עד שנת 1980, העיר שנג'ן (Shenzhen) שבסין היתה כפר דייגים שמנה כשלושים אלף תושבים, אולם בארבעת העשורים שעברו מאז, הכפר צמח והפך לעיר שיש בה מרכזים כלכליים וטכנולוגיים, דבר שמשך אליו אוכלוסייה רבה. כיום מונה העיר שנג'ן למעלה משלושה עשר מיליון תושבים והיא העיר המחברת בין הונג-קונג לשאר סין ועל כן היא מהווה מרכז כלכלי גדול וחשוב.
שנג'ן שצמחה במהירות, הפכה לגדולה וצפופה וזיהום האוויר בה גדל בהתאם. רוב האוכלוסיה שחיה בה נוסעת בתחבורה ציבורית ועל כן מדובר בכמויות גדולות של רכבים ואוטובוסים. כדי להילחם בתופעת הזיהום, החליטו שלטונות סין להפוך את התחבורה הציבורית בעיר לחשמלית, שקטה ולא מזהמת בתהליך שנמשך בעשור האחרון.
100% אוטובוסים חשמליים
למעשה, העיר שנג'ן היא העיר הראשונה שכל האוטובוסים בה הם חשמליים ומספרם מגיע לשישה עשר אלף שלוש מאות ושישים אוטובוסים, שזה צי האוטובוסים החשמליים הגדול ביותר שקיים כיום בעולם. ולא רק שנג'ן, אלא ערים אחרות בסין גם כן הולכות בדרכה וגם הן מתחילות להשתמש בתחבורה ציבורית חשמלית יותר ויותר משום שהזיהום בערים אלה גדול וחמור במיוחד. כך בשנחאי, עיר גדולה אף היא, שמתכננת צי אוטובוסים חשמליים עד 2020. בינתיים, יש ברשותה למעלה משישים אחוזים של אוטובוסים חשמליים ותשתיות טעינה בהתאם.
אולי זה קצת מפתיע, אבל סין מחזיקה כיום ברוב המוחלט של אוטובוסים חשמליים. מספר האוטובוסים החשמליים בעולם כולו מגיע לסך של למעלה מארבע מאות אלף, כאשר סין מחזיקה בתשעים ותשעה אחוזים מהם. למעשה, בכל חמישה שבועות מוסיפה סין כתשעת אלפים וחמש מאות אוטובוסים חשמליים חדשים לצי הקיים שלה, מספר השווה בגודלו למספר האוטובוסים בכל לונדון.
הגידול במספר האוטובוסים החשמליים בסין משפיע גם על צריכת הדלק העולמית. על פי החישוב, על כל אלף אוטובוסים חשמליים שנוספים, ישנה ירידה של צריכת הדלק בכמות השווה לחמש מאות חביות ביום. אם נחשב את אלפי האוטובוסים החדשים שנוספים כל חודש לערים השונות בסין, אפשר להבין כמה הופחתה כמות הדלק המזהם רק באזור הזה.
שנג'ן הפחיתה את זיהום האוויר שלה והממשלה בסין זקפה זאת לזכות האוטובוסים החשמליים שמשרתים את העיר. הממשלה היא גם זו שעזרה לשנג'ן במימון התחבורה החשמלית, כחלק מהרצון של סין לעבור לתחבורה פחות מזהמת באופן כולל. על פי הערכה, הממשלה הסינית העניקה לשנג'ן סכום של מאה וחמישים אלף דולר על כל אוטובוס חשמלי שנרכש, סכום שהוא יותר מחצי מהשווי של כל אוטובוס. אולם, למרות העלות הראשונית הלא זולה של האוטובוסים החשמליים, התפעול והתחזוקה שלהם נמוכים יותר בהשוואה לאוטובוסים המונעים בדלק, זאת על פי מחקר שנעשה בעזרת הבנק העולמי שבדק עלויות וכדאיות כלכלית.
בשנג'ן משתמשים באוטובוס חשמלי שזקוק לטעינה של חמש שעות ויכול לנסוע מאתיים וחמישים קילומטרים אחרי כן, שזה כמעט יום עבודה מלא שלו. בנוסף, על מנת להגיע למינימום הוצאות עד כמה שניתן, אנשי התפעול בעיר הגיעו למסקנה שעדיף להטעין את האוטובוסים בשעות הלילה, כאשר מחירי החשמל נמוכים יותר וכך העלויות התפעוליות שלהם יורדות.
עלות התפעול: שליש מהעלות של אוטובוס המונע בדלק
דבר נוסף הקשור לעלויות התפעוליות הן הסוללות של האוטובוסים ואחריות היצרן עליהן. בדרך כלל, מחליפים לאוטובוסים חשמליים סוללה לפחות פעם אחת במהלך חייהם, דבר המייקר את ההוצאות על האוטובוסים הללו. בשנג'ן, לעומת זאת, יצרני האוטובוסים החשמליים נותנים אחריות לכל החיים על האוטובוסים ועל הסוללות, הכל חלק מדרישות הרכש של המפעילים שהצליחו גם כאן להפחית את העלויות שלהם.
החוקרת לולו סואה, שחיה בסין ועובדת במכון העולמי למשאבים (World Resources Institute), אומרת: "ערים אחרות בסין עוברות לאוטובוסים חשמליים כחלק ממעבר מתוכנן. בשנג'ן, המעבר בוצע בהנחיית משרד ראש העיר".
באשר לעלויות ולתפעול של האוטובוסים, החוקרת סואה מעריכה שעלות התפעול של אוטובוס חשמלי היא בסופו של דבר כשליש מזה של אוטובוס המונע בדלק. בדומה לבנק העולמי, גם המכון בו היא עובדת בדק את הנתונים לגבי העלויות והגיע אף הוא למסקנה שעלויות התפעול והתחזוקה של אוטובוסים חשמליים הן בסופו של דבר זולות יותר מאלה של אוטובוסים רגילים.
