רכבים חשמליים נמצאים בלב תכנית האקלים הראשונה של ניו זילנד

בחודש שעבר הציגה ניו זילנד את מסמך המדיניות המקיף הראשון שלה להפחתת פליטות – מתוך הבנה שמשבר האקלים הוא המשבר הגדול ביותר העומד בפתחה של המדינה, ושעליה לשנות ולשלב בין כל הסקטורים הפועלים במשק על מנת להצליח ולתרום את חלקה בהגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5-2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה בלבד.

במסגרת התכנית הציבה ניו זילנד את 2050 כשנת יעד בה פליטות גזי המאובנים בתחומה מאופסות, וכן פליטות גז המתאן ממשק חי יופחתו ברבע עד מחצית מכפי שהן היו בשנת 2017. כמו כן, הציבה הממשלה ״תקציב פליטות״ תקופתי שהולך ומצטמצם בהדרגה עד 2050, ויחייב את כל חלקי המשק לעבור לפעילות מקיימת – ופרסמה את הצעדים המתוכננים לביצוע בכל אחד מתחומי הכלכלה.

ניו זילנד סימנה שישה סקטורים מרכזיים בכלכלה בהם המדינה צריכה להתרכז על מנת להביא להפחתת פליטות משמעותית כבר בשנים הקרובות, ואלו הם הסקטורים אותם היא חייבת לנקות מפליטות על מנת להגיע לנטרליות פחמנית עד מחצית העשור. כבר ניחשתם איזה סקטור זכה לפתוח את הרשימה?

מנקים את התחבורה

תחבורה היא המקור השני בגודלו לפליטות גזי חממה בניו זילנד, והאגזוזים תורמים ללא פחות מ-20 אחוזים מכלל פליטות גזי החממה ו-43% מפליטות הפחמן הדו חמצני (מרכיב משמעותי מגזי החממה הנפלטים בניו זילנד הוא גז המתאן, שנפלט מחיות משק).

לפי התכנית שפרסמה הממשלה, עד 2035 ניתן יהיה להפחית את הפליטות מתחבורה ביותר משליש – וכך למנוע פליטה של 6.7 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. מדובר למעשה בהפחתה של כמעט מחצית מהפליטות שצפויות להגיע מתחבורה באותה שנה אילולא תעמוד הממשלה בתכנית שפרסמה.

בדרך לניקוי התחבורה ניו זילנד מתכוונת לפעול בשלושה צירים מרכזיים: הראשון הוא הגברת ההליכתיות, השימוש באופניים והשימוש בתחבורה ציבורית, יחד עם הפחתת התלות במכוניות פרטיות לצורך תחבורה. השני הוא אימוץ מהיר ונרחב של רכבים חשמליים ומופחתי פליטות, והציר השלישי מתמקד בחשמול וניקוי התחבורה הכבדה, הרכבות ומערכת הספנות.

במסגרת התכנית מכירה הממשלה בצורך לפעול בכמה רמות – ברמה הממשלתית והארצית, ברמת השלטון המקומי, שילוב המגזר הפרטי ויצירת תמריצים עסקיים לניקוי מערכת התחבורה וכן שילוב המערכות הקהילתיות השונות וקהילות הילידים על מנת שייצרו יחד פתרונות שמכילים ורב מישוריים.

רכבים חשמליים הם העיקר

בתכנית של ניו זילנד יש התמקדות בעיקר בשלוש תקופות ״תקציב הפחמן״ הקרובות – שמסתיימות ב-2035. מתוך התחבורה, שכאמור מהווה חמישית מסך הפליטות במדינה, הרכבים הפרטיים הם העיקר, והם אחראיים על כשני שלישים (10 מיליון טונות פד״ח) מהזיהום שמייצרת התחבורה בשנה.

