fbpx

טויוטה מציגה רכב מימן- עם טווח של 1,000 קילומטר

בעוד העולם הופך למונע בחשמל, ענקית הרכב היפנית הציגה את הפיתוח שלה (שעד כה נשמר חסוי) שמטרתו להציג אלטרנטיבה נוספת לרכבים מבוססי סוללות. אחרי שהצליחה להגיע לטווח של יותר מאלף קילומטר עם מנוע מבוסס תא דלק מימני – אולי הגיע הזמן להסתכל על מימן קצת אחרת.

טויוטה הייתה אחת ממבשרות העידן המודרני בהפחתת זיהום בתחבורה עם הגעתה של טויוטה פריוס, ההיברידית הראשונה שהגיעה לייצור המוני לפני כמעט 25 שנה. מצד שני, החברה לא רק נותרה מאחור בכל הנוגע לפיתוח ולייצור של רכבים חשמליים רציניים אלא הפגינה התנגדות אקטיבית לרעיון התחבורה החשמלית, עד כדי התנצחות כמעט אישית בין מנכ״ל החברה אקיו טויודה ובין מנכ״ל טסלה בשנה שעברה, אילון מאסק.

עכשיו, ענקית הרכב היפנית, שהפכה לחברת הרכב השנייה בערכה בעולם אחרי שנעקפה על ידי טסלה לפני שנה, מציגה את התשובה שלה לגישה החשמלית. כפי שזה נראה, טויוטה מתכוונת להשקיע את כוח דווקא ברכבים המונעים במימן נוזלי. 

במהלך החודש האחרון הציגה טויוטה שתי אופציות טכנולוגיות לניצול של מימן נוזלי כדלק – הן באמצעות מנוע בעירה פנימית, הדומה לרכבי בנזין הקיימים היום, והן באמצעות תאי דלק המייצרים חשמל באמצעות מימן (כמו שמנסים ליצור במטוסים).

רוצים לקבל את כל העדכונים על רכבים חשמליים בארץ ובעולם ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ EV Magazine בטלגרם

לפני שבועיים הציגה טויוטה במרוץ 24 השעות של פוג׳י (היחיד מסוגו ביפן) דגם קורולה ספורט ייעודי עם מנוע בעירה פנימי המשתמש במימן. בחלק מהמרוץ נהגו עליו אקיו טויודה, המנכ״ל שבין היתר עוסק בנהיגת מרוצים, ומנצח העבר היפני היחיד של מרוץ FIA קמואי קובאיאשי. כמה ימים מאוחר יותר הודיעה טויוטה כי רכב הדגל שלה למימן, טויוטה מיראי, הצליח לשבור את שיא העולם למרחק נסיעה על טנק יחיד של דלק מימני, באמצעות תא דלק מימני (Hydrogen Fuel Cell) המייצר חשמל.

שני ההישגים הלא מבוטלים הללו מציבים את השאלה המתבקשת: האם וכיצד טויוטה תשתנה ותשנה את עולם הרכב – ומה זה אומר על רכבים חשמליים והקשר שלהם לטויוטה?

מאות קילומטר מעל כל היתר

טויוטה מיראי כחולה שנת 2021 מחוברת לתחנת מימן
טויוטה מיראי בתחנת מימן

לפי טויוטה, המיראי (שננהגה בידי ארבעה נהגים) הצליחה לעבור 1,003 קילומטר, ולפי המחשב ברכב נותרה עם מספיק מימן לעוד תשעה קילומטרים של דרך. הם עשו זאת עם תא מימן מלא – כחמישה וחצי קילוגרם של מימן נוזלי. מדובר עם כן, על טווח נסיעה של כ-180 קילומטר לכל ק״ג מימן, שבאמצעותו הופק חשמל שהניע את הרכב.

מדובר בפער ניכר ביחס לשיא הקודם, שהוצב על ידי יונדאי (עם הדגם NEXO) ועומד על 778 קילומטר ״בלבד״. מה שהופך את ההישג למרשים אפילו יותר הוא העובדה שהרכב היה מוכן לנסיעה נוספת תוך פחות מחמש דקות מהגעתו לקו הסיום, אחרי תדלוק, וללא צורך בפעולות תחזוקה.

לפי טויוטה, מדובר בהישג חסר תקדים עבור תחבורה נטולת פליטות, שכן מימן נחשב דלק ״נקי״ – בעת ייצור החשמל תוצר הלוואי היחיד הוא מים. מנגד, הפקתו דורשת אנרגיה רבה ובמקרים רבים נעשית באמצעים הגורמים לפליטת גזי חממה. כלומר, כדי שמימן יהיה דלק נקי באמת, צריך להפיק אותו באמצעות באנרגיות מתחדשות או בטכנולוגיות לספיחת פחמן.

חשוב לזכור שזה לא אומר בהכרח שרכבי מימן הם מזהמים יותר מרכבים שנעזרים בהנעה חשמלית: הרי גם ׳ידידות הסביבה׳ של רכבים חשמליים תלויה במקור ממנו מופק החשמל שבו הטעינו אותם. כמו כן, טיפול לא נכון בסוללות של רכבים חשמליים יכול לגרום לנזק סביבתי נורא וממושך.

אז- שנחשוב על מנוע בעירה פנימית ברצינות?

טויוטה הציגה הישג מרשים, בכך שהצליחה לתכנן ולבנות מנוע שמעניק מספיק כוח לרכב כדי להתמודד במרוץ ולסיים אותו (היעד שהציבה החברה לעצמה).

