שינוי (או משבר) האקלים אינו בהכרח הבעיה הבאה בתור לפגוש את כלכלת העולם ואת ארצות הברית עם ההתאוששות ממשבר הקורונה – ההתמודדות עם הראשון יכולה להוות קרש ההצלה מזה האחרון. כך אמר ג׳ו ביידן, שצפוי להיות המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה״ב, לאחרונה.
״אנחנו צריכים להפוך את התשתית של אמריקה למודרנית״ אמר בעודו מבקר את ״הבטחות השווא״ של הנשיא המכהן טראמפ שהבטיח להשקיע רבות בתשתיות במהלך המירוץ לנשיאות ב-2016 ואף לאחר מכן. ״הנה אנחנו עם כלכלה במשבר, אך עם הזדמנות מופלאה לא רק להיבנות בחזרה למקום בו היינו, אלא למקום טוב יותר, חזק יותר ויציב יותר.״
ביידן תיאר את שינויי האקלים כ״משבר קיומי״ להישרדותה של האנושות, אך גם כפוטנציאל כלכלי. ״כשאני חושב על שינוי האקלים, המילים עליהן אני חושב הן מקומות עבודה. מקומות עבודה משתלמים שיחזירו אמריקאים לעבודה.״
לדברי המועמד הדמוקרטי לנשיאות, בארבע השנים הראשונות שלנו בבית הלבן הוא ראשית ישיב ויתקן את התקנות הסביבתיות והנוגעות לבריאות הציבור שבוטלו או צומצמו על ידי הממשל הנוכחי. לאחר מכן יחל בקידום השקעה ציבורית באנרגיה מתחדשת ובהקמת תשתיות בנות קיימא – בין היתר על ידי הפיכת ציי הרכבים הפדרליים לחשמליים והוספת תמריצים עבור הציבור להחלפת רכבים המונעים בדלק לכאלה חשמליים.
ביידן תיאר בהבטחותיו גם תשתית של חצי מיליון תחנות טעינה חשמליות ציבוריות – וחוזה שהקמתן תייצר כמיליון מקומות עבודה חדשים בתעשיית הרכב האמריקאית.
הרכבים ככלי לשינוי הכלכלה כולה
הרכבים החשמליים נמצאים בלב התכנית של ביידן והמפלגה הדמוקרטית להתמודדות עם משבר האקלים, שתגיע, על פי ההבטחות, להיקף של שני טריליון דולר – ותכלול כאמור השבה של תמריצים כלכליים לרוכשי רכבים חשמליים במקביל לתשלום לאזרחים בתמורה לכך שיעזבו את רכביהם הישנים והמזהמים.
ביידן, שכרגע מוביל בסקרים על פני טראמפ, מציג למעשה את התשתית הרעיונית שתהפוך ל-״גרין ניו דיל״ עליה מדברים במפלגה הדמוקרטית מאז בחירות האמצע של 2018 ככלי להתנעת הכלכלה ולתיקון מצבה של אמריקה מול משבר האקלים, שנע כרגע בין אדישות במקרה הטוב ובין מלחמה משפטית מיותרת במקרה הרע. המשבר לו גרמה המגיפה רק העצים את הקולות במפלגה שקוראים למהפכה רבתי שתעזור לאמריקה להתאושש.
המועמד לנשיאות הבין זה מכבר שקידום התחבורה החשמלית היא כוח מניע חשוב להפיכת אמריקה לחשמלית יותר ולנקייה יותר. בין היתר מתכנן הנשיא לעודד את הביקוש לרכבים חשמליים של החברות האמריקאיות דרך רכישות לציים הפדרלים בהיקף של שלושה מיליון דולר.
כמו כן, מתכננים במפלגה להציב את 2030 כשנה בה כלל האוטובוסים שייוצרו בארה״ב יהיו חשמליים – כולל חצי מיליון אוטובוסים להסעות בתי ספר, שבחלק מהמחוזות כבר הופכים לחשמליים בעקבות יוזמות חברתיות.
הקמת חצי מיליון עמדות טעינה היא הדרך של ביידן להפיג את חרדת הטווח, יחד עם הקמת תכנית לייעול התשתיות ולחיזוק פיתוח סוללות מקומי.
המפלגה הדמוקרטית מציגה: צדק סביבתי
ככל הנראה בהשראת גל המחאה ששטף את ארצות הברית בשבועות שחלפו מאז הריגתו של ג׳ורג׳ פלויד בידי שוטרים במיניאפוליס, דיבר ביידן על הצורך בהקמת יוזמות שיביאו לצדק סביבתי ויתקנו מפגעים סביבתיים וכלכליים אשר פוגעים בקהילות המורכבות בעיקר מקבוצות מיעוט.
