נורווגיה מעניקה לנו עוד הצצה לעתיד הרכב – עם הפיכת הרכבים החשמליים לחלק הארי מהרכבים החדשים הנמכרים במדינה. עם איסור מוחלט על מכירת רכבים המנועים בדלק מאובנים שיכנס לתוקף בשנים הקרובות (ומוקדם מכל מקום אחר), סביר שנראה את הרכבים המונעים בבנזין ובסולר הופכים למינים נכחדים קרוב משחשבנו.
המידע שמגיע מהמדינה בחודשים האחרונים הוא כמו מדריך להעלמת רכבי בעירה פנימית, עם שינוי אדיר שהתפתח בשנתיים האחרונות.
ביולי האחרון, שיעור הרכבים המונעים בבנזין או סולר בלבד עמד על 8.4 אחוזים מכלל מכירות הרכב. חלקם של הרכבים ההיברידיים הנטענים (PHEV) עומד על שלושים אחוזים בערך – נתון שגם הולך ודועך, אך בקצב איטי, מה שמשקף כנראה את תקרת הזכוכית של הדגמים האלו.
הרכבים נטולי הפליטות, שבשנה שעברה הצליחו לראשונה לעקוף את מכירות הרכבים המזהמים, מהווים כעת כשני שלישים מהרכבים החדשים במדינה. נראה שעד סוף השנה, הנתונים המדהימים של 2020 יראו אפילו עצובים ביחס למצב המכירות של 2021. לא רק זאת, התחזיות צופות הגעה לדה-פקטו מכירות חשמליות (עם זאת התחזיות מתייחסות גם לרכבי PHEV כרכבים חשמליים) בלבד תוך שבעה חודשים מהיום – ויאפשר לנורווגיה להוות הן מגדלור והן מקרה בוחן עבור שאר מדינות העולם.
מה הם עשו נכון?
בשלב מוקדם מאד הבינו בנורווגיה שבלי התערבות מאסיבית בשוק, המדינה תתקשה לשכנע את היבואנים והיצרנים לנטוש במהירות את הרכבים המזהמים ולעבור לדגמים ידידותיים לסביבה. במדינה גם הבינו שלמרות שמדובר בהשקעה לא מבוטלת ובסבסוד משמעותי בשלבים הראשוניים, בלעדיה השוק לא יצליח להתניע ולהשתנות בקצב שמשקף את חומרת משבר האקלים והצורך להתמודד אתו ביעילות.
בהקשר הזה חשוב לציין שקרן העושר של המדינה, שקיומה אפשר כנראה את סבסוד המהלך, חבה את קיומה למרבצי הנפט וגז המחצבים שמייצאת נורווגיה למקומות נקיים פחות.
כבר ב-2019 שינתה המדינה את המיסוי על רכבים, כך שמחירי הרכבים שיקפו את ׳העלות האמתית׳ שלהם, כולל זיהום הסביבה והשלכותיו. במקביל נעשה סבסוד מסיבי של הרכבים החשמליים, כך שמחירם יהפוך לתחרותי בהרבה, ומחיר הרכישה לא ירתיע את הקונים.
לא רק הקלות מס
מחירי רכישה לבדם לא עניינו את הנורווגים – נהגי הרכבים החשמליים זכו וזוכים להקלות כלכליות נוספות: החל מכניסה לחניונים בבעלות המדינה ונסיעה בכבישי אגרה בחינם ועד להוזלה במחירי החשמל. תוך שנתיים הפכו הרכבים החשמליים לרוב מוחץ מתוך הרכבים החדשים, ונורווגיה הפכה לאבן שואבת עבור דגמים חדשים ותחרות בתחום החשמל.
מה ישראל יכולה ללמוד מנורווגיה?
המקטרגים על נורווגיה מרבים לציין שהיא לא מהווה מודל טוב ללמוד ממנו על העולם – מדובר בשוק רכב קטן יחסית, עם ממשלה עשירה שמסוגלת להעניק תגמולים עוצמתיים עבור רכבים חשמליים. ובכן, אנחנו פחות מסכימים עם הביקורת.
ממשלת נורווגיה לקחה צעד אמיץ והחילה, הלכה למעשה, מיסוי פחמן גם על רכבים. בעוד שבמקומות רבים בעולם מנסים לאמץ את הגישה הזו עבור מוצרי צריכה בסיסיים יותר, כמו בשר או פלסטיק – נורווגיה ניגשה לאחד הסקטורים החשובים בהתמודדות עם הזיהום העולמי, ונתנה לאזרחיה לגלות כמה באמת עולה הנסיעה שלהם ברכב פרטי המונע בדלק מאובנים.