בתצוגה של הקורולה המונעת במנוע בעירה פנימית מבוסס מימן, טויוטה ניסתה להראות שגם למנועי הבעירה הפנימית עשוי להיות עתיד בעולם הרכב. מנגד, רכב בעירה פנימי המבוסס על מימן דורש הרבה מאד תחזוקה והוא משמעותית פחות יעיל מרכב המבוסס על תא דלק מימני. למעשה נדרשת כמות כפולה של מימן ברכב עם מנוע בעירה פנימית לעומת רכב המבוסס על תאי דלק לצורך אותה הנסיעה (מה שאומר שהנסיעה שלכם תעלה כפול, לפחות).

בנוסף למרות שרכב הבעירה הפנימית לא פולט פחמן דו-חמצני, הוא בכל זאת פולט מזהמים אחרים (NOX). זאת בניגוד לרכבים המבוססים על תאי דלק שאינם מזהמים כלל.

פיתוח הנעה במימן נכנס להילוך גבוה לפני כחמש שנים, וטויוטה אינה חברת הרכב הראשונה שמשתעשעת ברעיון – אך עד כה הניסיונות השונים לא הצליחו להניב פרי מסחרי, בין אם מדובר בקושי בהפקת אנרגיה מספקת, בטווח לא אפקטיבי, או בשניהם.

הבנו, הבנו, הם רוצים מימן

תדלוק של טויוטה מיראי כחולה במימן
טויוטה מיראי מחוברת לתחנת מימן

המסר של טויוטה ברור: העתיד אינו רק חשמלי, ויש טכנולוגיות נוספות – כולל כאלו המתבססות על בעירה פנימית – שיכולות להיות נקיות וירוקות. לכן, אומרים בטויוטה, היעד צריך להיות הפחתה של פליטות גזי החממה והגעה לניטרליות פחמנית. הדרך אינה קדושה.

הפיתוח של מנוע מימן נקי ויעיל הוא הגביע הקדוש של התחבורה. הצלחה בתחום זה יכולה לפתוח את הדלת לתחבורה יעילה ונקיה, אך גם לפתרונות הדרושים לכלי רכב כבדים כמו משאיות ורכבות הנוסעות למרחקים גדולים, וגם על שני סקטורים האחראיים לזיהום רב וללא פתרון הנראה באופק: עולמות התעופה והשיט. יש מי שמייעד את המימן גם להפיכת תעשיות הפלדה והמלט לנקיות – וכך להפיכתו לאחד הסוכנים המרכזיים בשינוי שאמור לעבור על האנושות בדרכה לעתיד בריא ונקי יותר.

חשוב לציין כמה מהסיבות שהרחיקו עד כה את טכנולוגיות המימן משימוש מסחרי נרחב ובראשן תכולה נמוכה של אנרגיה לנפח. במילים אחרות, צריך הרבה מימן כדי להניע רכב היום. כדי לדחוס את המימן הזה לרכב יש צורך בלחץ גבוה ובטמפרטורה נמוכה- תנאים שיקר מאוד ליצור בתאי אנרגיה מימניים נכון להיום. כמו כן, חשוב לזכור שמשמעותו של דלק חדש היא גם תשתית טעינה חדשה- כאשר בניגוד לחשמל, תשתית להפצת ואגירת דלק מימן אינה קיימת כבר היום בכל כפר ובכל עיר.

תמיד יש אבל

אבל, נשאלת השאלה, מדוע טויוטה מתעקשת גם על מנוע בעירה פנימית? 

טויודה, שמשמש גם נשיא איחוד תעשייני הרכב היפנים, ציין כי במנועי בעירה פנימית קיימים כעשרת אלפים חלקים שונים, בערך שליש מכלל החלקים ברכב. לרכבים חשמליים, כפי שצוין כאן לא פעם, יש משמעותית פחות חלקים ובפרט חלקים נעים, לכן ניתן לייצרם בפחות שעות עבודה, הם דורשים פחות טיפולים ופחות חלפים. ניגוד העניינים ברור – מדובר על צורך בפחות עובדים.

ההחלטות של ממשלות ברחבי העולם לשים סוף להנעה בדלקים מאובנים היא שהזניקה בסופו של דבר את חברות הרכב לכיוון החשמל. לפי טויודה, מדובר בגישה מוטעית, וממשלות היו צריכות לעודד את הפיתוח של הנעות אלטרנטיביות לפני הצבת ״אולטימטום״ לחברות הרכב.

עם זאת, הפיתוח של רכבים המונעים במימן עוד רחוק מהמקום בו נמצאים הרכבים החשמליים. טויודה טרם פרסם לוח זמנים או מפת דרכים עבור רכבי המימן של החברה, ואם יפן מתכוונת לעמוד בהתחייבותה לניטרליות פחמנית עד 2050, זה צריך לקרות מהר, או לקרות בחשמל.

מאמרים נוספים

תגובה אחת

  1. רק תיקון טעות די קריטית: תא דלק לא שורף את המימן כדי ליצור חשמל, אלא תהליך כימי שעובר המימן יחד עם חמצן שנשאב מסביבת הרכב יוצר חשמל. היתרון המשמעותי הוא שלא צריך לסחוב את משקל הסוללות. המים הם לא תוצר הפליטה של השריפה, אלא שילוב טבעי של מימן וחמצן (בנוסחה H²O)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button