כשצריך למלא מצברים לרכב חשמלי בעלי הרכב יחברו אותו לכבל טעינה ביתי על פי רוב או שישתמשו במטען מהיר בעמדה ציבורית. בשני המקרים החשמל מגיע בסופו של דבר מרשת החשמל הפרוסה במדינה או במחוז ולמעשה המקור ממנו מיוצר החשמל נקבע על הממשל המקומי.
מסיבה זו רכבים חשמליים עוד רחוקים מלהיות נקיים לחלוטין – מישהו שורף פחם או גז במטרה לטעון אותם ולא כולם מסתמכים בהכרח על מקורות מתחדשים. בקרוב נראה שהתמונה תשתנה עם עוד ועוד חברות שמפתחות מוצרים ייעודיים בתחום ומייצרות כבר היום תחנות טעינה המבוססות על אנרגיה סולארית.
כעת נוסעים ברחבי העולם מיליונים בודדים של רכבים חשמליים ותוך עשרים שנה מספר זה עשוי להגיע עד לשני מיליארד. מסיבה זו מספר חברות משקיעות כבר עכשיו בפיתוח הטכנולוגי הדרוש לצרכנים העתידיים שידרשו טעינה נקייה ככל האפשר עבור רכביהם.
החולמים אחר השמש
האיחוד האירופי ממליץ להציב מטען ציבורי אחד על כל עשרה רכבים חשמליים. בבריטניה ובקליפורניה היחס מעט יותר טוב ועומד על מטען לכל תשעה או שמונה רכבים בהתאמה, אך מפתחי המטענים מציינים שהיום בו יחס של אחד לאחד יהיה הסטנדרט יגיע מהר מאד.
חברת אנוויז'ן (Envision) מסן-דיאגו כבר מייצרת היום תחנות שעל גגותיהן פאנל סולארי שנע בהתאם למיקום השמש בשמיים כך שיוכל להפיק את מירב החשמל בכל יום. מחשב קטן שמחובר לתחנה קובע האם החשמל שהופק יוזרם ישירות לטעינת רכב מחובר או שייאגר בסוללה לשימוש עתידי.
"כשאנו מסתכלים על התוכניות לתשתית טעינה היום התלויה ברשת החשמל הארצית קל לשים לב שיש יותר מדי זמן וכסף מעורבים, ולרשתות הקיימות אין יכולת לעמוד בדרישה שתיווצר עם כניסת מיליוני רכבים חשמליים חדשים" אמר דזמונד וויטלי, מנכ"ל אנוויז'ן בריאיון לפורבס החודש.
בהולנד כבר עושים את זה
EVgo הייתה החברה הראשונה בארצות הברית שסיפקה תחנות טעינה המסתמכות על אנרגיות מתחדשו (שמש ורוח) מקיץ 2019 במסגרת התחייבויות לאיגוד צרכני האנרגיות המתחדשות (REBA) קשר עם מספר חברות בארצות הברית ובקליפורניה.
החברה עושה זאת על ידי רכישה ישירה של חשמל מספקים מקומיים שמסתמכים על שמש ורוח לצורך ייצור החשמל וחיבורו למטעניה. בקליפורניה לדוגמה, אחוז ניכר מרשת החשמל הארצית מגיע בכל מקרה מאנרגיות מתחדשות כך ש-EVgo מסתמכים על 100% אנרגיה סולארית בתחנות אותן היא מפעילה במדינה.
גם בצד המזרחי של האוקיינוס האטלנטי פונים לתחנות סולאריות וכבר היום החברה ההולנדית פאסטנד (Fastned) מפעילה מאה וארבע עשרה תחנות טעינה מהירות בהולנד ובגרמניה. במדינות אלו ההצלחה של המטענים הסולאריים אדירה עם עליה של 157 אחוזים בביקוש ברבעון האחרון של 2019 – שמהווים כמעט שלושה מיליון קילוואט-שעה של חשמל שסופקו.
אנדרו היגינס של טעינת הסוללה
כחלק ממסע יחסי הציבור של אנוויז'ן, וויטלי משווה בין המאבק לטעינה סולארית לבין פלישת בנות הברית לנורמנדי במלחמת העולם השנייה: במקום להסתמך על תשתית הנדסית מורכבת לקיום הקבוצה, השתמשו בנות הברית באלפי נחתות שתפקדו באופן עצמאי, בלי להסתמך על גשרים מורכבים או על ספינות אם 'להטענה'.
באופן דומה מציעות החברות להתנתק מהצורך בחיבור לרשת החשמל המרכזית ולתיווך הקיים היום מתחנות הכוח ועד החיבור לשקע. תחנות סולאריות יכולות להיות מותקנות בקנה מידה גדול, לספק מספר אדיר של רכבים והן לא דורשות למעשה שום תשתית נוספת.
התחנות הסולאריות הן גם ניידות: במקום 'להתחייב' למיקום אחד, ניתן לנייד את תחנת הטעינה בהתאם לביקושים ברמה האזורית. כך למשל, בזמן פסטיבלים או כנסים גדולים, טרקטור יכול לפרוק תחנה מוכנה מראש במיקום המיועד, הלוחות הסולאריים יעקבו אחרי השמש וימלאו את המאגרים כך שרכבים יכולים להגיע, להתחבר ולהיטען בהתאם לביקושים בכל יחידת שטח.
יתרון נוסף לתחנות הסולאריות הוא מחיר התפעול האפסי שלהן: פרט למחיר ייצור התחנה כמעט ולא קיימות עלויות או חובות עתידיים לחברות החשמל המקומיות, מה שהופך את הבחירה בעמדות אלו לעדיפות עבור הלקוחות, שעתידים לשלם פחות בתחנות אלה.
