מתחם קאשיווה-נוהא הממוקם בעיר קאשיווה ביפן, בה פועלת אוניברסיטת טוקיו, משמש מרכז לניסויים ופיילוטים רבים העוסקים בתחבורה חכמה – אחד מהם מבקש לבדוק את היעילות של ניצול זמן העמידה ברמזור לטובת טעינת הרכב.
מי שמובילה את הפיילוט היא כאמור אוניברסיטת טוקיו, אליה הצטרפו עוד כמה חברות שהפיילוט משך את התעניינותן, ביניהן אפשר למצוא את יצרנית הצמיגים ברידג'סטון, חברת NSX וחברת דנסו (Denso), שתיהן עוסקות ביצור חלקים לרכב.
הפיילוט צפוי להמשך לתקופה של מעל שנה, מחודש אוקטובר 2023 ועד חודש מרס 2025 ובמהלכו תבדק המערכת במובנים של בטיחות ועמידות. התכנון הוא להכניס צי של אוטובוסים עליהם יותקן ההתקן המיוחד לטעינה אלחוטית, שיפעלו בעיר – במידה והניסוי יוכתר כהצלחה.
עוד טוענים מובילי הפרויקט שבמידה והוא יצליח ורכבים חשמליים יוכלו להסתמך על טעינה בנקודות עצירה או נסיעה איטית כמו רמזורים ודרייב-אין, זה יאפשר לייצר אותם עם סוללות בנפח קטן יותר מה שאומר שהם יהיו קלים ואף זולים יותר.
המערכת עובדת כך – מערכת הטעינה האלחוטית מותקנת מתחת לאספלט ומופעלת על ידי חיישניי תנועה – אלו מזהים את הרכב המתקרב עוד לפני שהוא מגיע לנקודת העצירה ומתכוננים לטעינה. כשהרכב החשמלי בעל ההתקן המתאים עומד מעל הנקודה בה היא מותקנת, המערכת מטעינה את הרכב. אנשי הפיילוט מהאוניברסיטה טוענים כי בשימוש במערכת, מתקבלת תוספת של 1 ק"מ לטווח הנסיעה על כל 10 שניות של עמידה.
זאת אומרת ש: על כל דקת עמידה ברמזור יתווספו 6 ק"מ לטווח הנסיעה, על כל 2 דקות 12 ק"מ, על כל 3 דקות 18 ק"מ ועוד – בהנחה שאלו באמת המספרים. לפי המספרים האלו הטעינה מקבילה לטעינה במטען מהיר בהספק של 50 קילוואט – אין לנו באמת דרך לדעת האם הם נכונים, אך נראה כי מדובר בהצהרה שאפתנית.
טעינה אלחוטית לרכבים חשמליים היא לא דבר חדש – בשנה שעברה יצא לדרך הפיילוט של WiCET שהתקינה נקודות טעינה אלחוטית ייעודיות למוניות חשמליות במספר מקומות בעיר נוטינגהם בבריטניה, כדי לנצל את זמן ההמתנה ללקוחות לטובת טעינה. בנוסף טסלה רכשה לפני מספר חודשים חברה גרמנית המפתחת טכנולוגיה לטעינה אלחוטית לרכבים.
חברה נוספת שמתעסקת בתחום הטעינה האלחוטית היא חברת אלקטריאון הישראלית, שמפתחת את ה"כביש החשמלי" – כביש המאפשר טעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה. אלקטריאון חתמה על הסכמים עם חברות התחבורה הישראליות אלקטרה-אפיקים ודן, ביצעה פיילוטים בשבדיה, בגרמניה, באיטליה, בנורבגיה (שם גם זכתה במכרז) במדינות מישיגן ויוטה בארה"ב ואפילו בסין.
הזווית שלנו
טעינה אלחוטית נשמעת הרבה יותר הגיונית – מכל הבחינות.
מה יותר נוח? לעצור ליד עמדת טעינה שיושבת בתחנת טעינה עם עוד כמה עמדות, הן תופסות שטח שהוקצה במיוחד לטובתן במקום להשתמש בנדל"ן הזה לטובת משהו אחר, לצאת מהרכב, להוציא את הכבל, לחבר אותו לרכב – בחלק מהרכבים והעמדות צריך גם לעבור כמה שלבים באפליקציה ועוד ועוד.
או – לנהוג ברכב החשמלי ולעצור מעל לנקודה מוגדרת בכביש ואולי חיבור דרך אפליקציה ו… זהו בגדול.
נוח? בהחלט. האם מדובר בפתרון האולטימטיבי?
התשובה לשאלה הזו תלויה בהרבה גורמים, בינהם עלויות ההקמה וההתקנה של המערכת מתחת לכבישים, השפעה על מחיר הרכב וכמובן עלות הטעינה בפועל לנהגי הרכבים החשמליים.
אז האם טעינה אלחוטית היא היא הפריצה הבאה בתחום טעינת הרכבים החשמליים או שמדובר בפתרון יקר ולא יעיל? האם בזמן שכולם מדברים על הרחבת תשתיות הטעינה ורצים לבנות עוד ועוד עמדות טעינה מהירות על-קרקעיות, יכול להיות שאנחנו בכלל לא מסתכלים בכיוון הנכון?
אולי הגיע הזמן להסתכל למטה ולא למעלה.
אם כבר, הפתרון הוא גנרטור קל, קטן נייד וזול שישב בתא המטען ויאריך את הטווח בעוד כמה קילומטרים