חברת ההזנק הישראלית, AGEERA, חשפה אתמול (חמישי) מתקן אגירה מבוססות סוללות ליתיום-יון. הפרויקט החדש הותקן בקיבוץ כפר מסריק, בשיתוף עם הקיבוץ, בתמיכה של חצי מיליון שקלים מהמדען הראשי במשרד האנרגיה ובמימון של בנק לאומי.
חברת אגירה מתעסקת בתכנון, הקמה וניהול של מערכות אגירת אנרגיה מאחורי המונה, המבוססת על מערכת מערכת שליטה, ניהול ובקרה למערכים מרובי סוללות, שפותחה בחברה עצמה. מערכת השליטה מאפשרת ניצול טוב יותר של אנרגיה ממקורות מתחדשים, מסוגלת לתת גיבוי בזמן הפסקת חשמל, לשפר את אמינות האספקה, ולהסיט את עומסי החשמל.
הפרויקט החדש שהושק אתמול (חמישי) כולל סוללות ליתיום-יון בקיבולת של 3.1 מגהוואט-שעה, עם יכולת הרחבה ל-16 מגהוואט-שעה, והוא מבוסס על סוללת ה-Megapack 2 של טסלה, אך מערכת השליטה של החברה מסוגלת לעבוד עם כל פתרון אגירה מבוסס סוללות.
מערכת האגירה בקיבוץ כפר מסריק, שפועלת מינואר, נטענת בזמני צריכת שפל (לילה) ומספקת חשמל בזמני שיא, ובכך מסיטה את העומסים על ייצור החשמל מצד אחד, ומייצרת הכנסה מהפער בין תעריפי החשמל בשפל ובפסגה מהצד השני.
מעבר לכך המערכת כוללת גם עמדת טעינה התומכת בטעינה דו-כיוונית (V2G) ובטעינה מהירה, במטרה לנהל גם סוללה של רכב חשמלי כחלק מתהליך האגירה וניהול החשמל.
חברת AGEERA הוקמה בשנת 2021 על ידי שני יזמים ישראלים – עידן ליבס ואביה גרוסמן. לפני AGEERA אביה ניהל את חברת Greenspot האמריקאית העוסקת בתשתיות טעינה לרכב חשמלי. עידן היה חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן בטכניון. השניים חברו לראשונה עוד ב-2017 בפרויקט להקמת רשת הטעינה הציבורית הראשונה בישראל אותו יזמו.
(מימין: אביה גרוסמן, משמאל: עידן ליבס)
עידן ליבס, בראיון ל-EV Magazine, הסביר על הפרויקט ומערכת האגירה בקיבוץ.
מה המטרה של חברת AGEERA?
אגירת אנרגיה באה לתת מענה לבעיות ההולכות וגוברות במשק החשמל. חברת AGEERA מקימה מערכות מאחורי המונה, הכוונה היא להקמה של מערכות אגירה אצל הצרכנים, צרכני חשמל גדולים – קיבוצים, בתי מלון, קמפוסים, כל צרכן שצורך חשמל במיליוני שקלים בשנה. למעשה אגירת אנרגיה יכולה פשוט מאוד לייצר כסף, יחד עם עוד הרבה יתרונות נוספים, כמו הנושא של איכות חשמל, גיבוי בפני הפסקות חשמל וניצול טוב יותר של עודפים של חשמל סולארי.
יש בעיה של סנכרון בין מתי מייצרים את החשמל הסולארי לצורך העניין, בעיקר בצהריים, למתי שיש צריכה, בעיקר בשעות הערב, אז גם התעריפים יקרים. אנחנו כצרכנים מתנהגים לפי צורת החיים שלנו – חוזרים הביתה בחמש בערב, מדליקים את הדוד, את המדיח כלים, אבל זה הזמן שהשמש שוקעת, ואז גם החשמל הוא הכי יקר.
