אננס, זרעי פשתן ואצות נשמעים יותר כמו מרכיבים של סלט טבעוני מאשר של אופנוע, אך חברת סטארט-אפ מברוקלין מבקשת להוכיח אחרת, מרחיקה את החיבור ״הטבעי״ בין חווית הרכיבה על אופנוע ובין מתכת, גומי או עור – מרכיבים כל כך בסיסיים בכלי הרכב הדו-גלגלי.
טרפורם (Tarform) משנה את חוקי המשחק ומייצרת את אופנועיה כך שיוכלו לעבור מחזור ולהתכלות. במקום פוליווייניל כלוריד (Polyvinyl Chloride), המושב דמוי העור עשוי מתרכובת של אננס, מנגו, תירס ועוד סיבים ממקורות צמחיים. הפשתן מחליף את הפלסטיק של לוחיות הצד והצבעים המעטרים את גוף האופנוע מגיעים מאצות, במקום מחומרי צבע שרעילים לנו, לאדמה ולים.
השלדה נשארה מאלומיניום – אך זה ניתן למחזור אינספור פעמים, בניגוד לפלסטיק שאיכותו דועכת עם כל סיבוב במחזורית. הסוללות הן עקב אכילס של האופנוע מבחינת פסולת, אך הן מורכבות כך שניתן להחליפן עם השיפור בטכנולוגיה, מה שמאריך את תוחלת החיים של האופנוע כולו ולמעשה מפצה על כך. אז מי לא ירצה אופנוע אכיל עם סוללות שיכולות להשתפר משנה לשנה?
האופנוע של המחר- ב-24,000 דולר ליחידה
בטרפורם מקווים לקדם את ההתמודדות עם פסולת ולהביא אותה למיינסטרים של תעשיית הרכב בדומה למה שטסלה עשתה עם רעיון התחבורה החשמלית: להצליח להפוך את הדיון על הפסולת שמיוצרת בתהליך ייצור רכב למרכזי כמו הדיון על סוללות, טווחי נסיעה וקצב טעינה. כל זה אמור לקרות במידה והאופנוע החשמלי בר-המחזור שעשוי מחומרים טבעיים שיכולים לעבור פירוק ביולוגי יצליח.
״הרעיון היה ליצור את האופנוע של מחר״ מספר לניו יורק טיימס טרס קרבצ׳וק, המקים של טרפורם, יליד שטוקהולם המתגורר בניו יורק. בתארו את הבחירה ליצור אופנוע תוך מחשבה על קיימות הוא מעלה את השאלה הבסיסית ביותר – ״על מה נתבסס? הנעה חשמלית כמובן, אך גם צריך לצמצם ככל שניתן את הנזק שנגרם לסביבה שלנו.״
בחברה כבר מוכנים להיכנס למשחק והאופנועים הראשונים, דגמי ׳גרסת המקים׳ שנמכרים בארבעים ושניים אלף דולר ליחידה, יחלו להימסר לקראת סוף השנה.
במהלך השנה הבאה יחל הייצור המסחרי של הדגם לונה (Luna) בשתי גרסאות עיצוביות, במחיר של עשרים וארבעה אלף דולר – כששת אלפים דולר יותר מהמחיר שהוערך בתחילת הדרך. עד כה, מספרים בחברה, בוצעו כאלף וחמש מאות הזמנות, 54 מתוכן של גרסת המקים שמורכבת בעבודת יד בסדנה של החברה בברוקלין.
השראה מטסלה ומלקוח שביקש את הדבר הנכון
לא בכדי בחרו בטרפורם בעיצוב רטרו-עתידני מינימליסטי למדי של אופנוע, שנותן תחושה של חיבור בין אופנת וינטג׳ לבין כלי הלקוח מהעולמות העתידניים (כפי שהם נתפסו בעיני היוצרים) של בלייד-ראנר או טרמינייטור.
״היום מעצבים דברים כך שיתיישנו ויהרסו״ אומר קרבצ׳וק. ״בשנות השישים אנשים השתמשו בחומרים שנועדו לעבוד. לכן אופנועי וינטג׳ מהתקופה ההיא עדיין מתפקדים כשדואגים להם.״
העיצוב העל-זמני של טרפורם עוזר לחדד את הצורך בקיימות: יופי הוא סוג של קיימות בפני עצמו – הן בזכות השאיפה המתמדת אליו והן משום שבפשטות אף אחד מאתנו לא רוצה להיפטר ממה שיפה בעיניו. והאופנוע של טרפורם מהמם ביופיו הפשוט.
