בריביאן (Rivian) מחליטים להתמודד עם כל האתגרים בבת אחת, ולא לחכות לביקוש: עוד לפני שהרכבים החשמליים שלה נמסרו, החברה כבר חושפת את רשת הטעינה שלה באמריקה הצפונית, שתכלול אלפי מיקומים ותאפשר טעינה של כמאתיים קילומטר תוך עשרים דקות.
החברה, שאנחנו לא מפחדים לאהוב מאד כבר עכשיו, מתכננת לא פחות מ-3,500 מטענים בשש מאות מיקומים כחלק מרשת ״ההרפתקאות״ שלה עד סוף 2023. לפי החברה, מטעני הזרם הישיר ימוקמו בשטח – בשמורות טבע ובאתרים תיירותיים – שיאפשרו נסיעה אתגרית לבעלי הטנדר החשמלי.
בכך, ריביאן מרימה את הכפפה שאפילו טסלה טרם העיזה, ומנגישה גם את חווית הנהיגה האתגרית לרכבים חשמליים. בין היתר יכללו גם אתרים בהרי הרוקי, אלסקה, הוואי ופארקים לאומיים שונים, יחלו להיפתח ללקוחות החברה עוד השנה. עם זאת, הבחירה במטענים שמתאימים לנהגי ריביאן בלבד (בדומה לטסלה) פותחת מקום לביקורת על תרומתה של החברה לקידום רכבים חשמליים בכלל.
מתחילים בחלק הקשה
אם (וכאשר) יכתבו הספרים על הצלחתה של ריביאן, אחד הפרקים הראשונים בהם יהיו: עשו את כל הדברים הקשים יחד. החברה הצעירה, שרחוקה עוד כמה חודשים מתחילת המסירות של רכביה, מנסה להשלים במקביל את הקמתו של המפעל שלה, יחד עם ייצור שלושה דגמים חשמליים שאפתניים – מהם דגם שמאה אלף פריטים ממנו ימסרו לחברת הענק אמזון עד סוף העשור.
החברה מתכננת את דרכה להנפקה בוול-סטריט, אך נראה שעבור המנכ״ל ר.ג׳. סקארינג׳ מדובר במעט מדי עבודה, ובניסיון להפוך את עצמו לגרסת השטח המשופרת של מאסק החליט להקים רשת מטענים מחוף לחוף.
פרט ל-3,500 המטענים המהירים שיפרסו, מתוכננים לפחות עשרת אלפים מטענים איטיים יותר ב״נקודות דרך״ לאורכה ולרוחבה של המדינה – כולל חניוני שטח, מלונות דרך, מסלולי טיול ועוד – עד שנת 2024.
מדובר בפרויקט בעלות עצומה עבור חברה כמו ריביאן. ההקמה של עמדת טעינה מהירה במיקומי שטח כפי שריביאן רוצה לעשות יכולה להגיע למחיר של עד שלוש מאות אלף דולר, עוד לפני התחזוקה ועלויות נלוות אחרות. לפי ריביאן, כלל החשמל למטעניה יגיע מאנרגיה מתחדשת.
המטענים המהירים יאפשרו הספק של 200 עד 300 קילוואט והאיטיים יותר (AC) כ-12 וואט, בדומה למטענים הציבוריים הקיימים בארץ. בנוסף ריביאן תאפשר רכישה של עמדות טעינה ביתיות בהספק של 11.5 קילוואט – טעינה של 25 מייל לשעה עבור רכביה.
ארץ האפשרויות (הטעינה) המוגבלות
בקצרה, התכנית של ריביאן היא רק רמז למצבה העגום של תשתית הטעינה באמריקה: במדינה שבה תשתית הטעינה כל כך דלה, כמעט כל יוזמה היא פריצת דרך היסטורית. מנגד, בממשל הפדרלי מתכננים השקעה של טריליוני דולרים בשדרוג התשתיות ברחבי המדינה, על מנת להתמודד עם משבר האקלים. מתוכם צפויה השקעה של עשרות מיליארדים בהקמת תשתית לרכבים חשמליים.
