האם מחירי הרכב החשמלי יקפצו בינואר? הדיון על המס יוכרע השבוע

ביום שלישי הקרוב (27/12) תתכנס ועדת הכספים של הכנסת לדון בהארכת הטבת המיסוי על רכב חשמלי, שצפויה להשתנות בתחילת השנה. נכון להיום המס על רכב חשמלי עומד על 10 אחוזים, ובמידה ולא יתבצע כל שינוי, בראשון לינואר מס הקניה יעלה ל-20 אחוזים, יחד עם הורדה בתקרת ההטבה (מ-75 אלף שקלים, ל-60 אלף שקלים), שינוי שייקר את עלות הרכבים החשמליים בארץ.

השינויים במדיניות המיסוי בישראל של רכבים חשמליים, נראת לעתים תמוהה. כך לדוגמה בתחילת שנת 2020 החליטו להגביל את הטבת המס על רכבים חשמליים, למרות שבשנת 2019 כמעט ולא נמסרו רכבים חשמליים כלל (317 רכבים מתוך 260,000 רכבים חדשים שעלו על הכביש).

גם כעת, כאשר מחירי הרכבים מאמירים בצל המלחמה באוקריאנה, המדינה מורידה את המיסוי על דלק, וצפויה להעלות את המיסוי על רכב חשמלי, יחד עם עליה במחירי החשמל. זאת בזמן שישראל משתרכת לאחור במכירות של רכבים חשמליים.

כך לדוגמה ברבעון השלישי של השנה, עלו על כבישי ישראל 5,423 רכבים חשמליים מתוך 65,240 רכבים סך הכל, כלומר רכבים חשמליים היוו 8.3 אחוזים בלבד מהרכבים החדשים. זאת לעומת המדינות המובילות במכירות רכבים חשמליים – נורווגיה עם 83.2% מכירות של רכבים חשמליים, שוודיה עם 26.9%, סין 22%, דנמרק 21.6% והולנד 21.2%.

זיהום אוויר: הרוצח השקט

לפי מחקר של חוקרים ממשרד הבריאות, ולפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום האוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בכל שנה בישראל, ולהוצאות ששנתיות שנעות בין שניים לארבעה מיליארד שקלים, שעיקרן הוצאות של מערכת הבריאות.

אך הנזקים לא מסתיימים רק בתמותה ובהוצאה כספית של מערכת הבריאות, זיהום אוויר גורם למחלות נוספות, כגון מחלות שונות בדרכי הנשימה, מחלות לב, אסתמה, משקל לידה נמוך בילדים ואף לנזק למוחם של ילדים, המוביל לבעיות קוגניטיביות ולהפרעות קשב וריכוז.

במטא אנליזה שפורסמה ב-Elsevier ביוני השנה, אשר סקרה 353 מחקרים שונים בנושא זיהום האוויר מתחבורה, נמצא שיש קשר חזק בינו לבין מחלות לב, מחלות נשימה, תמותה מסרטן, אסטמה וזיהומים נשימתיים בילדים.

תחבורה היא אחד הגורמים העיקריים לזיהום האוויר, ומעבר לתחבורה חשמלית היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להפחית את זיהום האוויר במרכזי הערים. אך בכל פעם שהתחבורה החשמלית טיפה מרימה את ראשה, המיסוי בישראל משתנה לרעתה.

כך קרה בינואר 2020, כפי שכתבנו בהתחלה, וכך מתוכנן לקרות בינואר הקרוב, כתלות בתוצאות הדיון על הארכת הטבת המס על רכבים חשמליים.

מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ובכל מה שקשור לתחבורה חשמלית מדובר ביתרון גדול. רוב הרכבים החשמליים שנמכרים היום בשוק מציעים טווח נסיעה אמיתי של בין 350-ל-450 קילומטרים לטעינה. ישראלים רבים מעוניינים ורוצים לעבור לרכבים חשמליים, אך העליה הצפויה במס עלולה לפגוע בתהליך המעבר, ולהחזיר את חלקם לפחות אל חיקם של רכבי הבנזין והדיזל.

בשנים האחרונות עולים בין 250,000 לכמעט 300,000 רכבים חדשים בכל שנה על הכבישים בישראל, רובם בעלי מנועי בעירה פנימית, עם שנת 2021 שהגיע לשיא של 289,291 רכבים חדשים. גם השנה צפויים לעלות מעל 275 אלף רכבים חדשים על הכביש והיא צפויה להסתיים עם כ-7% בלבד מכירות של רכבים חשמליים.

יום שלישי הקרוב, 12:00

ביום שלישי הקרוב תתכנס ועדת הכספים של הכנסת לדון בהארכת הטבת המיסוי על רכב חשמלי. הוועדה הזו תשפיע בצורה כזו או אחרת על עתיד התחבורה החשמלית בישראל. יחד עם עליות מחירי הרכב, עליה במיסוי עלולה להשאיר אותנו עם רכבים מזהמים לעוד תקופה ארוכה.

הזווית שלנו

הדיון במיסוי של הרכבים החשמליים צריך להתבסס על יעדים, על נתוני החדירה של רכבים חשמליים ועל תוכניות בין משרדיות מקיפות, ולא על תאריכים שנקבעו מראש מבלי להתחשב בהתפתחות תחום התחבורה החשמלית.

כפי שנכתב מעלה, מצד אחד למדינת ישראל יש יתרונות בכל הקשור לתחבורה חשמלית, ומהצד השני הציבור בישראל עדיין מתקשה לעבור לרכב חשמלי.

ועלייה נוספת במס – לא תעזור לו.