עבור רובנו, החיים עם רכב חשמלי ובפרט עם הסוללה שלו יהיו פשוטים למדי ודומים לחיים עם טלפון נייד או לפטופ: נחברו למטען כשאינו בשימוש, בפרט בלילה או בזמן שאנחנו בעבודה ולא זקוקים לו – וכך על פי רוב הסוללה ואחוזיה ימתינו לנו מוכנות ומזומנות לנסיעה למכולת.
אך מה בדבר אלו שעבודתם תלויה ברכב, בטווח הנסיעה שלו וזמן הטעינה חיוני להשלמת ההכנסה? ובפרט, מה יעשו נהגי המוניות שההבדל של חצי שעה בטעינה עשויה לגרור ביטול של נסיעות – ובל נשכח את המעמסה הקשורה ביציאות תכופות מהרכב לצורך טעינות חוזרות לאורך היום. באוסלו, שככל הנראה ניתן לתאר כעיר המובילה בעולם בהטמעת תחבורה חשמלית, מתמודדים גם עם הצורך הזה.
החל מהשנה הבאה יצטרפו לצי המוניות של העיר הירוקה הזו יותר מעשרים רכבים חשמליים מתוצרת יגואר – שיזכו להיות גם הראשונים שינצלו וייהנו מהפרויקט החדש, שיאפשר את טעינת סוללת הרכב בזמן המתנה לנסיעה.
בלי ידיים
הפרויקט שיחל לפעול באוסלו, תחת השם אלקטריסיסיטי (ElectriCity), מביא לשיתוף פעולה את היצרנית הבריטית ואת אחת מהחברות המובילות בתחום הטעינה החשמלי בנורווגיה בניצוחו של אנדרו דאגה, אדריכל לשעבר בנאס״א – שהקים לפני עשור חברה שנועדה בדיוק ליצירה של מטענים אלחוטיים כאלו ותספק את המשטחים הייעודים לרכבי ה-I-Pace שיסיעו את תושבי אוסלו החל מהרבעון הראשון של 2021.
המשטחים שפותחו במומנטום דיינמיקס (Momentum Dynamics), חברתו של אנדרו דאגה, טוענים את הסוללה באמצעות אינדוקציה חשמלית, ימוקמו מעל ומתחת עמדות חניה ייעודיות למוניות ויאפשרו טעינה מהירה של המוניות.
המחוקקים בנורווגיה (עם ידיים מגואלות בנפט, אחת מהתעשיות העיקריות במדינה) פועלים ביעילות כבר מספר שנים על מנת ליצור מדיניות שתעודד את התושבים לבחור בחירות אקולוגיות והצליחו בשנה שעברה לבצע מהפך של ממש בתחום התחבורה – כשהמדינה הפכה בִן-חצי-שנה למובילה במכירות רכבים חשמליים.
״אנחנו חושבים שטעינה אלחוטית היא משנה-משחק (Game-changer) פוטנציאלי״ אמר סטורה פורטוויק, מנהל תחום התחבורה החשמלית בעיריית אוסלו, ״ואנחנו שמחים לתמוך ולעזור לנהגי המוניות להמשיך לנוע… על ידי שיפור התשתית ואספקה של טעינה משופרת למוניות, אנחנו בטוחים שנצליח להפוך את אוסלו לנטולת פליטות (מתחבורה – ש״פ) עד 2024.״
80 קילומטר ברבע שעה
ביכולות האנרגיה הנוכחיות, שעוד צפויות לגדול משמעותית בשנים הקרובות, רבע שעה של עמידה על גבי המשטח של מומנטום דיינמיקס תאפשר למונית להרוויח עד שמונים קילומטרים נוספים של נסיעה – יחס לא רע, בהנחה ששירות המוניות של אוסלו לא קורס תחת העומס.