קרבצ׳וק, שלפני הקמת טרפורם ניהל חברת עיצוב ביום ותחזק את אופנועו האישי בלילה, מספר שההחלטה להקים את החברה הגיעה בזכות אחד הלקוחות שלו – חברת הלבוש לאופנוענים בלסטף (Belstaff) שביקשה ממנו לעצב אופנוע שיוצב בחנויות בלוס אנג׳לס ואחר כך בעולם. גורם שני שהשפיע על החלטתו היה, כמעט מיותר להוסיף, אילון מאסק וטסלה.
״אהבתי להיות מכוסה בשמן מנועים אך חשבתי לעצמי ׳העולם הזה גוסס׳. הסתכלתי על מה שטסלה עשתה לתעשיית הרכב, כיצד היא שינתה לחלוטין את ההסתכלות של אנשים על מה זו תחבורה ומה זו טכנולוגיה נקייה.״ משם הדרך להקמת חברה עצמאית יחד עם מהנדסים ומשקיעים שגייס להגשמת החזון שלו הייתה קצרה למדי ולפני שנתיים, באוקטובר 2018, הציגה טרפורם אב-טיפוס נוסע ראשון.
ביצועים טובים ומשתפרים
ובכן, ביחס לאופנוע חשמלי עשוי אצות ומנגו הביצועים של לונה לא רעים בכלל. האופנוע מצויד גם במסך תצוגה בגודל 3.4 אינץ׳ עם חיבור בלוטות׳, חיישני רברס ומצלמה אחורית, אפשרות בלימה רגנרטיבית (כזו הטוענת את הסוללה) ועוד מאפיינים המתאימים לטכנולוגיה החשמלית.
המהירות המקסימלית של האופנוע, לפי אתר החברה, מגיעה למאה וחמישים קמ״ש בערך ואף יותר עם יכולת תאוצה מאפס למאה קמ״ש תוך 3.8 שניות. המנוע, מבוסס השרשרת, בעל 55 כוחות סוס ומופעל על ידי סוללה בהספק של עשרה קילוואט-שעה. על פי חישובי החברה, אלו יאפשרו טווח של מאתיים קילומטר בנסיעה עירונית (טווח של נסיעה בינעירונית לא פורסם).
היתרון של טרפורם, כפי שנכתב מעלה, הוא בתכנון בית הסוללה כך שזו יכולה להישלף ולהיות מוחלפת באחת יעילה יותר, כך ששדרוג הטווח מעת לעת אפשרי ואולי גם יגרור שינוי בתכנון אופנועים חשמליים של חברות נוספות.
מה נשרף כדי לאפשר רכיבה?
חברות שמייצרות אופנועים חשמליים הולכות ומתרבות, הופכות את התחרות על לבבות הרוכבים לצפופה יותר. בין היתר ניתן למנות את הארלי-דוידסון שהציגו את אופנועם החשמלי הראשון בשנה שעברה ואת זירו מוטורסייקלס (Zero motorcycles) שבונה אופנועים חשמליים בקליפורניה כבר יותר מעשור ומציינת הכפלה של הביקוש רק בשנה האחרונה.
בעוד שרוכבי האופנועים ״המסורתיים״ מדור הבייבי בום משקיעים מעט מאד מחשבה על החומרים מהם מורכב האופנוע או על החומרים הנשרפים בתוכו, זהו נושא מרכזי לחלקים גדולים מדור ה-Y ואף יותר מכך בדור ה-Z – הקהל העיקרי שמחפש אופנועים חשמליים בכלל ואת האופנועים של טרפורם בפרט, קהל הרוכבים והקונים העיקרי של העשורים הקרובים וזה שנדרש להתמודד עם משבר האקלים.
הקידום של מוצרים מתכלים, מבוססי צמחים, מייצר שרשרת אספקה יעילה יותר תוך צמצום הפגיעה בפלנטה ולפי אמונתו של קרבצ׳וק השאיפה לקיימות צריכה להיות של החברה ולא של הצרכנים. ״אנשים עייפים מלשמוע שעליהם לקנות או למחזר כדי להיות ירוקים, עד שהם לא יודעים מה נכון לעשות. המוצר הבר-קיימא האמיתי הוא זה שלא יהפוך לפסולת בסוף הדרך.״
