fbpx

משרד האנרגיה מרחיב את ההשקעה בהקמה של עמדות טעינה ציבוריות

ההשקעה המתוכננת עשויה להכפיל את מספר העמדות בתמיכה ממשלתית, שיוקמו בשטחים ציבוריים. למרות המספרים המרשימים, לא בטוח שהתכנית היא בכיוון הדרוש כדי לעמוד ביעדי המשרד לקידום תחבורה חשמלית.

משרד האנרגיה צפוי לפרסם קולות קוראים שעשויים להכפיל את מספר עמדות הטעינה המתוכננות במרחבים הציבורים. בנוסף, מסמנים במשרד האנרגיה את 2030 כשנת יעד לאיסור עתידי על מכירה של רכבים שאינם חשמליים בישראל.

אחרי השקעה של כשלושים מיליון ש״ח במספר קולות קוראים, שלפי המשרד אפשרה הקמה של כ-2500 עמדות טעינה במאות מיקומים – במשרד מתכננים להשקיע כעת עוד עשרים וארבעה מיליון ש״ח שיאפשרו הקמה של כשלושת אלפים עמדות טעינה, שימוקמו בחניונים, קניונים, שטחים ציבוריים ולצדי כבישים מהירים.

התכנית המוצעת של משרד האנרגיה כוללת שלושה קולות קוראים, כל אחד מהם מציין השקעה של שמונה מיליון שקלים:

  1. הקמה של עמדות טעינה מהירות ואולטרה-מהירות (ככל הנראה, הכוונה להספק של 150-175 קילוואט ומעלה) בפריסה ארצית.
  2. הקמה של עמדות טעינה רגילות במרחב הציבורי ברשויות מקומיות – משמע בעיקר בחניונים ציבוריים.
  3. הקמה של עמדות רגילות במרחב ציבורי למחצה, כמו קניונים ומרכזי בילוי.

לפי החישוב של משרד האנרגיה, התקציב אמור לאפשר הקמה של כשישים עמדות טעינה מהירות בסמוך לכבישים בין עירוניים, בתחנות דלק והתרעננות, ועוד כעשרים עמדות בשטחים ציבוריים שבשטחי הרשויות המקומיות. זאת בנוסף לתקציב שאמור להספיק להתקנת של כשלושת אלפים עמדות טעינה איטיות במרחב הציבורי והציבורי-למחצה.

בהודעה מתייחסים גם להפיכת התחבורה בישראל לחשמלית בקצב גבוה מאשר מתבצע כעת – כולל ניסיון של המשרד להוביל מהלך לאיסור מכירת רכב שאינו חשמלי (כך לשון ההודעה) החל מ-2030, כחלק מיעדי משק האנרגיה של ישראל לצמצום פליטות גזי חממה.

ומה אנחנו חושבים?

ההודעה של משרד האנרגיה היא טובה, בשורה התחתונה. אך בחינה מדוקדקת יותר של הפרטים גורמת לנו לתהות האם היא טובה מספיק.

החלק החשוב ביותר הוא נכונות של משרד האנרגיה להוביל את ישראל לקבוע יעד לאיסור מכירה של רכבים מזהמים – החלטה שאם תתקבל, עשויה לגרור שינוי מהיר ומשמעותי של התנהלות שוק הרכב בישראל, שירתום לתוכו גורמים רבים המעורבים בתחבורה הפרטית והציבורית במדינה.

עם זאת, הצבה של יעד כזה בלי תכנית אב מסודרת ומתוקצבת היטב היא כישלון ידוע מראש: אמנם אנחנו רואים זינוק במכירות הרכבים החשמליים בחודשים האחרונים, אך אלו עדיין מהווים פרקציה זניחה למדי ממכירות הרכב, ויהיה קשה ומורכב לשכנע את ההמונים לעבור לחשמל כל עוד אין תשתית (קיימת או מתוכננת) מספקת, שמנוהלת בצורה רב-משרדית ועם תמריצים בולטים כלפי האזרח בקצה.

