התנועה כל כך צפופה, אני חייב אופנוע! חשב לעצמו רומן נדיילקה בעודו יושב במונית בפקק שאינו נגמר בעיר ג'קרטה שבאינדונזיה בשנת 2017. הסלובקי מעיד על עצמו כי הוא תמיד היה "מאמץ מוקדם" (Early Adopter) ושמכוניות חשמליות תמיד סקרנו אותו.
האופנוע הראשון של נדיילקה היה זירו FX, אופנוע דו-שימושי חשמלי של המותג האמריקני.
לאחר כשנתיים, בשנת 2019, בא לרומן הרעיון להקיף את העולם על אופנוע חשמלי. לדעתו, לא מעט אנשים מחזיקים בתפיסות שגויות לגבי אופנועים חשמליים כמו חוסר בזמינות של מקורות טעינה, תפיסות שאותן רצה נדיילקה לשנות.
כדי לעשות את זה, אימץ נדיילקה 3 עקרונות מכרזיים:
- המסע יצא ללא חסות של שום גורם עסקי.
- הוא ירכב לגמרי לבד, ללא שום ליווי.
- הוא יסיים הקפה של העולם.
בדרך זו, חשב נדיילקה, הוא יוכל להוכיח את הטראסט הגבוה שלו באופנועים חשמליים, על בסיס הניסיון שצבר כבעלים של אופנוע חשמלי.
בשנת 2020 יצא נדיילקה לרכיבת "חימום" של יותר מ-1,600 ק"מ מג'קרטה, עיר מגוריו אליה עבר לצרכי עבודה לבאלי, על גבי הזירו FX שלו, שמציע טווח רכיבה של כ-100 ק"מ בין טעינות.
שלוש שנים אח"כ, סין, המדינה האחרונה שעוד הייתה סגורה במסלול של נדיילקה פתחה את שעריה, וזה היה האות של הסלובקי. בחודש יולי שנת 2023 בג'קרטה, הניף הסלובקי את רגלו אל מעבר למושב הזירו DSR/X החדש שלו, בדרכם לכבוש את העולם.
נדיילקה מספר כי הוא בילה בין 10-12 שעות ביום על האופנוע, גומא בין 300 ל-350 ק"מ ביום, חלק לא מבוטל מהזמן על כבישים מסוכנים ובין תנועה סואנת. משימה לא פשוט כלל וכלל.
נדיילקה חצה את מלזיה, משם המשיך לתאילנד שהייתה בשיא עונת הגשמים שלה, משם ללאוס וסין, בה המראה של אופנוע חשמלי הוא עניין שבשגרה. מסין המשיך לקזחסטן ורכב בתנאי מדבר קשוחים באזורים ללא קליטה וללא חשמל זמין. עם הגעתו לחופי הים הכספי, עלה נדיילקה על מעבורת שהעבירה אותו לצד השני לכיוון גיאורגיה. טורקיה, בולגריה, סרביה והופ – נדיילקה והזירו DSR/X כבר באירופה.
בהשוואה לחוויה שלו במדינות האסיתיות, נדיילקה מעיד כי החצייה של יבשת אירופה הייתה "סופר קלה". יש תשתית מבוססת של עמדות טעינה, מה שאפשר לנדיילקה להגדיל את המרחקים שהוא רכב במהלך היום, לעיתים עד 500 ק"מ. הוא עצר במדינת האם למנוחה של כמה ימים ואז המשיך דרך צ'כיה, גרמניה וצרפת ללונדון – שם ארז את האופנוע והטיס אותו לניו יורק.
העיכוב בהגעה מלונדון לניו יורק הכניס את נדיילקה, שלא כפי התכנון המקורי, לרכיבה בחורף הקשה של ארה"ב. כדי לעמוד בזמני המסע נדיילקה מספר שהוא היה חייב לרכב כ-6-7 שעות בכל יום, בלי קשר למזג האוויר. בחור אמיץ, אין מה להגיד.
גם בתנאי מזג האוויר הקשים תפקד הזירו DSR/X ללא דופי מעיד נדיילקה, עדות נוספת לכך שהאופנועים החשמליים "אפויים" מספיק.
נדיילקה רכב ללוס אנג'לס, שם ארז את האופנוע שוב על מנת לשלוח אותו אל היעד הבא – יבשת אוסטרליה. באל-איי פגש צמד רוכבות שסיימו בדיוק את חציית ארה"ב, גם הן על אופנועים חשמליים.
מזג האוויר הנוח של אוסטרליה החזיר כ-5% מהטווח לסוללת הזירו DSR/X, שגם הוא, כמו הרוכב, סבל מתנאי הקור הקשים. הוא חצה את הערבה האוסטרלית המפורסמת ללא עצירה לטעינה, מרחק של כ-250 ק"מ.
לקראת סוף המסע באוסטרליה התחיל להרגיש נדיילקה את הדרך חזרה הביתה. הוא ארז את האופנוע בפעם השלישית והטיס אותו למזרח טימור, מרחק של כשעתיים טיסה מבאלי.
נדיילקה והזירו DSR/X השלימו בהצלחה מסע של כ-65,000 ק"מ מסביב לעולם, כשהחלק הארי ממנו נעשה ברכיבה.
נדיילקה מספר כי הטעינה מעולם לא היוותה בעיה. "תמיד היה שקע חשמל איפשהו ומעולם לא נגמרה לי הסוללה הודות למחקר ותכנון נכון של מסלול" וגם על האמינות שהפגין האופנוע החשמלי "לא הייתה לי שום בעיה לאורך כל המסע, רק נאלצתי להחליף צמיגים, חגורה ורפידות בלמים לאחר 25,000 ק"מ".
לדברי נדיילקה הקשיים הגדולים ביותר במסע מסוג זה קשורים להתמודדות עם הבירוקרטיה ומזג האוויר שמשתנים ממדינה למדינה.
מה הלאה? נדיילקה מתכנן לכתוב ספר על המסע ולהמשיך לדחוף קדימה את השתלבות התחבורה הדו-גלגלית חשמלית, במיוחד במדינות הדרום מזרח אסיאתיות.
(תמונות כתבה: eround.world)
