טסלה נמצאת בחודשים האחרונים בשיא בכל הקשור לביצועיה בשוקי ההון אך ייתכן שזה רק החלק הראשון בתהליך עליו דובר רבות עוד בתחילת הגל הראשון של מגיפת הקורונה – אליה הגיעה טסלה מוכנה יותר מכל חברה אחרת.
מצבה ההולך ומשתפר ביחס לשוק הרכב הסיני, שמתאושש בקצב איטי, רק ממחיש את היתרון היחסי שטסלה משיגה בעודנו נכנסים לעשור שיהיה קריטי עבור התחבורה החשמלית בעולם.
בחודש שעבר שיעור המכירות של רכבי טסלה בסין המשיך לגדול ובסך הכל נמכרו בו 14,976 רכבים חשמליים שיוצרו במפעלה בשנגחאי, שכבר נמצא בתפוקה מלאה. מכירות יוני, שהיו גדולות בשלושים ושניים אחוזים מאשר המכירות במאי, הביאו לכך שבסין היו כמעט חמישים אלף רכבי טסלה רשומים עם סיום המחצית הראשונה של השנה.
המכירות מתאוששות, שאר השוק עדיין לא
בעוד שוק הרכב הגדול בעולם מתאושש בקצב איטי מהצפוי אחרי השפל המשמעותי ביותר בשנתיים האחרונות, טסלה מצליחה לגייס קהל בדמות הקונים העשירים יותר של החברה הסינית. על פי הודעת איגוד רכבי הנוסעים הסינים, רכבי טסלה מהווים כעת רבע מכלל המכירות בקטגוריה החשמלית – מה שמקשה על חייהן של חברות רכב קטנות או חברות סטארט-אפ שמנסות להקים את עצמן מתוך הסגר והשפל הכלכלי.
ההתבססות בסין השפיעה רבות גם על הפיכתה של טסלה לחברת הרכב שנסחרת בשווי הגבוה בעולם אחרי ששוויה עקף את זה של טויוטה. טסלה צפויה למכור לפחות ארבעה מיליון רכבים במחצית הראשונה של העשור ולהשתלט על שבעה אחוזים מכלל מכירות הרכב בסין, אך התחרות תהפוך לקשה וצפופה בהרבה בקרוב:
חברת הרכב החשמלי הסינית NIO קיבלה לאחרונה זריקת מרץ מצד השלטון המקומי בדמות אשראי מורחב מששה בנקים. במקביל צפויה דיימלר – באמצעות מרצדס-בנץ וב.מ.וו. – להיכנס לשוק הסיני עם מספר דגמים חשמליים חדשים, שנראים כאילו הם מיועדים להתמודד בדיוק עם טסלה – שמייצרת כרגע רק את מודל 3 במפעלה בשנגחאי, אך פועלת להרחבת פסי הייצור כדי שיכללו גם מודל Y מוזל.
ג׳יגה פקטורי נוסף הוא כנראה רק שאלה של זמן
על פי טסלה, הג׳יגה-פקטורי בשנגחאי מסוגל לייצר כמאתיים אלף רכבים בשנה. אך יכול להיות שעבור סין (ואולי מדינות אחרות אליהן יגיעו הרכבים המוזלים) המספר הזה אינו מספיק והשמועות על ג׳יגה-פקטורי שני בשטחה של הרפובליקה העממית החלו להתפשט בעיתונות המקומית.
כמעט מובן מאליו שטסלה זקוקה ליכולת ייצור גדולה יותר על מנת להצליח ולהענות לביקוש ההולך וגובר באסיה לרכבים חשמליים בכלל ולרכבי ״יוקרה״ כמו שטסלה מציעה בפרט – שזינק מאז תחילת הפעילות בשנגחאי בתחילת השנה.
לפי אותם פרסומים, כבר התקיימו פגישות בין בכירי החברה בסין ובין גורמים רשמיים במטרופולין צ׳ונגצ׳ינג, מחוז עירוני הנמצא תחת ניהול ישיר של הממשל המרכזי (בדומה לשנגחאי, בייג׳ינג וטיאנג׳ין). המחוז בדרום מזרח סין מהווה כבר היום את המרכז הגדול בסין לייצור אופנועים (אולי רמז לכוונות של טסלה עבור המפעל שיבנה?).
עם זאת, עיקר המרץ של טסלה מושקע כעת בהרחבת המפעל הקיים בשנגחאי על מנת להתחיל ולהרכיב בשטחו את מודל Y הסיני, שגם לו צפוי ביקוש אדיר באסיה.
גם הסייברטראק צפוי להגיע לסין – אך לא לפסי הייצור
כמובן שאחרי מודל 3 ומודל Y המתוכנן עולה שאלה בנוגע לרכב הבא בתור – הסייברטראק, שעוד רחוק מייצור מסחרי אך עוד לפני שנגע באספלט כבר מטלטל את שוק הרכב:
טסלה החלה, בדומה לארה"ב, לקבל הזמנות לסייברטראק מלקוחותיה הסינים על מנת לבחון את הביקוש לטנדר החשמלי בעל המראה העתידני שלה בצד השני של האוקיינוס השקט. אמנם יעברו רק עוד שנתיים עד שהטנדרים הראשונים יגיעו ללקוחות, אך לפי מאסק יותר מרבע מיליון איש כבר ביצעו הזמנה ושילמו מקדמה של מאה דולר – שכמובן לא מחייבת אף אחד.
טרם ברור כיצד הדגם הגדול והכבד יתקבל בסין, שבדומה לשוק האירופי, מעדיפה רכבים קטנים, קומפקטיים וזולים יותר. בכל מקרה, לא נראה שכרגע מחפשים בטסלה לייצר דגם סיני של הטנדר החשמלי.
טסלה זולה יותר בישראל?
בטסלה הבינו מזמן שסין היא מגרש המשחקים של העתיד ושרכבים שמיוצרים שם יוכלו להשתלב בקלות בשווקים באסיה – החל מסיבות לוגיסטיות וכלה במחירים נוחים יותר שיהפכו את טסלה למרכזית עבור דרום מזרח אסיה ואפילו הודו.
החברה גם מצליחה להישאר כמה צעדים קדימה בזכות יכולתה לייצר את הרכביים באופן מקומי וייעודי, עם התאמות נדרשות אל השווקים האסיאתיים.
במידה וטסלה תקים מפעלים נוספים בסין סביר להניח שנראה גם את מחירון רכביה בישראל מתעדכן כלפי מטה – מה שיעזור למשוך את קהל רכבי היוקרה הישראלי אפילו יותר לכיוון הרכב החשמלי לו כולנו מצפים בכיליון עיניים.