במהלך גל המחאות נגד גזענות משטרתית וציבורית, החלה להישמע יותר התייחסות לנושא האקלימי ובפרט למה שמכונה גזענות סביבתית (Environmental Racism) – הנטיה של השלטון הפדרלי ושל השלטונות המקומיים לבנות את הערים ולמקם את המפעלים המזהמים ואת איזורי התעשייה כך שהאוכלוסיות האמידות (והלבנות) יותר יפגעו פחות, על חשבונן של קבוצות חלשות כמו אפרו-אמריקאים והיספאנים.
כעת פעילי סביבה ופוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית קוראים לתיקון המצב ככלי להתמודדות עם הגזענות הממסדית ומשבר האקלים יחד – ונראה שהנושא לא חמק מביידן, מהצד השמרן של המפלגה, שמציע תוכנית שתייצר לפחות רבע מיליון מקומות עבודה במטרה לפרק בארות נפט וגז נטושות שממשיכות לזהם את הסביבה ולפגוע בקהילות החלשות בחברה.
טראמפ: ״קיצונית ויקרה להחריד״
התכנית של ביידן מהווה, מן הסתם, עוד זירה לעימות הבין מפלגתי לקראת הבחירות. ביידן ביקר את התנהלות הממשל והנשיא בפרט בחוסר ההשקעה בתשתיות – על אף שהנושא נמצא בהבטחת הבחירות של טראמפ.
מנגד, עוד טרם הצגת התכנית הדמוקרטית התייחסו אליה טראמפ ובני בריתו במפלגה הרפובליקאית כקיצונית ויקרה להחריד וככזו שתאיים על מקומות העבודה הקיימים היום במשק האנרגיה של ארצות הברית.
מהבית הלבן שחרר הנשיא מתקפה על יריבו לנשיאות תוך חיבור התכנית המוצעת ל-׳גרין ניו דיל׳ שהופך לסדין אדום של טראמפ ותומכיו. לדברי הנשיא, לתכנית של ביידן אין בסיס והיא רוויה הבטחות שווא. ״זוהי התכנית הקיצונית ביותר שהוצעה על ידי מועמד לנשיאות מהמפלגות הגדולות״ אמר הנשיא והוסיף שלדעתו ״זו תכנית גרועה יותר אפילו מזו של ברני סנדרס״.
נכון לכתיבת שורות אלה, הנשיא טראמפ לא הציע אף תכנית שנועדה לקדם את התחבורה החשמלית בארה״ב לקראת תקופת הכהונה הבאה שלו. למעשה ההיפך הוא הנכון והנשיא חותר ללא לאות על מנת לחזק את תעשיית הנפט ולהקל על חברות הרכב להמשיך לייצר רכבים מזהמים. עם זאת, הנשיא בירך לאחרונה את אילון מאסק על הצלחתו ועל צמיחתה של טסלה בשוק ההון.
הנחה בתמורה לרכב הישן והמזהם
מתוך שלל התוכניות שהוצגו על ידי ג׳ו ביידן, זו שהצליחה לגרום לתקשורת באמריקה באמת להתעניין בנושא היא תכנית הבת ״Cash for Clunkers״ (מזומן למיושנים). על פי התכנית, נהגים שיחליפו את רכבם המיושן, זולל הדלק והלא יעיל באחד חדש מתוצרת אמריקאית, יקבלו הנחות בקנייה ואולי אף יותר מכך.
״הנחות אלו ילווו בתמריצים משמעותיים ומכוונים לחברות הרכב להקים או לתכנן מחדש את מפעליהם כך שיפיקו רכבים, חלפים ואף תשתיות תוך שאיפה לאיפוס פליטות גזי החממה״ נכתב בהצהרה של ביידן.
אמנם הפרטים המדויקים בתכניתו של ביידן עוד טרם ברורים, וסביר שישארו בגדר הצהרות כל עוד הוא אינו נשיא ארה״ב, אך נדמה שמדובר בתכנית מהפכנית עבור האמריקאים אם ייבחר לנשיאות, ואם יבחר לממש את הבטחותיו.
כאשר מנגד נמצא נשיא שבקושי מתייחס לנושא הסביבתי ורק אחרי חמישה חודשים של מגיפה החל לתמוך בחבישת מסיכה במרחב הציבורי – השינוי שעשוי לעבור על אמריקה בהתמודדות עם המשבר הגדול של דורנו הוא לא פחות ממכונן.
האם האמריקאים רוצים ומסוגלים בכלל לשנות את התפישה בנוגע לאנרגיה ותחבורה? בינתיים המספרים לא בדיוק מעודדים. אך כפי שרואים בימים אלו באירופה (ויותר מכל בנורווגיה), מדיניות ציבורית נכונה עשויה להוליד שינויים מרחיקי לכת תוך זמן קצר, ואת התשובה לשאלה זו ולרבות אחרות נקבל בתחילת נובמבר.
כתבת אג'נדה בולשביקית