הבעיה של הפער בין הזמן שבו מייצרים לבין הזמן שבו צורכים, רק הולכת ומחריפה. כשאנחנו חושבים על רכב חשמלי, הוא מתנהג באותה צורה, אנחנו חוזרים הביתה, ודבר ראשון שאנחנו עושים הוא לחבר את הרכב לעמדת טעינה, ומתחילים לצרוך חשמל. אבל זה הזמן שבו החשמל הכי יקר ברשת, אגב גם הכי מזהם, ובסוף הפתרון לגשר על הפער הזה בזמנים הוא מערכת אגירה.
מה ההבדל בין החברה שלכם, לכל חברה אחרת שמספקת פתרונות אגירה, כמו טסלה לדוגמה?
אנחנו למעשה מפתחים את מערכת הניהול, EMS – Energy Management System, את השכבה שיושבת מעל הסוללה ומנהלת אותה. בסופו של דבר סוללה זה דבר טיפש, אפשר לפרוק אותה או לטעון אותה.
אבל כמה לפרוק או לטעון אותה, מתי ובאיזה קצב? זו סוגיה מאוד מורכבת, שתלויה בסנכרון של הרבה מאוד פרמטרים שהם גם תפעולים, כמו הנתונים של הסוללה ומה האילוצים והמגבלות שלה, וגם פרמטרים כלכליים – כמו לדוגמה מתי כדאי לטעון אותה. אפילו דברים כמו מזג האוויר והלחות באוויר משפיעים על הפעולה של הסוללה.
לסוללה יש אורך חיים מסוים, ועם הזמן הן הולכות ונשחקות. חלק מהאופטימיזציה שאנחנו עושים היא גם מתי לטעון את הסוללה, וגם לצורך העניין באיזה קצב. מעבר לזה גם לדעת לחזות מתי יהיה ייצור סולאריים ואיך יתנהג הצרכן. למעשה אנחנו מקימים את המערכות, ומנהלים אותן עם מערכת תוכנה שלנו.
למה הפרויקט הראשון הוקם בקיבוץ כפר מסריק?
הפרויקט הוא תוצאה של מחקר שערכנו כאן בקיבוץ קרוב לארבע שנים, שבמהלכן חקרנו את כל הטרנזקציות החשמליות בתוך הרשת של הקיבוץ. קיבוץ כפר מסריק הוא צרכן מאוד גדול של חשמל, למעלה מ-20 מיליון קוט״ש של צריכה בשנה. אבל הוא גם יצרן מאוד גדול של חשמל – יש כאן למעלה מ-10 מגהוואט של מערכות סולאריות. בנוסף גם בצד של הצריכה לא מדובר בצרכן רגיל, בערך שליש מצריכת החשמל היא ביתית, ושני שליש מהצריכה היא תעשייתית.
כתוצאה של המחקר הארוך שביצענו פיתחנו את מערכת ניהול הסוללה, ולמעשה הקמנו את המערכת הזו בשותפות של 50:50 עם הקיבוץ. המערכת אוגרת את החשמל בשעות השפל, ומספקת חשמל בשעות הפסגה, ונהנת מהפער בתעריפים שמגיע למאות אחוזים.
בנוסף המערכת יודעת לתת מענה לבעיות של איכות חשמל. איכות חשמל היא כותרת גדולה למגוון גדול של בעיות, אבל בעיקרון מדובר על בעיות של יציבות מתח ותדר, שיכולות לגרום לנזק במפעלים. בקיבוץ יש מפעלים שהם רגישים לאיכות החשמל, שקיעת מתח או קפיצת מתח יכולה לגרום לנזקים אדירים בקו הייצור. מערכת האגירה יודעת להגיב בזמנים של 100-200 מילישניות, לבעיות של איכות חשמל, ויכולה לשמש כמו בלם זעזועים לרשת החשמל.
התקנתם כאן עמדת טעינה דו-כיוונית לרכב חשמלי, המערכת שלכם יודעת לנהל גם רכבים שיכולים לספק חשמל לרשת (V2G)?
מה שהצגנו היום זה את עמדת הטעינה הדו-כיוונית, Vehicle-to-Grid, שיודעת גם לספק חשמל לרכב וגם למשוך חשמל מהרכב. אם אנחנו חושבים על זה, רכב זה למעשה סוללה על גלגלים, הסוללה שיש כאן בקיבוץ היא שוות ערך לחמישים טסלות. אגב בקיבוץ זה מאוד מעניין כי יש קארפול, וצי רכב של הקיבוץ.
