מה משותף לאיש עסקים, נציב האירופי לתחבורה, ונשיא הפדרציה הבינלאומית לרכב? כנראה שהרבה. זו בדיוק הסיבה שבארוחת ערב של השלושה בפריז, אי שם לפני כ-12 שנים, נולדה אחת מתחרויות הספורט המעניינות והחדשניות, שבימים אלו עתידה להסתיים עונתה העשירית. פורמולה E היא קרובת משפחה מעניינת של פורמולה 1 הוותיקה, ומבשרת את עתיד רכבי המירוץ.
הפורמט דומה לאחות הגדולה, אבל מונע, כמו הרכבים, באנרגיה נקייה. התחרות מתרחשת במרכזי הערים, מה שלא דורש הקמה מיוחדת של מסלולים ומושבים, ומקצר את סבבי התחרות ליום אחד מרוכז של כל השלבים. אורך המסלולים השונים קצרים פי שלושה מהמסלולים הייעודיים של פורמולה 1, והמכוניות המתחרות כולן שייכות לדור השלישי – Gen 3.
בניגוד לדורות הקודמים, טווח הנסיעה של הדור האחרון ארוך יותר, עוצמת המנוע משופרת, והרכב קל יותר בכ-50 ק"ג. כל אלה יוצרים רכבים מהירים יותר, עוצמתיים יותר, וגם מעניינים יותר. בניגוד לפורמולה 1, דגמי כל רכבי המירוץ זהים זה לזה בשלדה, בסוללה, ואפילו בצמיגים – ההבדל היחידי בינהם הוא במערכת ההנעה. הצוותים, המשוייכים ליצרניות שונות, מפתחים במרץ את המערכת הכוללת את המנוע ומערכת ההילוכים, על מנת ליצור יתרון גדול ככל האפשר. מלבד זאת, הדמיון הרב בין דגמי הרכבים שם דגש על יכולות הנהגים, ומציב אותם בתחרות גדולה יותר זה מול זה.
רכבי המירוץ החשמליים הראשונים לא סיפקו את אותה המהירות, העוצמה והטווח שהצליחו לספק רכבי פורמולה 1. בדגמים הראשונים של רכבי פורמולה E, לכל צוות היו ארבע מכוניות, והנהגים נאלצו להחליף רכב באמצע המסלול בגלל טווח הנסיעה של הרכבים. מאז השתכללו הדגמים, ורכבי ה-Gen 3 מסוגלים להחזיק מירוץ שלם בעוצמה בלתי מתפשרת.
הדור השלישי של רכבי המירוץ החשמליים מצוידים בהנעה בהספק של 600 קילווואט (800 כוח סוס לאוהבי המידות הקלאסיות), ובסוללה של 47 קוט״ש, והם יכולים לעמוד בטעינה מהירה במיוחד של עד 600 קילוואט, יותר מכפול מזו של הרכבים הפרטיים המוצעים כיום בשוק הרכב החשמלי.

רכבי הדור החדש מסוגלים להגיע למהירויות של כ- 320 קמ"ש, 40 קמ״ש יותר מהדור הקודם. גם מערכת הבלמים בהם שודרגה, כאשר אין בהם בלם מכאני כלל. כוח הבלימה כולו מגיע מהמנוע, ועל הדרך גם טוען את הסוללה במה שעשוי להוסיף כ-40 אחוזים מהאנרגיה הנצרכת במירוץ, בבלימה רגנרטיבית. מערכת זו מהווה בשורה לא רק לרכבי התחרות, אלא לעתיד הרכב החשמלי בכלל.
ההשראה לתחרות הגיעה ממשחקי וידאו, ועברה גלגולים שונים. ב-2019 נוסף אלמנט טקטי חדש לתחרות – Attack Mode. ממש כמו במשחקי מירוצים (דוגמת Super Mario Kart), מדובר בפסי האצה בשולי כבישי המירוץ, הנותנות כוח נוסף של כ-50 קילוואט למנוע החשמלי בלחיצת כפתור. הנהג יכול להשתמש בפסי ההאצה פעמיים במשך כל מירוץ, ולמשך לא יותר מארבע דקות בסך הכל.

הוכחה נוספת לחדשנות התחרות מגיעה מגימיק נוסף בשם Fan Boost, בו הקהל יכול היה לבחור את הנהג החביב עליו, ולצ'פר אותו בכוח מנוע נוסף. הפיצ'ר ירד בשנה שעברה מהתחרות, יחד עם כניסת דגמי הGen 3, ככל הנראה מטעמי טהרת הספורטיביות.
בעונת 2023-2024, המתרחשת כולה למעשה ב-2024 למעט מקצה מוקדמות שחל באוקטובר, משתתפים 11 צוותים זוגיים, הכוללים 22 נהגים בסה"כ, ב-16 סבבים. כל סבב, המתרחש, כאמור, ביום אחד בלבד, כולל מקצה אימונים, ושלושה מקצי דירוג, הקובעים את סדר ההזנקה בסבב האחרון והמכריע- המירוץ. הניקוד, הנע בין 1-25 לעשרת הנהגים המהירים ביותר, נאסף במהלך המירוצים, ובסוף הסבב האחרון מוכרז הנהג המנצח, וכן הצוות המנצח.
והרי התוצאות

נכון להיום עברו להם 14 סבבים כאלה, שהתרחשו במרכזי ערים שונות ברחבי העולם, מארה"ב, דרך ערב הסעודית וגרמניה, ועד סין. העונה העשירית זמינה לצפייה ללא עלות באתר ובאפליקציה של הליגה.
התוצאות, עד כה, מראות יתרון ברור לנהגים הניו-זילנדים מצוות Jaguar TCS Racing של חברת יגואר הבריטית. ניק קסידי מצחקק לו כל הדרך אל המקום הראשון, ולא הרבה אחריו מיטש אוונס. אחריהם בפער לא גדול שני נהגי הצוות-TAG Heuer Porsche , של מותג פורשה הגרמני, עם פסקל וורליין הגרמני במקום השלישי, ואנטוניו פליקס דה קוסטה הפורטוגלי במקום הרביעי. במקום האחרון בניקוד הצוותים מדשדש כרגע צוות ERT הסיני של היצרנית Nio, אחד הצוותים הוותיקים בתחרות החשמלית.
נהג | ניקוד |
---|---|
ניק קסידי | 167 |
מיטש אוונס | 155 |
פסקל וורליין | 155 |
אנטוניו פליקס דה קוסטה | 134 |
אוליבר רולנד | 131 |
התוצאות יוכרעו סופית לאחר שני הסבבים האחרונים ביום שבת וראשון הקרובים, 20-21.7. עונת המירוצים ה-11 של פורמולה E צפויה להפתח כבר בדצמבר הקרוב בסאו פאולו שבברזיל.
למי שזה מעניין אותו יש קבוצצ פורמולה e בעיברית בפייס:
https://m.facebook.com/groups/1443049233259717/?ref=share&mibextid=NoJtEM
כתבה מעניינת מאוד, נהניתי לקרוא