באמצעות עצירות קצרות כגון אלה (או, למשל, בזמן שקופצים לארוחת צהריים בדוכן הפלאפל שליד התחנה) קשה להאמין שסוללת הרכב תטען במלואה אך מצבה יהיה יותר מאשר מספק עבור פעילות יומית, וזה ״הרעיון בגדול״ כפי שסיפר דאגה לריאיון בניו יורק טיימס החודש. ״אתה לא תגיע למאה אחוז או אפילו שמונים אחוז של טעינה. אבל תרוויח עוד עשרים אחוזים בסוללה ביחס למצב בו התחלת את היום וזה יעזור לך לעבור את הנסיעות של היום (בלי לדאוג מהטווח – ש״פ)״
לדבריו, זהו עוד חלק מתרבות הנהיגה (והטעינה) שתתפתח עם המעבר לתחבורה חשמלית על פני כזו המבוססת על דלק. ״הרעיון הוא ׳לאסוף׳ ולא ׳למלא׳ – טעינה חלקית עכשיו, טעינה חלקית אחר כך, ובשורה התחתונה אפשר לשמור על פעילות רציפה ומספקת 24/7. אמנם יש מרכיב משמעותי של נוחות, אך יעילות היא שם המשחק.״
המתחרה הישראלית שחברה לרנו ותסלול כביש ראשון בתל אביב
״טכנולוגיית הטעינה המושלמת״. כך הוגדר הפתרון של מומנטום דיינמיקס על ידי מורגן לינד, מנהל התפעול של אחת מחברות הטעינה המובילות בנורווגיה, פורטום (Fortum). ״זה פשוט שם בלי שמישהו יצטרך לשנות, להבין או ללמוד משהו״.
וכמובן ישנם יתרונות עקיפים לשימוש במשטחי הטעינה האלחוטית. הם, באידיאל, יוכלו לחסוך את הצורך בעמדות טעינה שמפריעות במדרכה וגם יחסכו לחברות האנרגיה עלויות תפעול והתמודדות עם בלאי, מכיוון שהמערכת מושקעת בכביש וחשופה פחות לנזקי מזג אוויר.
בחברה של דאגה החלו לספק את המשטחים הללו כבר בשנת 2015 וכיום הם משתפים פעולה עם מספר חברות אירופאיות ואמריקאיות – בעיקר בניסויים עבור תחבורה ציבורית חשמלית וציי משאיות.
בינתיים אין הרבה חברות המתחרות עם מומנטום דיינמיקס על הנישה אותה מובילה – אך במדבר החשמל האלחוטי הזה בולטת דווקא החברה הישראלית השאפתנית אלקטריאון (Electreon) שהצליחה להוכיח השנה את יכולתה לטעון אלחוטית רכב חשמלי בזמן נסיעה, בשיתוף פעולה עם רנו.
החברה הישראלית סיימה לאחרונה ניסוי פיילוט מוצלח בשוודיה ובקרוב תחל בניסוי משותף עם עיריית תל אביב וחברת ׳דן׳ בו ייבחן שירות הסעות מאוניברסיטת תל אביב לתחנת הרכבת הקרובה – תוך פיתוח של כביש ״חשמלי״ באורך קילומטר, אחרי שיוכח שהטכנולוגיה עמידה לפגעי מזג האוויר.
עיר ירוקה – למראית עין
כזכור, בבירה הנורווגית מתכוונים להפוך לעיר נטולת פליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה עד שנת 2024, יעד שהשלמתו תכתיר אותה כעיר ואת נורבגיה כמדינה למובילות בתחום זה וכמודל לחיקוי.
קשה להתעלם מהעובדה שכספה הרב של נורווגיה, המשמש בחלקו להטמעה ולפיתוח של תחבורה חשמלית ובת-קיימא במדינה, מגיע בזכות היותה אחת מיצואניות הנפט והגז הטבעי הגדולות בעולם. למרות השיח ״הידידותי לסביבה״, המדינה ממשיכה לאפשר הקלות במס לחברות הנפט הקודחות באוקיינוס הצפוני וההשקעות בתעשייה הקטלנית יגיעו ליותר מעשרים מיליארד דולר השנה – עליה של בערך שני אחוזים ביחס להשקעות בשנה שעברה.
בעוד חמש עשרה שנה מהיום (במידה והרכב הפרטי עדיין יהיה כל כך משמעותי במרחב הציבורי), בהליכה ברחוב רוטשילד נוכל לראות עמדת טעינה עם כבל ופיית טעינה בולטת מהמדרכה בכל שני מטרים או, כפי שאנדרו דאגה (וחברינו באלקטראון) חוזה: ״שכל הסיפור הזה יהיה מושקע מתחת לפני השטח ובלתי נראה״.
