ערים רבות ברחבי העולם נאבקות בשנים האחרונות על איכות האוויר שבתחומן, כשאחת המובילות במאבק זה היא לונדון, שראש העיר שלה כבר הצליח להפוך את מרכזה לאיזור המוגדר כמופחת פליטות במידה קיצונית (Ultra-Low Emissions Zone או ULEZ). כעת, לפי הודעת ראש העיר, איזור זה יורחב ויכסה את כל שטחה של לונדון רבתי (Greater London) עד סוף 2023.
לפי העירייה, ״צעדים נחרצים נדרשים״ על מנת להפחית את זיהום האוויר הרעיל שבמרכז לונדון, כמו גם לצורך התמודדות רחבה יותר עם המשבר האקלימי.
כחלק מניסיון זה, יחד עם ניסיון הגדלת ההכנסות של משרד התחבורה של לונדון, נבחנו חלופות של השטת מס על בעלי מכוניות הנכנסים לתחומי העיר לשלם אגרת בסיס של כ-15 שקלים (3.5 ליש״ט), בנוסף למס ׳אוויר נקי׳ יומי, שיושט על כל הרכבים המייצרים פליטות מזהמות (משמע, רכבים חשמליים יהיו פטורים מהמס).
במקום זאת, החליט ראש העיר על הרחבת ה-ULEZ לכל רחבי העיר. עד אוקטובר האחרון, ה-ULEZ כלל את הרובע המרכזי של לונדון, ואז הורחב כך שיכלול גם את הכבישים המקיפים מצפון ומדרום את העיר.
כמעט כל בעלי הרכבים בתחום זה נאלצים לשלם מס יומי בסך 50 ש״ח (12.5 ליש״ט) – ואזור זה יורחב לכל שטחי העיר עד סוף 2023. לפי הערכות העירייה, המהלך יפחית את מספר הרכבים המזהמים הנוסעים בשטחה של לונדון ב-20 עד 40 אלף בכל יום.
לא נוהגים אבל נחנקים
״האתגר המשולש של התמודדות עם זיהום אוויר רעיל, משבר האקלים והגודש בכבישים משמעותו שאנחנו צריכים הפחתה נוספת בפליטות הרכבים בתחומי לונדון. אין לנו זמן לבזבז״ אמר ראש העיר בהודעה על הרחבת ה-ULEZ, שציין כי עד כה העלות לא התחלקה כראוי בין כל תושבי לונדון. ״מדובר גם בצדק חברתי – כשהאוויר המזוהם פוגע יותר מכולם באוכלוסיות החלשות של העיר. כמעט מחצית מתושבי לונדון לא מחזיקים ברכב אבל מרגישים באופן לא פרופורציונלי את ההשלכות שנגרמות בגלל רכבים מזהמים״.
קשה שלא לראות את הדמיון בין ההצהרות של ראש עיריית לונדון לאלו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, בדיונים שנערכו בחודשים האחרונים בנוגע לארגת גודש בתל אביב ובגוש דן. כפי שקורה בערים גדולות בכל רחבי העולם, דווקא תושבי הערים הם אלו שלא מחזיקים או שאינם משתמשים ברכב פרטי לצורך ניידות יומיומית, אך נאלצים להיחשף לאוויר מזוהם יותר בשל עשרות או מאות אלפי מכוניות הנכנסות ויוצאות משטח המטרופולין בכל יום.
לפי עיריית לונדון, כ-4,000 מקרי מוות בר-מניעה בתחומי העיר נקשרים בכל שנה לנזקים המתמשכים של אוויר מזוהם, יחד עם סיכון מוגבר לפגיעה בהתפתחות הריאות של ילדים הגדלים בלונדון. כמו כן, נמצא לאחרונה כי כל בתי החולים, המרכזים הרפואיים והסיעודיים של לונדון נמצאים בסביבה עם ריכוז גבוה של מזהמים שונים, כמו חנקן דו-חמצני הנפלט מאגזוזי מכוניות, במידה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמסוכנת.
הזמן לעבור לחשמל
המהלך של עיריית לונדון כעת מספק לא רק לקח כלכלי, בדמות ״המזהם משלם״, אלא גם לקח ערכי, שמתריע עבור אלו שדוחים את המעבר לתחבורה ציבורית או תחבורה חשמלית כי הם פועלים בצורה שאינה מתיישבת עם הערכים החברתיים הראויים.
ההחלטה של העירייה, שתביא עשרות אלפי מתושבי בריטניה המתגוררים בסביבת לונדון לשקול מחדש את דרכי התחבורה שלהם, מהווה תמונת מראה לתושבי הכפר והפריפרייה שמתנגדים להקמות של טורבינות רוח בקרבה למגוריהם – ומציבה זרקור על מי שאינו מוכן לקחת בחשבון את המחיר שהסביבה (האנושית והעולמית) משלמת עבור מעשיו.
בריטניה הציבה כמה מהיעדים השאפתניים ביותר עבור התחבורה שלה, ואף פרסמה לאחרונה מפת דרכים מסודרת ומפורטת על מנת להביא את כלל התחבורה בתחומה לאיפוס פליטות תוך שלושה עשורים. הצעד המשלים המתבקש להחלטות הממשלה, הרשויות המקומיות והעיריות, היא תמריצים שישכנעו ויגרמו לאזרחים בקצה לשנות את ההתנהגות שלהם, ולהפוך לסביבתיים יותר, גם אם זה לא בתכניות שלהם.
פרט לתמריצים האדירים שבריטניה מספקת עבור מי שרוצה לרכוש רכב חשמלי, בדמות אלפי ליש״ט שנחסכים הן במעמד הרכישה והן במהלך החיים עם רכב חשמלי, השימוש בתמריץ שלילי נגד שימוש ברכב פרטי מזהם הוא צעד משלים חיוני.
כשמסתכלים על השיח והפעילות של עיריית לונדון, שמהוות מגדלור אל מול הפעילות המרשימה גם כך של בריטניה, קשה שלא להסתכל בחזרה על המציאות התחבורתית בישראל ולקוות שחזון ״רכב לכל פועל״ שאפיין את התענון התחבורתי הישראלי יקבר במהרה, ובמקומו נראה צעדים יעילים ונבונים להפיכת התחבורה בישראל לנקייה יותר וגדושה פחות.
(תמונת כתבה: שילוט של ULEZ בכניסה ללונדון, צילום: Travers_Lewis / Shutterstock.com)