אם אנחנו חושבים על רכבים חשמליים במסה – עשרת אלפים רכבים חשמלים הם כבר כמו תחנת כוח. ואם יש לך את האפשרות לנהל את הסוללה ולהשתמש בחלק אפילו מאוד קטן מהסוללה, בזמנים מאוד מסוימים ביום, אפשר להגיע למצב שמצד אחד הבעלים של הרכב החשמלי טוען אותו במחיר הכי זול, ומצד שני הוא גם יכול לקבל כסף על עצם זה שהוא מעמיד כמה אחוזים מהסוללה שלו לטובת רשת החשמל, ואפילו אולי להחזיר את עלויות הטעינה שלו.
לכמה זמן אתה צופה שהסוללה תחזיק?
הסוללה תעמוד כאן 25 שנים. יותר מזה אנחנו הולכים בקרוב להגדיל את הפרויקט בין פי 2 לפי 4, בגלל ההצלחה של הפרויקט.
לסוללות האלו יש אורך חיים מאוד ארוך, וחלק מהאופטימיזציה שאנחנו עושים הוא גם להאריך את החיים של הסוללה. כשאתה יודע לקבל החלטה באיזה קצת לטעון את הסוללה, להפחית עליה את הסטרס, ולטעון אותה רק כשבאמת צריך – אפקטיבית אתה יכול להכפיל את אורך החיים של הסוללה, ופה האלמנט של הניהול הוא מאוד משמעותי.
איך אתה צופה את ההתפתחות של שוק אגירת החשמל בישראל?
שוק האגירה בישראל על סף פריצה. מבנה התעריפים החדש והרפורמה ברשת החשמל מייצרים מצב שבו יש כדאיות מאוד גבוהה להקים מערכות כאלו, אם יודעים לנהל אותן נכון, והצורך רק הולך וגדל.
יש בישראל יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, שזה בגדול מחר בבוקר ברשת החשמל, והאתגרים והבעיות לא הולכים לשום מקום, ולכן הצורך באגירה קיים, ההתכנות הכלכלית כבר נמצאת שם, והמערכות מספיק זולות כדי לייצר תשואה כלכלית שהיא אטרקטיבית.
אנחנו מערכים שמערכות כאלו, מאחורי המונה, שנמצאות אצל הצרכנים, יוכלו לתת מענה שרשת החשמל הארצית לא תוכל להתמודד איתו בצורך באגירה. אין חולק היום על צורך במערכות אגירה, ראינו את זה לאחרונה עם הפסקות חשמל נרחבות בכל הארץ, ואגירה היא בגדול אחד הפתרונות המרכזיים לכל האתגרים שנמצאים ברשת החשמל.
בטכנולוגיות הקיימות להפקת אנרגיה אכן יש צורך במתקני אגירת אנרגיה חלקן בסוללות, חלקן במתקני אגירת חום, חלקן באגירת מים (אנרגיה שאובה) ועוד.
כיום ישנה טכנולוגיה להפקת אנרגיה מהחום האגור באטמוספרת כדור הארץ שלצערי הרב לא נמצאו משקיעים לקידום הרעיון.
לטכנולוגיה זו אין צורך באגירת אנרגיה שהרי מאגר האנרגיה שלה הוא האנרגיה האגורה באטמוספרת כדור הארץ ההולך ומתחמם (החום האגור באטמוספרת כדור הארץ).
לטכנולוגיה זו לא רק שאינה מזהמת, יש לה השפעות חיוביות אחרות כמו קירור או מיתון עלית הטמפרטורה בסביבה המידית של המערכת, זמינה 27/7 ובכול מזג אוויר ונותנת מענה כמעט לכול צורך אפשרי , ביתי, אזורי, מפעלי, ארצי ובנוסף יכלה למתן את זרימת האנרגיה בקווי ההולכה ולהפחית את השימוש במם ובתחזוקה שלהם.
https://614ef8eeda763.site123.me/
9
אין הגיון באגירה מסוג זה
יש לנו טכנולוגיה בתחום הגז הביתי
שבעתיד אנחנו יודעים לפתח לטכנולוגיית אגירה טובה בהרבה מזו (קיים כבר POC)
הלוואי שהכספים והמשאבים היו הולכים לטכנולוגיות הנכונות ולא לדברים האלו – מאוד מאכזב!
