fbpx

קובעת טרנדים? טסלה משקיעה בסוללות וכולם בעקבותיה

בתחומים מסויימים בעולם הרכב החשמלי, נראה שטסלה עדיין מובילה את השוק. שנה אחרי שהחברה של מאסק החליטה לעבור לסוללות LFP, הן כבר הפכו לחלק הארי של הסוללות שיוצרו בסין. בשאר העולם עוד מתמהמהים.

הסוללה היא כנראה המרכיב החשוב ביותר ברכבים חשמליים – זה ההבדל החשוב ביותר ביניהם ובין כלי הרכב מהדור הקודם, שעדיין זקוקים לדלק מאובנים על מנת לנסוע. ובתוך העולם החשמלי, טכנולוגיית הסוללות שנבחרת על ידי חברת רכב כזו או אחרת היא גם זו שמבדילה בין הרכבים וגם מהווה מנוע לקידום התחום.

בשנתיים האחרונות טסלה מסיטה את הפוקוס שלה מייצור דגמים (כי היא כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לייצר רכבים טובים וגם להיות רווחית בזמן שהיא עושה את זה) אל השקעה במרכיבים הגולמיים יותר – ייצור סוללות עצמאי, ודרך כך גם מעורבות גוברת בכריית המשאבים והמתכות הנחוצים לשם כך.

רוצים לקבל את כל העדכונים על טסלה ועל רכבים חשמליים בארץ ובעולם ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ EV Magazine בטלגרם

מאז שאילון מאסק התחיל להתמקד גם בכל מה שקורה לפני ההרכבה במפעל, העניין של חברות הרכב ברחבי העולם בייצור סוללות – ובפרט סוללות LFP שמשמשות את טסלה –  מזנק.

רק לאחרונה נכתב על טסלה בוול-סטריט ג׳ורנל שה״השקעה שלה בטכנולוגיית סוללות יקרה פחות הפכה (את הטכנולוגיה) לדומיננטית בשוק הרכב הגדול בעולם בשנה האחרונה״. שוב נראה שכמו בהרבה נושאים בתוך עולם הרכב החשמלי, הכיוון אליו הולכת טסלה משפיע ואף מכתיב את הכיוון אליו תלך התעשייה כולה, והדוגמה הסינית היא אחת הבולטות בהקשר זה.

הסוללות האהובות על מאסק

טסלה מודל 3 אדומה בחורף בנורווגיה
טסלה מודל 3 (צילום: canadianPhotographer56 / Shutterstock.com)

הסוללות המדוברות הן סוללות ליתיום-ברזל-זרחן – בקיצור LFP – והן נכנסו לשימוש טסלה במהלך 2020, קצת אחרי יום הסוללות של טסלה, למי שזוכר. מאסק הוא אחד התומכים הבולטים לשימוש בטכנולוגיה זו (על פני דור הסוללות הקודם), ושלח את טסלה להשקיע בברזל ובניקל, שיכול לשמש כחלופה עבור הברזל. המתכות האלו חיוניות להפקת הסוללות, בנוסף לליתיום.

מאסק גם לא נמנע מהתייחסויות בטוויטר לנושא הסוללות, כמו כשצייץ שהוא ״מעדיף במעט את השימוש בברזל, שיכול להיטען עד 100%, לעומת ניקל שמתפקד יותר טוב בסביבות 90% טעינה״ או בהתייחסות אחרות שלו להפקת הסוללות, ולהשקעה של טסלה בברזל ובניקל בגלוי מאז 2020.

החברה החלה להשתמש בסוללות LFP עבור רכבי טסלה מודל 3 שיוצרו במפעלה בשנגחאי מ-2020, ולקראת סוף 2021 כבר הודיעה כי מתכוונת להטמיע את השימוש בסוללות אלו לכל גרסאות הבסיס שלה (שנקראו בעבר Standard Range +). נכון לעכשיו, טסלה מקבלת את הסוללות שלה מהספקית הגדולה בתבל של סוללות LFP – חברת אמפרקס טכנולוגיה (Amperex Technology). ניחשתם נכון, מדובר בחברה סינית, איתות ששאר השוק לא פספס.

הסינים אימצו במהרה

בינתיים חברות הרכב הסיניות הופכות לצרכניות רציניות של סוללות LFP, אחרי שתקופה ארוכה למדי התבסס השוק על הדור הנוכחי של סוללות הליתיום-יון. למעשה, החברות הסיניות אימצו בקלות כמעט מחשידה את הטכנולוגיה החדשה, בזמן קצר ובצורה נרחבת – לא רק בזכות מחיר הייצור הנמוך יותר שמציעות הסוללות מבוססות הניקל והברזל, אלא גם בשל פרופיל בטיחות גבוה יותר.