יכול לעניין אותך:
- טסלה השיקה את הסופרצ׳ארגרים הראשונים בישראל בקניון עזריאלי
- מפת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בישראל
- ריביאן חושפת מחירים ותאריכי שיווק רשמיים לרכבים שלה
הרשת הנרחבת ביותר באמריקה היום היא של טסלה, שפיתחה את רשת הטעינה שלה במהלך העשור האחרון ומאפשרת היום את הטעינה המהירה והנגישה ביותר באמריקה. בשנתיים האחרונות גם מפת הטעינה של ״לא-טסלה״ הלכה ונהפכה צפופה יותר, אך בשתי הרשתות אין גישה טובה ונוחה למטענים מחוץ למרכזים האורבניים הגדולים של אמריקה – עד כדי הכרזה של אזורים שלמים בתור ״מדברי חשמל״.
נכון להיום, טסלה מתפעלת כ-9,700 אתרי סופרצ׳ארג׳ר, כך לפי הרישום של משרד האנרגיה האמריקאי. מנגד, שאר החברות מפעילות במשולב פחות מ-8,000 אתרי טעינה. כעת, ריביאן רוצה להקים רשת מטענים כמו של טסלה תוך כ-3 שנים.
רשת אקסלוסיבית לבעלי ריביאן בלבד
ריביאן נוקטת בגישה דומה לשל טסלה ומטעניה יתבססו על חיבור ייעודי שמתאים לרכבי ריביאן בלבד (בישראל דרך אגב, רכבי טסלה מגיעים עם חיבור שמתאים לכל עמדות הטעינה המהירות הפרוסות בארץ, עם זאת רשת הטעינה של טסלה בישראל מוגבלת רק לרכבי החברה).
בעוד שטסלה יכולה לטעון שבזמן שהקימה את רשת המטענים המהירים שלה לא הייתה בנמצא רשת כזו להתבסס עליה, ריביאן וחברות אחרות יתקשו להחזיק בטענה זו. רק לאחרונה בישרה לוסיד כי לא תפתח ״לוסיד-צ׳אג׳ר״, פשוט משום שהיא יכולה להתבסס (ולהצטרף) לתשתיות הקיימות.
הבחירה של ריביאן להקים רשת עצמאית ונפרדת מגבילה את נהגיה, וגם מגבילה נהגים אחרים ומצמצמת את התחרות. למרות שעבור ריביאן הבחירה הזו יכולה להישמע יותר מהגיונית, אם תשוכפל לעוד חברות יכולה ליצור מבנה מורכב ובעייתי למדי עבור הרכבים החשמליים באמריקה, שיעקב אפילו יותר את החדירה שלהם לשוק.
מעל לכל מתנוססת הדרישה, שנשמעת מגופים רבים ברחבי העולם והופכת לחיונית, על קביעת סטנדרטים עולמיים (או לכל הפחות לאומיים) בנוגע לשקעי הטעינה, כמו גם להספק המקובל. כך ניתן יהיה לייצר תשתית אמינה יותר שתטיב עם מרבית הנהגים ומרבית החברות.
הנה מספר שאלות מאנליסט
1. למה ? קיבינימט למה ?
למה שמישהו ישב באמצע שום מקום וימתין לטעינה לאוטו שלו
האם גם ביום יש תחנות דלק בתוך השטח ? אז למה ?
2. בעוד השטח ניתן להגיע אליו ולמלא מכליות בדלק
כדי לטעון חשמל צריך לסלול קווי חשמל ל "שום מקום" הזה מה העלות ועבור מי בדיוק התועלת?
3. אישורים ובירוקרטיה
האם הרשויות יאפשרו פגיעה בחי והצומח בסלילה קווי חשמל ותשתיות בשביל קבוצת מפגרים
שיכולים לטעון את הרכב בשטח
4. מה עלות מול טוענת או תועלת
כמה יקח להחזיר את הקמת התחנה ?
5. והכי חשוב
הכי הכי הכי חשוב
מי הדביל שישב וראה את מאסק שולח טילים לחלל ומייצר בטריות ובינה מלאכותית
ומערכות לניתוח אותות מהמוח
ואומר לעצמו
מאסק מזיין לנו את הצורה
כל יומיים הוא מביא חדשנות
ולנו יש קופסאות של פח עם 4 גלגלים ובטריה
ואם זה אנחנו נוכל להתחרות בו ?
יש לי רעיון בו נעשה עמדות טעינה באמצע השדה
זה חדשנות !!!
🤦🏼♂🤦🏼♂🤦🏼♂אלוהי הטימטום
שאלות שואלים בלילה סדר
א בוא זה עם א
וב זהו מיזם חשוב מיאוד