מרבית השימוש של כולנו ברכבים נעשה לצורך נסיעות של פחות מ-10 קילומטרים, כך שיצירת מרחבים שיקלו על ההליכה ועל השימוש בתחבורה ציבורית באופניים יכולה להביא לירידה בפליטות של כמיליון וחצי טונות של פחמן דו חמצני עד 2035. ההבנה הזו הובילה את ההתמקדות בהפחתת השימוש ברכב הפרטי, מרכיב חיוני בפיתוח העירוני של העשור הנוכחי, בו חלה התפכחות בכל רחבי העולם מהשימוש ברכב הפרטי והבנה כי ערים ומרכזים אורבניים צריכים לשמש את הולכי הרגל.

במקביל מתכננת ניו זילנד להאיץ את התמיכה ברכבים חשמליים – בין אם באמצעות פיתוח תשתיות, באמצעות תמריצים חדשים שמתוכננים ובין באמצעות הגדלת המס על רכבים מזהמים.

באמצעות עמידה ביעד של הפיכת 30 אחוזים מכלל הרכבים לחשמליים עד 2035, תפחית ניו זילנד את הפליטות שלה בעוד 2 מיליון טונות של פחמן. כדי להפוך את הרכבים הניו זילנדים לרכבים חשמליים סומנו כמה פתרונות:

• יצירת תמריצים ותמיכה ממשלתית בליסינג ורכישה של רכבים חשמליים, ובפרט של כאלו שיתופיים ובפרט עם אוכלוסיות חלשות וקהילות ילידיות.
• חסימת ההפיכה של ניו זילנד לשוק ״ניחומים״ לרכבים מזהמים: ממשלת ניו זילנד זיהתה כי בעוד מדינות עשירות, ובעיקר אירופה, מגבילות את הייצור והייבוא של רכבים מזהמים, חברות הרכב מנסות לשמור על המכירות ולכן מציפות שווקים קטנים יותר ברכבים מזהמים וכך להתחמק מחשמול משמעותי יותר. לכן המליץ משרד התחבורה על קביעת מכסות שהולכת ומצמצמת עבור רכבים מזהמים, וקביעת 2030 כשנה בה לא יוכלו להימכר יותר רכבים שאינם נטענים, ומשנת 2035 יוכלו להימכר רק רכבים פרטיים נטולי פליטות. עם זאת, זהו עדיין לא חוק.
• פיתוח מערכת מיסוי שתתמוך בתחבורה נקייה: משרד התחבורה קרא לממשלה לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבים ותחבורה, וחיבורה מחדש כך שתתמוך בהפחתת הפליטות מתחבורה. ההמלצה שלנו לניו זילנד – תתקשרו לחברים בנורווגיה.

גם פה יכול להיות נקי

עם הגברת המאמצים העולמיים להתמודדות עם משבר האקלים ומניעת המשך ההתחממות הגלובלית, קשה שלא לתהות בנוגע למדיניות הישראלית – הן ארוכת השנים והן קצרת המועד. אמנם הממשלה העבירה לאחרונה חוק אקלים, אך הוא אינו נשכני ובטח שלא שאפתני, והיעדים בו עמומים, לא ברורים ורחוקים.

כמו כן, עם המשך הלחימה באוקראינה, הממשלה מסרבת להבין את מה שמדינות רבות באירופה כבר הפנימו שהגיע הזמן להשתחרר מהתלות בדלקים מאובנים, שהשליטה בהם היא מונופוליסטית – הן בהקשר הגלובלי והן בהקשר המקומי.

מערכת המיסוי על הרכבים בישראל הולכת אחורה בכל מה שקשור בתמיכה ברכישת רכבים חשמליים. ולמרות כל זאת, בשנה האחרונה כולנו ראינו הצפה של רכבים חשמליים במדינה. בין אם מדובר בטסלה שחונה ברחוב לידכם או ביונדאי איוניק 5 וב-MG ZS EV שמסתובבות בכל פינה, המציאות כבר משתנה. ההצלחה שלנו תבוא רק אם ננצל את ההזדמנות ונעשה את השינוי בצורה מאורגנת, משולבת ומתוכננת.