מכירות הרכבים החשמליים בישראל זינקו מאז תחילת 2022, ומתחילת השנה נמסרו 9,349 רכבים חשמליים בישראל – שמהווים 5.8% מכלל הרכבים החדשים. באותה תקופה נרשמו 8,469 רכבים היברידיים ויחד הם היוו 11.2 אחוזים מכלל מכירות הרכב בישראל – משמע, אחד מכל תשעה רכבים שנמכרו השנה בישראל השנה הם בעלי שקע טעינה, ויכולים תאורטית לנסוע ללא שימוש בדלק.
במהלך המחצית הראשונה של השנה נרשמו בסך הכל בישראל כ-158 אלף רכבים, שמתוכם כמעט 89% הם בעלי מנוע בעירה פנימית – רכבי בנזין, דיזל או היברידיים לא נטענים.
ברבעון הראשון של השנה נרשמו 4,644 רכבים חשמליים ו-4,876 רכבים היברידיים נטענים, מתוך מספר כולל של 90,489 רכבים חדשים בישראל באותה תקופה – שמשקפים 5.4% הן לרכבים החשמליים והן להיברידיים הנטענים. ברבעון השני של השנה מספר הרכבים החשמליים נשאר יציב עם 4,705 רכבים שנרשמו, ומספרם של ההיברידיים הנטענים ירד ל-3,593.
ברבעון השני של השנה, שהסתיים זה עתה, הייתה ירידה של כמעט 20 אלף ברישומי רכבים מזהמים, כך שחלקם היחסי של הרכבים החשמליים ברבעון השני של השנה קפץ ב-1.5 אחוז.
מתחרים באירופה
עם היציאה מהגלים הראשונים של הקורונה ישראל חוותה התפוצצות של רכבים חשמליים: מ-2019 מספר הדגמים החשמליים הזמינים לרכישה בישראל הכפיל את עצמו בכל שנה. מבערך עשרה דגמים שהיו זמינים בישראל, רובם ככולם רכבי יוקרה, ב-2020 לנהג הישראלי כבר היו 20 דגמים חשמליים זמינים, שהפכו ב-2021 לכ-40 דגמים (ועד סוף השנה הנוכחית המספר צפוי להכפיל את עצמו, שוב).
ויחד עם הגדלת מספר הדגמים כך גדלו פי עשרה ויותר מספר הרכבים החשמליים שנמכרו, עד כמעט עשרת אלפים במהלך 2021 – כך לפי איגוד יבואני הרכב. בינתיים, השנה הנוכחית מתאפיינת במספר מכירות כפול משל השנה שעברה – וזה במקביל למחסור עצום ברכבים בכל רחבי העולם ובישראל.
שיעור המכירות החשמליות בישראל מתחיל לקרב אותה לנתונים האירופאים, שם ממוצע 13 המדינות המובילות במכירות הרכבים החשמליים עומד על 18 עד 23 אחוזים מכלל המכירות. בלי נורווגיה – שחלקם של הרכבים החשמליים בה גדול פי שניים ויותר מאשר כל מדינה אחרת – שיעורם של הרכבים החשמליים מכלל המכירות באירופה עומד על 11.8% ברבעון הראשון ו-17.25% ברבעון השני של השנה.
אמנם ישראל עוד רחוקה ממספרי מכירות כפי שאנחנו רואים בנורווגיה, הולנד או דנמרק – אבל ישראל כבר עוקפת את המכירות החשמליות בספרד או באירלנד, ובקצב הצמיחה הנוכחי של שוק החשמליות בישראל אפשר לראות אותה תוך שנתיים או שלוש במספרים דומים לאלו שנראים היום בשווקים הגדולים של אירופה.
לגמרי לבד
ישראל בולטת בתכנון מוטה רכבים ובתלות גבוהה ברכב פרטי ברוב חלקי הארץ. כל עוד זה לא ישתנה, יש משמעות אדירה למעבר מהיר של האוכלוסייה לנסיעה ברכב חשמלי ולהקמת התשתיות שיוכלו לתמוך בכך: החל מרשת מטענים ציבוריים רחבה וכלה בשדרוג והכנת רשת החשמל לשינויים בביקוש האנרגיה שצפויים.
עם זאת, המדינה אינה מציגה מערכת תמריצים משכנעת במיוחד למעבר לתחבורה חשמלית, ואלו מסתכמים במיסוי רכישה מופחת ובהטבת שווי שימוש – הטבות שעשויות להסתיים כבר בתוך חצי שנה, עם העלאת מס הרכישה על רכבים חשמליים מ-10% ל-30% כבר ב-2023, ול-45% בשנת 2024.
