סקר שנערך לאחרונה על-ידי "האיגוד למדענים מודאגים" (Union of Concerned Scientists – ארגון ללא כוונת רווח המונה כ-200,000 חברים) פנה ליותר מ-1,500 אמריקאים שהעידו כי ברצונם לקנות רכב חדש בשנתיים הקרובות ומצא תמיכה גבוהה ומפתיעה ברכבים חשמליים. התוצאות מראות שההתעניינות ברכבים חשמליים יציבה למדי בכל רחבי האומה ובקרב כל הקבוצות הסוציו-אקונומיות.
הסקר מראה שהעניין ברכבים חשמליים כבר אינו נחלתם של המשתייכים לצד הגבוה של המדד הסוציו-אקונומי. 39 אחוזים מהנשאלים שמרוויחים יותר מ-100 אלף דולר בשנה שוקלים לבחור ברכב חשמלי כרכבם הבא. באופן מפתיע, שיעור זהה נמצא גם בקרב אלו המרוויחים 50 עד 100 אלף דולר בשנה. בקרב המרווחים פחות מ-50 אלף דולר בשנה, 31 אחוזים מציינים עניין ברכישת רכב חשמלי. מתוך הסקר עלתה השאלה המתבקשת כמעט: מה עושות המדינות השונות על מנת לקדם תחבורה חשמלית?
|
קשובים לרצון הציבור
קולורדו החלה להתקין תחנות טעינה במרץ תחת ניצוחו של המושל הקודם שלה. עם כניסתו לתפקיד בינואר האחרון, נקט המושל הנוכחי, ג'ארד פוליס, בצעדים שנועדו להאיץ את התהליך. הכיוון הנוכחי, יחד עם חוקים חדשים שנחקקו השנה גורמים לרבים להכריז שקולורדו תתבסס בקרוב כמובילה בתחום חשמול התחבורה בארצות הברית.
תכנית ממשלתית שפורסמה בינואר 2018 הציבה יעד מרשים של העלאת 940 אלף רכבים חשמליים על כבישי המדינה עד שנת 2030 – קרוב למחצית מסך הרכבים במדינה. לאור המדיניות האגרסיבית שמציגה המדינה, ניתן להאמין שמספר זה הוא הערכת חסר. משרד האנרגיה בקולורדו ציין כי התוכנית תעודכן במהלך השנה הנוכחית.
לאור הגיאוגרפיה ההררית והטמפרטורות הנמוכות השוררות ברכס הרי הרוקי שחוצים את המדינה, קולורדו נדרשת להשקיע משאבים משמעותיים על מנת לאפשר לרכבים החשמליים להשלים את מרחקי הנסיעה בקרבה. כעת מתכננת המדינה להתקין 33 תחנות טעינה מהירות לאורך שני הצירים המרכזיים בה, יחד עם מספר כבישים מהירים נוספים.
מיין מציגה: צדק חברתי
מיין, הגדולה פי 4 מישראל, הקימה לאחרונה תכנית מדינית במטרה להפעיל תוכניות לשימוש חסכוני באנרגיה. במסגרת פעולה, התוכנית מפתחת רשת של תחנות טעינה מהירות, שיוכלו לספק אנרגיה לרכבים חשמליים. לפי התוכנית, תחנות הטעינה יוכלו לספק 250 מיילים (בערך 400 ק"מ) של נסיעה תוך שעה. שבע תחנות מהירות שכאלה מתוכננות להיבנות על צירי התנועה המרכזיים של המדינה. הקמתן של שלוש תחנות ראשונות החלה כבר ביולי האחרון.
בעת הכרזת התוכנית, מושלת מדינת מיין ג'אנט מילס (Janet Mills) ציינה כי תושבי המדינה כחמישה מיליארד דולר בשנה על דלקים מאובנים. "על ידי הגדלת השימוש שלנו ברכבים חשמליים ובניית תשתית האנרגיה הנקייה לתמיכה בהם, מיין מבצעת התקדמות משמעותית אל עבר מקורות אנרגיה מתחדשים," אמרה. "תהליכים אלו יעזרו להפחית בפליטות הפחמן ובמלחמה בשינויי האקלים."
