמליים. בריאיון מוקדם יותר השנה בנושא, ציין פרלי כי ״זוהי פורד החדשה״.
פורד זוכה לפופולריות אדירה בארה״ב, וכבר עשורים מובילה את מכירות הרכב בשוק הרכב השני בגודלו בעולם – ובפרט בסקטור הטנדרים, שם F-150 הוא המלך הבלתי מעורער. הדגם החשמלי שלו זכה לביקוש גבוה מהצפוי (אנחנו לא מופתעים במיוחד), ולפי החברה מאתיים אלף ההזמנות המוקדמות הצדיקו הכפלה ויותר של ההשקעה בייצור.
למרות הגדלת ההשקעה בחשמל, עדיין מדובר על מספר זעום יחסית לתפוקה הכללית של פורד (כעשרים מיליון רכבים בשנה), ובטח שלא תפוקת רכבים שתהפוך אותה לחברת הרכב החשמלי הגדולה בארה״ב, כשעד אז סביר שנראה את טסלה מגיעה לפי 4 יותר רכבים בתפוקה שנתית.
כמו כן, קשה שלא לחבר את הניסיון של פורד להאיץ משמעותית את השינוי שלה לשינוי הפוליטי בארצות הברית. עם ממשל שמעודד מעבר לתחבורה חשמלית ושמתכנן תמריצים שיוכלו להוזיל ב-12 אלף דולר רכבים חשמליים שיוצרו על אדמת ארה״ב, קל להבין את פורד. מדובר בהזדמנות להגדלה אדירה של המכירות, שתשאיר את החברה קרובה ללב הממשל (כמובן שבעידן טראמפ, פורד הייתה בין החברות הבולטות במחנה האנטי-חשמלי).