מי יתן ששר האנרגיה יתעורר! ומי מטעמו או הוא יראו את ההודעה הזו ויעשו צעד נכון!!!
החברה שהקימה את האתר עד לחשמול מלא נקראת חברת אי אס אס אגירת אנרגיה בע״מ.
עוד לפני הפרויקט הזה הקימה אתרים נוספים של טסלה בישראל, מומחים לאגירת אנרגיה.
לא מומלץ לעבוד עם אי אס אס אנרגיה.
יש שם איזה בחור שקרן ממש – הרבה דיבורים מעט מעשים
שמעתם על אגירה שאובה ?! הרבה יותר יעיל. ולא מזהם.
יש עוד לא מעט פרוייקטים בסגנון הזה עם בלוקןם וכו. אבל סוללה כימית שתדלק ? או תזהם ? ואחרי 3 שנים היא לא שווה כלום… כמה טיפשות
3.1 מגה שעה נותן חשמל ל-230 משפחות למשך 10 שעות
אם אפשר לציין בבקשה כמה זה עלה ומי מסבסד את הצעצוע
צודק 100%
רבותי היקרים
לידיעתכם יש טכנולוגיה ישראלית מהפכנית לאגירת אנרגיה ללא מגבלה ללא מצברים יקרים ומזהמים ואשר לפעמים גם נדלקים ויצרים שריפה רצינית !
במשך לטכנולוגיית האגירה יש טכנולוגיית יצור אנרגיה שהופכת את האנרגיה האגורה לייצור חשמל 24X7X365 – ללא מגבלה עם כשטור ייצור של עד מאות מגה וואטים לשעה ! …רק שלא ישימו לנו חסמים בירוקראטים …..מדברים על הבטחת אספקת אנרגיה ללא מגבלה הפתרון בידינו ובמחיר מוזל
לתפארת מדינת ישראל !
נשמח להציג את הטכנולוגיה בפני כבוד שר האנרגיה מקווה שאחד מיועציו יראה את התגובה הזאת !!!!!!
אתה יכול להרחיב על מי ומה מדובר אשמח לשמוע
בה שלום לכם בראשותי מערכת יצור pvשל 250 kw
ברצוני לצרף מערכת אגירה של 1 מגה
מה העלות למערכת אגירה של 1 מגה בהנחה שאני מוסיף מערכת יצור pv
תודה ניסים
חח קריפטונייט?!
אבן האנרגיה של סופרמן?
היי יהושע אשמח לשוחח עימך שלח טלפון ונדבר
זה הנייד שלי 0502285089
אשמח לתאם פגישה.
אשמח לשמוע עוד מידע ופרטים בבקשה.
יוסי 0522550467
למה צריך טעינה דו כיוונית לרכב? למה לעזעזל שמישהו יעצור בתחנת ה"תדלוק" כדי לפרוק את הסוללה של האוטו שלו?
נשמע תלוש מהמציאות הנוכחית.
"האוטו שלו" = מערכת אגירת אנרגיה ניידת.
מטעינים את הרכב בשעות שהחשמל זול ופורקים אותו שהחשמל יקר. זה מביא לתוצאה מטורפת שאתה גם חוסך בעלות החשמל של הבית בעזרת הרכב וגם מאפשר לך להנות מחשמל כשיש נפילת חשמל אזורית ואין חשמל ברשת.
חזק מאוד !!
נראה שהחבר'ה האלה יודעים מה הם עושים
נכון מאוד. תשובה ל"מהנדס"
היזמות למתקני אנרגיה בישראל מבורכת וחיונית אבל מה יש לems של החבר'ה האלה שאין בתוכנה של טסלה?