חוץ מעלויות האוטובוסים עצמם, ישנה גם התשתית עליה מתבססת הטעינה החשמלית של האוטובוסים. בשנג'ן השקיעו לא מעט בהקמת תשתיות טעינה. מדובר על למעלה מחמש מאות תחנות טעינה עם יותר משמונת אלפים שקעים זמינים, דבר המאפשר טעינה של כמחצית מצי האוטובוסים בעיר בו זמנית.
מלבד אוטובוסים, תחנות ההטענה מתאימות גם לרכבים חשמליים פרטיים, דבר שיכול להקל בעתיד על הכנסת עוד רכבים חשמליים לעיר מבלי להוסיף תשתיות רבות מדי או לתכנן מחדש תשתית נפרדת גם לרכבים. בנוסף, התכנון הכולל בעיר הוא להכניס מוניות חשמליות עד סוף שנת 2020 כך שהתשתית שכבר קיימת לטעינתן, חוסכת עלויות הקמה נוספות.
שנג'ן כאמור, התחילה במהפיכה הירוקה מבחינת תשתיות תחבורה ציבורית ויש בה את מספר האוטובוסים החשמליים הגבוה ביותר, אבל מה קורה עם ערים אחרות בעולם?
בארצות הברית למשל, יש אמנם כניסה של אוטובוסים חשמליים, אבל מדובר בכמות קטנה יחסית וניסיונית. יצרנית האוטובוסים החשמליים הסינית Build Your Dreams – BYD שמייצרת את האוטובוסים עבור שנג'ן, נכנסה גם לשוק האמריקאי והאוטובוסים שהיא מייצרת פועלים בערים כמו לוס אנג'לס, דנבר ואורלנדו. בנוסף לחברה הסינית, ישנה המתחרה שלה, Proterra, שהיא יצרנית אוטובוסים חשמליים אמריקאית, שטוענת שכלי התחבורה שלה הם משופרים ובעלי טווח נסיעה ארוך יותר עבור טעינה אחת.
התחרות היא בעיקר באיכות של האוטובוסים מאחר שרבים עדיין חושבים שהטכנולוגיה עוד לא ממש מתאימה לערים רבות בארצות הברית, הן בשל התוואי של הערים האלה והן בשל מזג האוויר השורר בהן. בהקשר הזה, כריס סטודרט, אחד מהמנהלים בחברה הקנדית New Flyer שמייצרת אוטובוסים חשמליים, אומר שאנשים חוששים לאמץ את הטכנולוגיה החשמלית מוקדם מדי ובעצם לא רוצים "פרויקט מדעי."
אך כמו שזה נראה כרגע, למרות שיש תכנון עתידי לכניסת כלי תחבורה חשמליים, השינוי האמיתי בארצות הברית יכול לבוא רק אם תהיה תמיכה ממשלתית רחבה בפרוייקטים כאלה, בדיוק כפי שהחליטו בסין.
באירופה, גם לונדון צועדת לקראת העתיד החשמלי ומכניסה אוטובוסים חשמליים באופן הדרגתי. כיום, יש בעיר כמאתיים אוטובוסים חשמליים והתכנון של ראש העיר שהאוטובוסים הדו-קומתיים הידועים, יהיו מונעים כולם באנרגיה חלופית, גם אם לא כולה תהיה חשמלית.
בפריז, שגם בה זיהום האוויר גבוה מאוד, התכנון הוא להכניס בהדרגה כאלף אוטובוסים חשמליים עד שנת 2025, בהשקעה של למעלה מארבע מאות מיליון אירו, כשהמטרה שהעיר הציבה היא שבשנים הללו לא תהיה פליטת מזהמים מתחבורה ציבורית כלל.
אוטובוסים חשמליים בארץ
ואצלנו בישראל? אמנם ישנם כמה אוטובוסים חשמליים בשירות אגד ודן, בעיקר באיזור חיפה והקריות ובתל אביב, אבל אין כרגע מהלך הנראה לעין של כניסת אוטובוסים חשמליים באופן נרחב באף עיר.
המשרד להגנת הסביבה מסבסד חלק מעלויות הרכישה של אוטובוסים כאלה למפעילות שקונות אותם, אבל ישנו גם המאבק על מקומות העבודה בישראל, מאבק בעיקר מול משרד התחבורה שמעוניין לפתוח . את השוק הסיני שמייצר את האוטובוס כולו ומגיע מוכן בעלות זולה, דבר שיגרום לצמצום הייצור וההרכבה של אוטובוסים בישראל ולפיטורים של עובדים רבים בתעשייה המקומית. לשם כך משרד התחבורה אישר אב-טיפוס של אוטבוס חשמלי שהורכב במפעלים בארץ.
למרות זאת ועל אף שמישראל לא תבוא הבשורה בקרוב, נראה שערים רבות בעולם כן הולכות לכיוון של תחבורה ציבורית חשמלית או כזו שלא מזהמת, בין אם בבת אחת ובין אם בשלבים וזאת על מנת לפתור או לפחות להפחית את זיהום האוויר החמור של המאה האחרונה.
בסין הבינו מה ניתן לעשות וערים כמו שנג'ן ואחרות שהיו מקור לזיהום גבוה מאוד, שינו את פניהן. הדבר קרה הודות להחלטה ויישום של הממשלה הסינית שהציבה מטרה, העמידה משאבים כספיים לטובת העניין וראתה כיצד הדברים מתבצעים כמתוכנן.