במדינה מקווים שתחנות הטעינה יעזרו להפחית את החששות בנוגע לטווח התנועה של רכבים חשמליים בקרב קונים. כמו כן מקווה הממשל לעודד בעלי רכבים חשמליים במיין ומחוצה לה לטייל לאורך צירי התנועה המרכזיים שלה, יחד עם העלאת המודעות והביטחון בקרב קונים עתידיים.
בעקבות הסכם הטיעון שנחתם בין הממשל הפדרלי לחברת פולקסווגן עקב פרשיית הרמאות בפליטות רכבי החברה, מיין זכתה ב-21 מיליון דולר – וחלק מהכסף יממן את בניית תחנות הטעינה. המדינה משתמשת בקרנות משתי תביעות נוספת נגד פולקסווגן על מנת להוסיף עוד כמה עשרות תחנות טעינה ציבוריות. מיין מתכוננת גם לאפשר סבסוד של אלפי דולרים לרכישות רכבים חשמליים, בפרט בקרב קונים בעלי הכנסה חודשית נמוכה.
שהמזהמים ישלמו
בנוסף להסכם הפדרלי שנחתם, בשנת 2017 זכתה עבור המדינה התובעת המחוזית – כיום מושלת המדינה מילס – בעוד 5.1 מיליון דולר מפולקסווגן. בתביעה נפרדת, הורשעה יצרנית הרכב הגרמנית בהפרת מספר חוקים סביבתיים במדינה בפעולות שיווק ומכירה ברחבי מיין. כמחצית מאותם 5.1 מיליון דולרים משמשים כעת כתמריץ כלכלי על מנת לעזור לחברות וארגונים ציבוריים לרכוש רכבים חשמליים – שמיועדים לעזור בהסעת קשישים, תושבי מעוטי יכולת ובעלי צרכים מיוחדים.
המחצית השנייה של הכסף נועדה לעזור לסבסד רכישת רכבים חשמליים עבור תושבים ועסקים. המדינה תתמוך ברכישה של 900 רכבים חשמליים – וכך תכפיל את מספר הרכבים החשמליים במדינה.
גם בקולורדו נוהגים באופן דומה, וכל הכסף בה זכתה המדינה מההסכם עם פולקסווגן מופנה לתחבורה חשמלית: מחצית מהסכום יושקע באוטובוסים ושליש ברכבי הסעות לבתי ספר ובמשאיות בינוניות וגדולות, כולם חשמליים. 15 האחוזים הנותרים יושקעו בתחנות טעינה לרכבים לאורך הכבישים המהירים.
הצרכן הוא זה שיקבע בסופו של דבר כמה מכוניות חשמליות יהיו על הכביש וזה הכול יתחיל בשינוי תפיסה שתעזור לכדור הארץ וגם לכיס שלו. אפשר לקחת את הדוגמא של הנירו החשמלית רכב מאוד מצליח שעושה קמז' מצוין על כל טעינה אבל למה המדינה פה לא מעודדת קנייה של יותר ויותר רכבים בסגנון וההפך מעלה את המס כי היא מתנהגת כמו פרה חולבת.
לא ברור לי מדוע יבואני מישנה לא מנצלים את העבודה בעיניים של היבואנים הרשמיים. יונדאי יבואן רישמי הביא את היוניק החשמלית שנוסעת 200 ק״מ במקום קונה שנוסעת 400 ק״מ. קרסו הביא את ליף דגם 2018 שנוסעת 280 ק״מ במקום דגם 2019 שנוסעת 400 ק״מ. המחיר של שתי המכוניות המיובאות מעל 160000. שערוריה!
עם ישראל חי! (אבל ישן…)