אי אפשר להתחיל כתבה על לנצ'יה בלי לחזור אחורה. כמה אחורה? כמעט 120 שנה. לנצ'יה הוקמה בשנת 1906 בעיר טורינו באיטליה על ידי שניים – ינצ'נזו לנצ'יה וקלאודיו פוגולין. בשנת 1969 הצטרפה לנצ'יה למותג פיאט, מה שיביא אותה בהמשך לפעילות תחת תאגיד סטלנטיס, שנוצר מהחיבור בין פיאט-קרייזלר ל-PSA (פיג'ו-סיטרואן-אופל).
תור הזהב של לנצ'יה
השנים בהן הצטרפה לנצ'יה לפיאט והעשורים שיבואו אח"כ עד תחילת שנות ה-2000, מהווים את תור הזהב של לנצ'יה, עם דגמים כמו לנצ'יה פולביה קופה, לנצ'יה סטרטוס, לנצ'יה ראלי וכמובן הלנצ'יה דלתא, שמות שיגרמו לכל חובב מוטוריקה לרעוד ברגש.
לנצ'יה הייתה מעורבת באופן אינטנסיבי מאד בספורט מוטורי, ובעיקר בתחום הראלי – עם שיא ההצלחה בין 1987 ל-1992, תקופה של 5 שנים בהן הלנצ'יה דלתא HF אינטגרלה אבולוציונה 1 מרטיני 5 למכונית ראלי בלתי מנוצחת.
אגב אם תצליחו למצוא היום אחת כזו (ושיהיה בהצלחה עם זה, רק 400 יחידות ממנה יוצרו אי פעם), במצב שמור, תצטרכו להפרד מ-150,000 עד 200,000 דולר.
בתחילת שנות ה-90 בואכה שנות ה-2000
משהו קרה ללנצ'יה. גל של רכבי סדאן אפרוריים יצא תחת ידי המעצבים של המותג האיטלקי שפעם יידעו לייצר רכבים שגרמו לחובבי הרכב לרייר. לנצ'יה דדרה, לנצ'יה קאפה, לנצ'יה ליברה, לנצ'יה תסיס ועוד שמות שהדרך הכי ממלכתית להתייחס אליהם היא דרך המשפט על טעם וריח, אין מה להתווכח.
ההשראה של אנשי מותג לנצ'יה הייתה כל כך כבויה שב-2011 הם הציגו דגם "חדש", הגרנד-ויאג'ר, העתק של הויאג'ר של קרייזלר עם לוגו של לנצ'יה.
אבל נדמה שיותר מכל, הטרנספורמציה שעברה הלנציה דלתא, שהגיע לשיאה בדור השלישי של הדגם שייוצר בין השנים 2008 ל-2014, והפכה אותה ממכונית ראלי שמופיעה בפוסטרים לצד רכבים מתוצרת פרארי ולמבורגיני למכונית שאנשים מעדיפים להסיט את מבטם הצידה כאשר הם רואים אותה חולפת על פניהם, תזכר לדיראון עולם בהיכל התהילה המוטורי.
בין השנים 2015 ל-2017 לתחייה
התרחש עוד שינוי גדול אצל לנצ'יה – המותג האיטלקי, שמכר עד אז את רכביו באירופה, חזר למכור רק באיטליה וצמצם את פעילותו לדגם אחד בלבד – האפסילון. כעת, האפסילון, שסימל במידה רבה את ה"מוות" של מותג לנצ'יה האיטלקי, הוא גם זה שדרכו יוצא המותג לדרך חדשה – וזה לא סתם, על פי לנצ'יה, יש להם תוכנית בת 10 שנים, סדורה ומקיפה. ממש תחייה.
אם כבר חוזרים, אז שיהיה חשמלי
ככה חושבים גם בסטלנטיס, חברת האם של לנצ'יה, שמציגה את הדור החדש של האפסילון בגרסה חשמלית. עוד לפני שתוצג האפסילון החשמלית באופן רשמי, בלנצ'יה חושפים את הלנצ'יה אפסילון במהדורה מוגבלת, פרויקט משותף למותג הרכב ומותג הריהוט האיטלקי קאסינה (CASSINA). מדובר בסדרה מיוחדת של 1906 יחידות בלבד – מספר תואם לשנת ההקמה של לנצ'יה.
האפסילון החשמלית היא הדגם הראשון של לנצ'יה שיעשה שימוש ב-SALA, מערכת השליטה המרכזית של הרכב.
כיאה למקורותיה של לנצ'יה ולשיתוף הפעולה עם מותג הריהוט האיטלקי, החשיפה מתמקדת בעיקר בפן העיצובי של הרכב.
אותה הגברת בשינוי אדרת
למעשה, אנחנו כבר מכירים את הלנצ'יה אפסילון – זאת אומרת, לא בדיוק, אבל כן – מכונית המיני החשמלית היא עוד גרסה של הפלטפורמה החשמלית הקטנה של סטלנטיס, אותה אחת בה עושים שימוש הפיג'ו e-208, האופל קורסה החשמלית, ג'יפ אוונג'ר ועוד.
עם הפלטפורמה המדוברת, ללנצ׳יה החדשה טווח נסיעה מוצהר של 403 ק״מ (באיזור ה-300 ק״מ בפועך), הנעה קדמית בהספק של 156 כוחות סוס עם 26.5 קג״מ, וטעינה מהירה בהספק של 100 קילוואט.
מחיר הלנצ'יה אפסילון האיטלקית טרם פורסם, אך אפשר להעריך שהוא יהיה מעט יקר יותר מזה של הפיג'ו המקבילה בהתאם לתפיסה האיטלקית-המעוצבת שלה.