מכוניות נוסעות ביום כשהחשמל יקר -וטוענות בלילה כשהרכב בחניה
כך בדרך כלל … מדרך הטבע
למה שמכונית תעשה הפוך
אולי בקרוב אפשר יהיה לטעון את הרכב במקום העבודה בשעות שזה פחות יקר ומזהם (מבחינת רשת החשמל).
ממש לא תלוש מהמציאות. תחשוב על פנלים סולריים שנמצאים בבית של מישהו שמטעינים את הרכב החשמלי כל יום, ובעל הרכב מוכר את החשמל ליצרן חשמל.
לא בתחנת התדלוק. בבית או בעבודה כאשר הוא חונה. הוא יכול לטעון עד תשעים אחוז סולארי בעבודה וכאשר מגיע הביתה פורק לפי העומס לשבעים אחוז. ואז למעשה ירוויח את עלות הטעינה ביום.
חוזרים מהעבודה ב18:00, מחברים את הרכב, הוא פורק, בלילה מתמלא בחזרה. עושים כסף מכלום. אחלה רעיון.
רק שעוד פריקות וטעינות לרכב מקצרים את חיי הסוללה
הרעיון הוא לפרוק חשמל מהאוטו בערב ולטעון בלילה. ככה אתה מוכר חשמל שהוא יקר וקונה שהוא זול
מדובר על רכבי השכרה בפלטפורמות השונות שבסיום שימוש ניתן לקבל זיכוי
לא המצאה של החברה, רק שהיא מאפשרת שימוש בניהול שלה לכל סוגי יצרני הסוללות.
ומעניין איך היא הם מתמודדים עם כולן, מאחר ולכל פק סוללה יש BMS (מערך ניהול) משלה ולכל יצרן -משלו.
לטסלה קיים הפתרון הזה כבר לפני שנים, לסוללות שלה שבארה"ב ניתן לרכוש אותן (פאוור-וול, מגה פק, גיגה פקpowerwall…mega pack, giga pack).
לטסלה יש מערך ניהול סופר חכם, שנקרא אוטו-בידר (autobidder), שיודע לא רק מתי לקחת חשמל מהרשת ומתי להחזיר, אלא גם מתי צפויות סערות (ואז להכין את הסוללה יותר לשימוש הבית מאשר טעינת הרכב) ועוד.
אביה גרוסמן ועידן ליבס לקחו את הרעיון של טסלה ופיתחו אותו (פתחו אותו) לשאר החברות, אבל היישום נותר רק לצרכנים הגדולים (חלילה לא לפרטיים, כי לחח"י אין תשתית החזרה לכל הצרכנים (!!!)
מה גם שיתר הפרויקטים'תקועים' בשלבי פיילוט והרצה שונים, בגלל אותה חח"י, חברת התשתיות החדשה וגורמים אינטרסנטיים אחרים.
השאלה היא, מה יעלה בגורלן של הסוללות בתום השימוש. הן לא יהוו זיהום סביבה מטורף?
ממחזרים אותן. יש חברות ומפעלים כאלו בעולם (לדוגמא Redwood Materials של ג'פרי (JB) סטראובל, מבכירי טסלה לשעבר).
1. יש אחריות של 20 שנה על המוצר. חיי מדף ארוכים ביותר.
2. ניתן למחזר את הסוללות כדי לייצור סוללות חדשות – בעלות נמוכה יותר מהעלות הראשונית (ללא כרייה), כי התרכובת הכימית של הסוללות הוא LFP – LIthium Iron Phosphate. ליתיום הוא היסוד השלישי בטבלת היסודות – נפוץ ביותר ונמצא ברוב סוגי האדמה
3. בדרך כלל מערכות אלו מכסות את עלות הרכישה שלהן תוך כשנה אל מול העלות האלטרנטיבית של שימוש בתחנות כוח ממונעות דיזל שמופעלות בשעות שיא. אז שנה אחת של שימוש בעצם מחליף אלפי טונות של זיהום פחמני משריפת דיזל – משתלם ביותר!!