המספרים, כמובן, מראים לנו את המציאות בצורה אפילו יותר משכנעת – במהלך 2021, רק שנה אחרי שטסלה החלה להשתמש בסוללות LFP, הן כבר היוו 57% מהסוללות שיוצרו לרכבים בסין, יותר מאשר פי שניים בשנה שלפני כן. הסינים הרוויחו הוזלה ניכרת בייצור הסוללות במהלך השנה האחרונה, שחיזקה אפילו יותר את התפיחה של השוק הענק הזה, שמתחיל להתרחב לאירופה ומחודש לחודש גם הופך לבולט יותר בכבישי ישראל.

באירופה מחפשים משאב שלא בשליטה סינית

בשאר העולם עוד לא רואים את סוללות ה-LFP בכמות שרואים בסין, אך גם החברות הוותיקות יותר מתחילות לנוע בהתאם למגמה שקבעה טסלה: פולקסווגן הייתה החברה הגדולה הראשונה שהודיעה על אימוץ הטכנולוגיה לרכביה, ותחל להשתמש בסוללות אלו מ-2023. 

פולקסווגן ID.3 חשמלית בצבע לבן על הכביש
פולקסווגן ID.3

גם בפורד מתכוונים לאמץ בהדרגה את השימוש ב-LFP בעיקר ברכביה המסחריים (למרות שראוי שקודם יתחילו לייצר רכבים חשמליים בכמות סבירה). גם בפורד וגם בפולקסווגן מתייחסים לסוללות הללו כאמצעי להפחתת המחיר, עם שאיפה להגיע כבר בשנה הבאה לתמחור של 100 דולר לקילוואט-שעה, שאמור לקרב לשוויון במחירי העלות בין רכב חשמלי לרכבים עם מנוע בעירה פנימית.

עם זאת, בחברות הגדולות מתקשים להחליט על שינוי כל כך דרמטי, ועדיין משקיעים בכמה טכנולוגיות במקביל. בפולקסווגן עדיין מציינים כי הטכנולוגיה שאומצה על ידי טסלה והחברות הסיניות לא תהפוך למרכזית בפעילות של החברה הגרמנית, ומתכוונים להמשיך להשתמש בסוללות הליתיום-יון הנוכחיות, במקביל לפיתוח טכנולוגיות שלא מבוססות על ניקל.

זה עניין טכנולוגי. האמנם?

נראה שהחברות באירופה ובאמריקה בעיקר מחפשות להפחית את התלות במשאב שלא נמצא בשליטה סינית כל כך דומיננטית. על אחת כמה וכמה כשמדובר במשאבים ובמתכות שכרייתן נקשרו לאחרונה לסוגיות הקשורות להפרה של זכויות אדם, כמו מכרי הקובלט של חברת גלנקור משנגחאי, בהם העבידו ילדים וסיפקו את המתכות לטסלה, אפל, גוגל ומיקרוסופט.

מנגד, טכנולוגיית סוללות טובה מספיק וזולה מספיק היא יעד שאליו יתקשו חברות הרכב בכל מקום בעולם לא לרדוף אחריו – לכן, סביר שנראה תוך שנה או שנתיים עוד חברות שיצהירו על מעבר לשימוש בסוללות LFP, ואולי נראה בקרוב גם הודעות על פריצות דרך טכנולוגיות אחרות (כמו סוללות הסוליד סטייט שטויוטה הודיעה על החלת השימוש בהן ברכבים ב-2025), שיוזילו עוד את הסוללות ויוכלו להמליך מלכים חדשים בעולם הרכב.

בינתיים טסלה ממשיכה להיות מובילת המחנה. בין אם בזכות זיהוי מוקדם של טכנולוגיות שיעלו ובין אם בהתבססות שלה על משאבים שלא נמצאים במחסור (ראו את ההתחמקות שלה ממשבר האספקה העולמי), נראה שהיא ממשיכה להיות זריזה וגמישה יותר משאר חברות הרכב, לפחות אלו האירופאיות והאמריקאיות, וכך זוכה להכתיב את הכיוון. בשנים הקרובות, כך נראה, לא צפוי שינוי דרמטי בהיררכיה של עולם הרכב החשמלי.

מאמרים נוספים

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button