אחת מחברות הרכב החשמלי האהובה עלינו, ריביאן, עדיין מתכננת להיות הראשונה שתביא טנדר חשמלי לשוק הרכב העולמי והאמריקאי. לאחרונה דיווחו בחברה על סיבוב גיוסים נוסף, שהעניק לה עוד 2.5 מיליארד דולר, שישמשו אותה להמשך ייצור ופיתוח.
בין המשקיעים החדשים בחברה ניתן למצוא חברות ניהול פיננסי כמו סורוס, בארון ופידליטי, יחד עם אמזון המשקיעה הוותיקה וחברות נוספות. זהו סבב הגיוסים הגדול ביותר של ריביאן עד כה, בעוד החברה פונה ליותר ויותר חברות גדולות ומשקיעים פרטיים לצורכי גיוס הון. הסבב הנוכחי מעודד ומראה כמה ריביאן הפכה למבטיחה, כך שבחודשים ספורים הצליחה להכפיל את ההשקעה בה, שמאז 2019 עמדה על 2.85 מיליארד דולר בסך הכל.
אך בעולם האמיתי ריביאן נאלצה לדחות שוב את השקת הרכבים שלה, הפעם לספטמבר, בין היתר משום שלא הצליחה להתגבר על המחסור בשבבים חכמים בתעשייה. צוואר הבקבוק החדש של תעשיית הרכב פגע עד כה ברוב חברות הרכב והביא לעיכובים במשלוחים של רכבים חשמליים רבים, ונראה שהיחידה שהצליחה להבטיח את שרשרת האספקה שלה בימים אלו היא טסלה, חברת הרכב החשמלי הגדולה והחשובה בעולם.
מסע הכספים של ריביאן
ריביאן פרצה לתודעה לפני כשנתיים, אחרי שהודיעה על השקעה ראשונית גדולה מצד אמזון, שהעניקה לה שבע מאות מיליון דולר. בהמשך אותה שנה הכפילה את ההשקעה הזאת בזכות חצי מיליארד דולר שהושקעו בה על ידי פורד (יחד עם הבטחה לשיתוף פעולה בתכנית הרכב החשמלי העתידי שלה, שמאז נראה שבוטל) וחברת חלקי הרכב קוקס (Cox).
בסוף 2019, אחרי שגייסה בסך הכל 1.3 מיליארד דולר, הודיעה החברה על פיתוח הרכבים שלה, ובפרט על הפיתוח של רכב משלוחים חשמלי עבור אמזון, שהזמינה 100,000 יחידות (!) ממנו. רכבי המשלוחים הראשונים של החברה יהפכו לתפעוליים עוד השנה.
כעת מייצרת החברה במפעלה באילינוי את שלושת הדגמים המתוכננים – דגם הדגל שלה, R1T, רכב הספורט שטח R1S וכמובן רכב המשלוחים של אמזון. לפי התכנית המקורית, הדגמים הראשונים היו אמורים להגיע כבר לפני חצי שנה, אך הקמת המפעל וייצור הרכבים התעכבו עקב המגיפה העולמית. זו פגעה באופן משמעותי הן ביכולת לכנס עובדים במפעלים סגורים והן בשרשראות האספקה העולמיות, ואף הביאה את פורד להשהות את שיתוף הפעולה עם ריביאן.
״עד כה נבנו מאות רכבים״
את דבר הדחיה הנוכחית, השלישית במספר עד כה, קיבלו מזמיני הרכבים באי-מייל שנשלח ממנכ״ל החברה, ר.ג׳. סקרינג׳:
״ההשפעות המתגלות של המגיפה העולמית הן בעלות אפקט כולל גדול משמישהו יכול היה לצפות״ נכתב בהודעה. ״החל מבניית המפעל, התקנת הציוד ועד אספקת חלקי רכב (ובפרט מוליכים למחצה) נפגעו בעקבות הפנדמיה.״
כמעט שנה מאז החלה לקבל הזמנות לגרסאות הרכב הראשונות, וריביאן טרם הצליחה להביא את רכביה לכביש. בינתיים לא ידוע כמה הזמנות נעשו, אך סקרינג׳ העניק הסבר מפורט וארוך על מצב החברה וסיבות העיכוב.
״עד כה בנינו מאות רכבים כחלק מתהליך הוולידציה שלנו, ורבים מהם נצפו בכבישים ובשטח. שאלתי כבר מדוע לא למסור את הרכבים שכבר נבנו ללקוחות המעוניינים או מדוע אנחנו ממשיכים במבחני נסיעה במקום להתמקד במשלוחים.
אך אנחנו מאמינים שעבור ההצלחה שלנו בטווח הארוך, וכן על מנת להבטיח סיפוק מרבי עבור הלקוחות, חיוני שנמשיך להתמקד באיכות וביכולות של המוצרים שלנו, ושמוצרי ההשקה יישקפו את הרף הביצועי המצופה מאתנו.״
העיכובים והצרות החדשות של ריביאן הביאו אותה לבטל את הגעתה לתצוגת הרכב של שיקגו, שזכתה למהדורת קיץ מיוחדת. אך המגיעים לתערוכה זכו לראות דווקא את המתחרה העיקרית – שכן פורד הציגה לראשונה לקהל את F150 Lightning, הטנדר החשמלי האהוב של החברה, שכבר עושה גלים כמעט יותר מכל רכב חשמלי אחר באמריקה- הרבה לפני שנמסר ללקוח הראשון.
מתמקדים בעתיד
בריביאן משתדלים לא לקרוס מול הצרות הנוכחיות, וממשיכים לתכנן את הצעדים הבאים. אחרי גיוס הכספים המרשים, בריביאן מרשים לעצמם לתכנן את מפעל הרכבים השני של החברה וגם מפעל סוללות של חמישים ג׳יגה-וואט שעה. לשם השוואה, מדובר בחצי מיכולת הייצור של המפעל החדש של טסלה בברלין, אך עדיין בתפוקה עצומה בשוק הסוללות הנוכחי.
על פי הדיווח ברויטרס, ריביאן פנתה כבר למספר מדינות בנוגע לתכניות ההתרחבות שלה, שנקרא כרגע ׳פרויקט טרה׳. המיקום הסופי, ככל הנראה, יפורסם בחודשים הקרובים, כשמטרת החברה היא להתחיל בבניית המפעל בשנה הבאה.
כפי הנראה, בריביאן מתכוונים להתמקד במיקום נוסף בארה״ב, למרות שפרסומים מהשבועות האחרונים על התרחבות לאירופה לא פוסלים גם התבססות באיחוד האירופי או בבריטניה. בריביאן מתכננים כי מפעלי הרכב שלה יהיו ניטרליים פחמנית מוקדם ככל האפשר – כך שנראה שחיבור למקורות אנרגיה ירוקים ומתחדשים יהיה מרכזי בתכנון המפעלים הבאים.
על פי ההערכה, הקמה של פס ייצור חדש תעלה לריביאן כמיליארד דולר, ומפעל סוללות ידרוש ממנה השקעה של שני מיליארד. בינתיים החברה מתבססת על השקעות פרטיות ועל סוללות שמסופקות על ידי סמסונג. יכול להיות שתוך שנתיים (אם תצליח להתקיים עוד) תהיה כבר חברה הנסחרת ציבורית (בשווי מוערך של חמישים מיליארד דולר כרגע) ותוכל לספק לעצמה חלק מהסוללות, לפחות בימים בהם לא יהיו חסרים לה שבבים.
