מיזם Ionity לאכלוס הכבישים המהירים באירופה בתחנות טעינה מהירה תופס תאוצה. עד היום התאגיד העמיד 61 תחנות, 51 נוספות נמצאות בשלבי הקמה. היעד: 400 תחנות עד לשנת 2020 ושינוי קונספט הנסיעה הבינעירונית ברכבים חשמליים: מנסיעה מתוכננת וקטועה לדבר שבשגרה שנעשה מתוך חופש אמיתי ואפשרות פשוט לקום ולצאת לדרך, גם ללא תכנון מוקדם מראש.
המיזם הוקם על ידי מספר יצרניות רכב באירופה – קבוצת ב.מ.וו, דיימלר, פורד, פולקסווגן, אאודי ופורשה והן מזמינות יצרניות רכב נוספות להצטרף ולתרום. לאחר התחלה מעט איטית ב-2018, המיזם תופס תאוצה מהירה. התכנון המקורי כלל הקמת 20 תחנות כבר בשנת 2017, תכנון שלא יצא לפועל. התחנה הראשונה נפתחה באפריל 2018 בגרמניה. עד אוגוסט כבר פעלו 7 תחנות: אחת בגרמניה, אחת באוסטריה, 2 בצרפת, 2 בשוויץ ואחת בדנמרק. באוקטובר כבר פעלו 10 תחנות ועד לסוף 2018 כבר היו בשטח 38 תחנות. כיום, באמצע מרץ 2019 כבר הוקמו ופועלות לא פחות מ-61 תחנות, ו-51 נוספות נמצאות על פי אתר המיזם בבניה.
ניתן למצוא את מפת עמדות ההטענה באתר הפרויקט.
מה אפשר לצפות מתחנה של Ionity?
בכל תחנה שמוקמת ישנן בין ארבע לשש נקודות טעינה לרכבים חשמליים. כל נקודות הטעינה הן נקודות טעינה מהירה, 350 קילוואט בזרם ישר. מרבית הרכבים החשמליים החדשים יכולים לטעון 80% מהסוללה בחיבור לנקודה כזו תוך כחצי שעה. דגם טייקאן של פורשה צפוי להיות מסוגל אף ליותר מזה – טעינת 80% סוללה ברבע שעה.
התחנה הראשונה המציעה 350 קילוואט נפתחה לפני כשבועיים בדנמרק. התחנות שהוקמו עד היום מספקות עד 150 קילוואט אבל אל חשש – הרכבים עדיין אינם מסוגלים להשתמש בכל ה- 350 שמציעות התחנות העתידיות. ומה לגבי כבל טעינה שאלתם? לא צריך, הוא כבר מסופק על ידי התחנה.
מדל התמחור של הנקודות הוא מקורי: מודל 8. כל סשן טעינה עולה 8 (או 80). זה יכול להיות 8 יורו, 8 לירות שטרלינג בריטיות או 8 פרנקים שוויצרים. במדינות סקנדינביה המחיר האחיד הוא 80: קרונות נורבגיות, שבדיות או דניות, תלוי איפה אתם מתדלקים. מחיר הטעינה אינו מוגבל בזמן טעינה או בכמות החשמל הנצרך, הוא פשוט 8. או 80. התשלום נעשה דרך הסמארטפון ואפילו לא חייבים להירשם מראש. מטעינים קבועים יכולים להצטייד בכרטיס תשלום ללא מגע אם הם רוצים.
תקן טעינה סטנדרטי
נקודות הטעינה מותאמות לתקן מטען אירופאי סטנדרטי – CCS (Combined Charging System). תקן זה מאפשר לכל רכב עם שקע טעינת זרם חילופין Type 1, Type 2, Combo 2 או זרם ישר DC, שמותאם לתקינת CCS, להטען בנקודות אלו. מלבד החברות שעומדות מאחורי המיזם ניתן לטעון בנקודות אלו גם רכבים מסוג רנו, קיה, יונדאי, FCA, טסלה ואחרות.
קיימת תחרות ריצה בקרב לסטנדרטיזציה של נקודות טעינה. באירופה וצפון אמריקה משתמשים בעיקר בתקן CCS אך בסין ויפן משתמשים בתקן אחר – אחד ביפן ושני בסין. במסגרת הסכם הפשרה של חברת פולקסווגן היא התחייבה להקים מערך תחנות טעינה בארצות הברית דרך חברה בת, Electrify America, רובן בתקן CCS אך חלקן גם בתקן היפני, CHAdeMO .
השוני העיקרי בין תקני נקודות טעינה בזרם ישר אינו בטעינה עצמה אלא בתקני התקשורת שמועברים דרך השקעים. תקנים אלו שולטים גם על נושאים בטיחותיים כגון הזרמת חשמל רק לאחר וידוא כי המטען והרכב מוכנים לטעינה והתאמת החשמל המסופק ליכולתה של המכונית, אך גם על נושאים מורכבים יותר כגון חלוקת עומסים ואפשרות תשלום מובנות, מעין – "טען וסע, התשלום כבר בפנים".
איך יראו נסיעות למרחק לאחר השלמת הרשת?
אחד החסמים העיקריים העומדים בפני כניסת רכבים חשמליים הוא פחד מהגבלת הנסיעה. טווח נסיעה לטעינה אמנם הולך וגדל אך אינו מספיק לנסיעות בינעירוניות רחוק מהבית או ממושכות ללא טעינות ביניים. רשת טעינה בזרם חילופים דורשת עצירת טעינה ארוכה יחסית, ובכלל – מה קורה אם שכחנו לטעון את הרכב אבל חייבים להגיע לאיפה שהוא, עכשיו? כיום כל אלו מהווים בעיה. לאחר הקמת הרשת, המטרה היא שכל הבעיות האלו למעשה ייעלמו (כמעט) מן העולם. הסוללה ב- 20% וצריך לצאת לדרך? פשוט יוצאים. גם אם צריך לעצור לטעון בדרך כבר לא מדובר בעצירה של כמה שעות – גם 15-20 דקות יתנו בוסט מספיק עד לנקודה הבאה.