עליית המחיר של רכבים שאינם חשמליים ב-20 או 25 אחוזים בזכות מס הפחמן שהתווסף, הפכה אותם באופן כמעט מידי לרכש שרבים מוותרים עליו בקלות, גם עם אוכלוסייה עשירה כפי שיש במדינה.
ההוזלה המקבילה של רכבים חשמליים, שבאה לכפות על הפער שקיים בין אגירת חשמל בסוללות ובין טנק דלק, הייתה בדיוק הדחיפה הקטנה לה כולם נזקקו. ההשקעה, שמגדילה משמעותית את הביקוש לרכבים חשמליים, גם מהווה זרז לייצור ההמוני שלהם – דבר שיזרז גם את ההוזלה של ייצור סוללות וייטיב בטווח הרחוק עם כל הרכבים החשמליים באשר הם.
המרכיב האחרון להפיכה של התחבורה לנקייה באופן מהיר ונכון הוא הניקיון בייצור החשמל. פרט להשקעה הראשונית, שהיא הולכת ונהיית זולה משנה לשנה, מדובר בתכנית לייצור חשמל עתידי בזול – וכך הוזלה של החשמל הזמין לטעינה.
בנורווגיה, תשעים ושישה אחוזים מהחשמל מופק בתחנות הידרו-אלקטריות, כך שהיא מסוגלת לספק לאזרחיה את אחד מתעריפי החשמל הזולים בעולם.
נורווגיה היא דוגמה למדינה ש׳פשוט׳ שהחליטה לפעול לטובת האזרחים שלה, גם אם ההחלטות המתקבלות נראות בהתחלה קיצוניות או קשות לעיכול. היא גם אינה מקום מושלם, כשהיא עדיין אחראית על חצי אחוז מייצוא דלק המאובנים של העולם, כולל אישור לקידוחי גז מחצבי באוקיינוס הארקטי שהתקבל לאחרונה. נראה גם שנורווגיה לא מתכוונת להתנער מגז ונפט בעשורים הקרובים.
האם ישראל יכולה לצעוד באותה דרך?
בגדול, כן. ישראל מרגישה, נראית ומתנהלת כמו מדינה עם שוק רכב מורכב, אך המצב שלנו דומה לנורווגיה יותר משאנחנו מוכנים להודות. גם ישראל היא שוק רכב קטן ומבודד יחסית, המתקיים מייבוא בלבד. רגולציה שתשים במרכז את בריאות הציבור והדורות הבאים, יכולה להביא לשינוי מהיר בדפוסי הייבוא לכאן, ולפתוח את ישראל למגוון רחב של רכבים חשמליים.
נורווגיה מתבססת גם היא בעיקר על ייבוא רכב ולא עם ייצור מקומי ומתכוונת לאסור על מכירת רכבים שמונעים בדלק מאובנים החל מ-2025. הרגולציה המעודדת מחד והאיסור המתנוסס מעל האופק מאידך מביאים את כל השחקנים בשוק לזרז את המהפך. לפי התחזיות מכירות הרכב יהפכו למעשה לחשמליות בלבד כבר באפריל הבא – יותר משנתיים וחצי לפני כניסת האיסור הרשמי לתוקפו.
שינוי מהיר ומקיף ברגולציה, שתקדם ייבוא ואימוץ תחבורה חשמלית בהיקפים גבוהים במקביל להגדלת יכולות הייצור של חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים (ובמקרה שלנו מדובר על שמש, שמש ושמש), שמספקים רק 6% מהאנרגיה המופקת בישראל. שינויים אלו יוכלו להניע את השוק ולהאיץ בצורה דרמטית את ההתאמה שהמדינה והשוק צריכים לעבור אל מול האקלים המשתנה.
ייצור החשמל בישראל עדיין מתבסס באופן כמעט מוחלט על משאבים מתכלים (רק כ-6% ממקורות מתחדשים), אך למדינה שפע של משאב טבע מתחדש ועוצמתי – שמש – שלמרבה הצער אף גוף מדיני לא רוצה לקחת תחת חסותו על מנת לקדם הפקת חשמל בקנה מידה גדול ומהר.
וכן, הממשלה בישראל היא עשירה למדי. למרות שהיא מפחדת לאבד את המיסים מרכבים ומדלק, הגיע הזמן להפסיק לסבסד את משבר האקלים ולהתחיל להשקיע כדי לנקות את האוויר והסביבה שלנו. בטווח הרחוק, זה ישתלם גם כלכלית.