רוצים לקבל את כל העדכונים על רכבים חשמליים בארץ ובעולם ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ EV Magazine בטלגרם

כשבישראל נמכרים בין כמאתיים חמישים אלף רכבים בכל שנה, התכנית על איסור מכירת רכבים מזהמים יכול להביא לכך שעד סוף העשור נראה בכבישי ישראל כמעט מיליון רכבים חשמליים. אלה צריכים עמדות טעינה בסביבות המגורים (וחשוב לזכור שלרוב תושבי ישראל אין חניה צמודה בטאבו ואינם מתגוררים בבית פרטי), או לכל הפחות עמדות יעילות מספיק במרחב הציבורי והציבורי למחצה, בצורה שתאפשר טעינה המשתלבת בקלות עם חיי היומיום.

טסלה מודל 3 לבנה מחוברת לעמדת טעינה בחניה מסומנת בירוק עם הכיתוב עמדת טעינה לרכב חשמלי בהרצליה
טסלה מודל 3 בטעינה בהרצליה (צילום: Vered Barequet / Shutterstock.com)

החלוקה שמשרד האנרגיה מציג אינה עונה על הצרכים האמיתיים של רוב נהגי הרכב החשמלי בישראל, שנתקלים בפריסה לא נוחה ולא נגישה של עמדות טעינה.

טעינה בעמדה רגילה דורשת מספר רב של שעות לטעינה של הרכב. עמדות כאלו מתאימות לבתי מלון ובתי הארחה, חניוני לילה, לפריסה בשכונות מגורים או לבנייני משרדים. אך פריסה של עמדות רגילות בקניונים ומרכזי מסחר לא משרתת את המטרה, שכן רוב המבקרים נמצאים זמן מועט במקומות אלו.

מהצד השני פריסה אידאלית בכבישים בין עירוניים תהיה של עמדות אולטרה-מהירות (בהספקים של 150 קילוואט ומעלה) באיזורי נוחות. התקנה של עמדת 50 קילוואט לא מתאימה לדרכים בין-עירוניות, שכן טעינה של 80% מהסוללה בעמדה כזו תקח כשעה לרוב הרכבים החשמליים בישראל.

לצערינו נכון להיום אין פריסה מספקת של עמדות אולטרה-מהירות בישראל, ופריסה רחבה של עמדות כאלו יכולה לאפשר נסיעה בטוחה וקלה, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל.

תכנון יעיל יותר של הטעינה יהיה כזה שיאפשר טעינה מספקת במשך הזמן הצפוי או הממוצע של חניה. אם הגעתם לקניון, לסרט או להצגה, המטען הקרוב צריך להיות בהספק שימלא את הסוללה תוך שעה עד שעתיים.

למעשה, אם נתחקה אחר דפוסי ההתנהגות והנהיגה של רובנו, נגלה שיש מקום למדרג ביניים נוסף של מטענים – עמדות ״חצי-מהירות״ (בזרם ישר – DC). אלו זולות יותר להקמה מאשר עמדות מהירות, ויאפשרו טעינה מספקת מבלי לחייב את הנהגים להשאיר את הרכב בסמוך למטען שעות ארוכות.

השורה התחתונה

ההשקעה של משרד האנרגיה היא חשובה והכרחית, אך לא מספקת בכמה מישורים: בכך שמדובר בהשקעה מצומצמת ביחס ליעדים המרשימים שמוצמדים אליה; בכך שהיא מתנהלת באופן עצמאי ולא כתכנית ממשלתית רב משרדית לשינוי התחבורה בישראל וצמצום פליטות גזי החממה ממנה; ובכך שחסר בה הבנה של הצרכים האמתיים שנובעים מדפוסי הנהיגה של הנהג הישראלי.

נקווה שעד שהקולות הקוראים יפורסמו באופן רשמי, נראה שינוי או שיפור ודיוק של התכניות המבורכות של משרד האנרגיה.

מאמרים נוספים

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button