לא רק זאת, המדינה מפגרת בעמידה ביעדים של עצמה להקמת עמדות טעינה או לשדרוג רשת החשמל, ובעוד שבסוף שנת 2020 היו אמורים להיפרס 2,500 עמדות טעינה ברחבי הארץ – כעת, שנה וחצי אחר כך, מספר העמדות הציבוריות שהוקמו בתמיכת משרד האנרגיה עומד על פחות מ-1,500.
כל זאת בזמן שבמדינות האירופיות מוענק לרוכשים רכב חשמלי סבסוד משמעותי של מחיר הרכב, הטבות מס נרחבות ואף תמריצים רכים כמו היכולת לשלם פחות על כבישי אגרה, חניונים או שימוש בנתיב תחבורה ציבורית. במדינות אירופיות בעלות מערכות התחבורה הציבורית מתקדמות בהרבה משלנו, עם שימוש מופחת משלנו ברכב פרטי (לפחות במטרופולינים המרכזיים) הבחירה ברכב חשמלי היא קלה ומשתלמת .
למרות שהמדינה לא באמת מעודדות אותנו לעבור לחשמל, הישראלים כבר מבינים שהחיים עם רכב חשמלי הם זולים יותר, ושעם מחירי דלק שהולכים ומאמירים אין עתיד כלכלי או סביבתי שמצדיק את השימוש ברכב המבוסס על מנוע בעירה פנימית. שוק הרכבים החשמליים צמח פי חמישה עשר בשלוש השנים האחרונות, וסביר כי עד סוף השנה יתגלגלו על כבישי ישראל כמעט 20 אלף רכבים חשמליים חדשים.
בראש – לא טסלה
כשבוחנים את עשרת הדגמים החשמליים הנמסרים ביותר מתחילת השנה בולטות (באופן לא מפתיע) ג׳ילי, טסלה ויונדאי (שני דגמים), שתופסות את ארבעת המקומות הראשונים בהתאמה. הדגם החשמלי הנמכר בישראל במחצית השנה הראשונה הוא הגאומטרי C של ג׳ילי, עם 2,130 רכבים – שהיה גם הרכב הנמכר ביותר ברבעון השני של השנה. במקום השני ניצב מודל 3 של טסלה עם 1,949 רכבים בסך הכל.
| דגם | מסירות (2022) |
|---|---|
| ג׳ילי גיאומטרי C | 2130 |
| טסלה מודל 3 | 1949 |
| יונדאי איוניק 5 | 1344 |
| יונדאי קונה EV | 588 |
| סרס E3 | 438 |
| פיאט e500 | 391 |
| איוויז U5 | 306 |
| מרצדס EQA | 240 |
| קיה נירו EV | 210 |
| סקייוול ET5 | 170 |
| סקודה אניאק | 145 |
מעניין לראות שטסלה דווקא הובילה את הרבעון הראשון, אך משלוחי הרכבים של החברה קטנו במהלך הרבעון השני פי שלושה, מה שגרם לה להפסיד את הבכורה. במקום השלישי עד כה, עם 650-690 רכבים שנמסרו בכל רבעון בצורה יציבה, ניצבת האיוניק 5 של יונדאי.
כשבוחנים את התמורות בשוק הרכב הישראלי – בערבון מוגבל, כמובן – אפשר לזהות ״אפקט טסלה״ שהעיר מאד את השוק. מאז שנכנסה לשוק, לפני שנה, חל זינוק במכירות הרכבים החשמליים בכלל ואלו הופכים ליותר ויותר נפוצים על הכבישים, ולא רק טסלה היא שזוכה לביקוש הגבוה.
בדו״ח משק האנרגיה שפרסם משרד האנרגיה לפני כשנה, בסעיף המתייחס למקומם של הרכבים החשמליים בשוק התחבורה הישראלי, מציין המשרד כי על מנת לראות שינוי מאסיבי בדעת הקהל ובביקוש של הישראלים לרכב חשמלי ״דרושה מסה קריטית של מכירת רכבים חשמליים בשיעור של לפחות 3% מסך מכירות הרכב החשמליות, דהיינו כ-8,000 רכבים״. ובכן – נחשו מי רכשו כמות כזו של רכבים רק בשישה חודשים?
בינתיים משרדי הממשלה בעיקר לא עומדים ביעדים של עצמם – לא מעדכנים את התקנות להקמת עמדות טעינה בבניינים משותפים ולא מקימים עמדות טעינה ציבוריות בקצב שיענה על הביקוש. מוטב כי המדינה תתעורר ותבין שכדי להצליח לעבור את המהפכה התחבורתית והאנרגטית בשלום עליה לשים את השינויים האלו בראש סדר העדיפויות – ובמקום לחכות שהמציאות תשתנה לנגד עינינו, לערב את כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים.
