אנחנו מדברים פה לא מעט על מדינות וערים גדולות והרצון שלהן "לנקות" את הכבישים מרכבים מזהמים… אבל מה עם צבאות גדולים? ישנם כאלו שנחשבים למזהמים במיוחד, אפילו יותר ממדינות. אחד כזה הוא צבא ארה"ב הצבא הגדול והנייד בעולם, שממוקם במקום ה-47 ברשימה המאד לא מחמיאה של הגופים המזהמים בעולם – קראתם נכון, צבא ארה"ב מזהם את העולם יותר ממאות מדינות שנמצאות אחריו ברשימה.
צבא ארה"ב פרוס על כל הגלובוס, לאורכו ולרוחבו – אסיה, אירופה, המזרח התיכון… אין כמעט אזור שבו אין נוכחות צבאית אמריקנית כזו או אחרת – משאיות, טנקים, מאות ואלפי רכבי לוחמה ומנהלה. והדבר הזה גובה מחיר, מחיר סביבתי קשה.
משבר סביבתי לא יוצר רק בעיה אקלימית / תברואתית, מדובר בסיכון בטחוני של ממש – בעתיד, כשהמצב ילך ויחריף (והוא יחריף, על פי כל ההערכות) נהיה עדים ליותר ויותר קונפליקטים שמקורם בסוגיות הקשורות לסביבה שבה אנחנו חיים. מים ואוכל הם משאב חשוב, וכל מי שאוחז בידיו נשק לא יהסס להשתמש בו כדי להגן / להשיג את המשאבים החיוניים האלו – החל מיחידים, דרך ארגונים כאלו או אחרים וכלה במדינות.
בארה"ב הבינו כבר מזמן את גודל הבעיה, וכיום משבר האקלים מוגדר על ידי הממשל והצבא כאיום קיומי – לא פחות.
וזה לא רק הסכנה שאנשים יפנו נשק כלפי אנשים אחרים – דמיינו חייל אמריקני שצריך לצאת לפטרול רגלי עם ציוד מיגון מלא – ווסט ממוגן, מדים כבדים, נעליים, קסדה ונשק, בחום הבלתי נסבל של אחד מהיעדים בהם מוצבים חיילים אמריקנים במזרח התיכון – כבר היום מדובר במשימה על גבול הבלתי אפשרי, אז תארו לכם מה יקרה כשהטמפרטורה תעלה בעוד כמה מעלות.
אגב, נושא זה אמור להדאיג לא פחות את ממשלת ישראל וקברניטי הצבא שלה.
מכלול הסיכונים הוא זה שגורם למשרד ההגנה האמריקני להאיץ את המעבר לשימוש בתחבורה חשמלית בצבא. היעד שנקבע לצבא ארה"ב נקי מפליטות היא שנת 2050 – יעד שאפתי, שיהיה מעניין לראות אם גוף עצום שכזה יוכל לעמוד בו.
המשרד הודיע לאחרונה על תוכנית אקלים אסטרטגית שהוא בנה בעבור הצבא – The Army Climate Strategy – והיא כוללת בין השאר "חשמול" של רכבי מנהלה "קלים" עד שנת 2027 ו"חשמול" של כל צי רכבי המנהלה עד שנת 2035, חיזוק והתאמה של שרשראות האספקה כך שיהיו עמידות יותר בשינויי אקלים תכופים ואימון של החיילים בשטח לתפקוד מבצעי במציאות של אקלים שברירי.
בפועל, רואים כבר מעשים בשטח – בצבא ארה"ב מצהירים כי הם קיצצו מעל ל-18,000 רכבי מנהלה בעלי מנועי בעירה פנימית מזהמים, והכניסו כ-3,000 רכבים היברידיים לשירות – וכל זאת בשלוש שנים האחרונות בלבד.
מהלך זה חסך לצבא יותר מ-50 מיליון דולר – בין השאר הודות ל-13 מיליון גלונים (כמעט 50 מיליון ליטרים) של דלק שלא נצרך ופליטות לכל מייל (1.6 ק"מ) של נסיעה שצומצמו ב-12%.
בשנה הקרובה, מתכננים בצבא האמריקני התקנה של כ-470 עמדות טעינה – וזו כמובן רק ההתחלה.
אבל ה"חשמול" לא עוצר רק ברכבי מנהלה, ויגיע גם לרכבים הטקטיים – כבר היום ישנם כאלו שהוסבו עם קיטים כאלו או אחרים מבנזין / דיזל לחשמל, בנוסף לפיתוחים בלעדיים וייעודיים של רכבי קרב חשמליים שצבא ארה"ב עובד עליהם יחד עם יצרני הרכב השונים – כמובן שאין בידינו פרטים נוספים לגבי זה, אבל זה משהו שבוודאות קורה.
מעבר לחיסכון בכסף באחזקה, לרכבים חשמליים צבאיים יש יתרון נוסף, במיוחד בשדה הקרב – האפשרות לנוע בצורה חרישית ולהפתיע את האויב.
ומה בישראל? צה"ל, שעדיין עושה שימוש בלא מעט גרוטאות בנות 20, 30 ו-40 שנה יהיה חייב גם הוא להתחיל לעשות פעולות שיאפשרו לו להמשיך ולהחזיק בטייטל "הצבא החזק ביותר במזרח התיכון".
בזירה אטומית עם קרינה, כל החשמל לא יעבוד יותר מאשר כל לוחמה אלקטרונית ושדות אלקטרו מגנטיים, כל רכבי הצבא האמריקאי יהיו משותקים והרוסים ימשיכו כי הם פועלים על דלק בעירה…
מה עים מסוקים מטוסים וכד’