תשעים וחמש אחוז מחזור בחברת מחזור מיסודו של הטכנולוג הראשי של טסלה.
ואם המערכת כיבוי אש המובנית כושלת ?
שאלה פשוטה, האם לכוחות הכיבוי יש יכולת להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה?
למה לעזאזל רשות החדשנות משקיעה בדורסל ולמה בכלל יש למישהו רעיון שהרכב החשמלי פה להשאר , זה רק תחנת מעבר למנועי מימן של טויוטה שיגיעו עלינו לטובה 2025 כבר הוצהר על ידי טויוטה
למה הכסף שלנו רשות החדשנות מממן פילים לבנים כבר היינו בסרט האגסי
רשות החדשנות לא ממנת….לידיעתך היא נותנת את הכסף כהלוואה יקרה יותר מהבנקים ….. תבדקו זאת האמת !!!!!!!!!
הכול קשקוש בלבוש !
זה לא ראשון ולא ראשוני…
יש כאלה מותקנות בכמה וכמה קיבוצים כולל שדה אליהו ואחרים.
אבל נהדר שגם לרגבה יש. ויופי של כתבת יח"צ
נכון
ליתיום זה אחלה…. אבל מה קורה אם חס וחלילה פורצת שריפה ?
מי יודע לכבות ליתיום והאם ללוחמי האש יש כלים להתמודד עם ליתיום בסדרי גודל כזה ??
הסוללה מגיעה עם מערכת כיבוי אש פנימית מבוססת גז בתקן אמריקאי.
המערכות האלה של טסלה פרוסות בכל העולם כבר כמעט 8 שנים. זה מוצר מאוד בטוח.
ואם המערכת כיבוי אש המובנית כושלת ?
שאלה פשוטה, האם לכוחות הכיבוי יש יכולת להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה?
אם אין שם שום עץ באזור, מה יכול לקרות?
וכל זה בהנחה שיהיה כשל… למה שיהיה? ואולי לא תהיה קליטה במדינה הדפוקה הזו, ולא יוכלו להתקשר למכבי האש?
יפה, אז למה אני לא יכול לקנות Poweerwall של טסלה באופן פרטי?
באמת תהיתי מה הסטאטוס של פאוורוול בארץ. די מדהים שאין שום מידע בגוגל בעברית. לא פורומים, לא כתבות, לא יבואנים, לא מתקינים… כלום. יד נעלמה גורמת לכתבות האלו להפסיק מלהתקיים
הפתרון הוא מערכת אגירה ביתית. אנשי יצרכו בלילה בתעריף מוזל וישתמשו במהלך היום. מערכות כאלה כבר קיימות (טסלה) וצריך לאפשר הצפת ייבוא של מערכות כאלה, אפילו לסבסד אותן. זה יפתור את מרבית בעיות הפסקות החשמל במדינה.
כמה מידע לא נכון. לא פרויקט ראשוני, כבר מעל שנתיים שטסלה ועוד חברות מספקות מוצרי אגירה לתעשייה ולמשק, כולל בקיבוצים.
יש המון פרויקטים ברחבי הארץ. כפר מסריק הוא עוד אחד מבין רבים. סוללה ראשונה הוקמה בניר יצחק, מתקן ראשון שחובר לרשת החשמל היה בחולית.
כנראה שלא סתם אתה מגיב באנונימי.
מומלץ שתבדוק עובדות לפני שאתה כותב מידע לא נכון בעצמך.
הסוללה בניר יצחק הוקמה אך לא עובדת. גם בחולית, עדיין לא פעיל הפרויקט.
בשאר הקיבוצים עוד אין מתקנים
, רק חוזה עתידי.
טעות חביבי.
המתקן הראשון נמצא בקיסריה, שייך לחברת חשמל. מתקן של 1 מגה.
1 מגה מה? אתה בטוח?
אני לא מכיר, תשלח קישור.
וגם לא עובד מכל מיני בעיות טכניות
עופר נשמה, יום שבת מתוקי לך לנוח
בהצלחה!! כל הכבוד
מרשים מאוד!
ב ה צ ל ח ה