fbpx

חברת הנפט הגדולה בהודו משיקה טכנולוגיית סוללות חדשה לרכב החשמלי, בשיתוף חברה ישראלית

מספר חודשים לאחר שקנתה חברת הנפט ההודית חלק מהסטארט-אפ הישראלי Phinergy, נחשפת מטרת שיתוף הפעולה: כיבוש שוק הרכב החשמלי ההודי עם סוללות אלומיניום-אוויר ואבץ-אוויר, שמספקות טווח כפול ברבע מהמשקל של סוללות ליתיום.

כשחושבים על צורכי ההווה והעתיד של תעשיית הרכבים החשמליים כנראה שאת עשרת המקומות הראשונים יתפסו יכולות הסוללה – החל מטווח שיוכל לאתגר את מנועי הבנזין, דרך אנרגיה מספקת להנעת רכבים כבדים ועד שימוש בחומרים בטוחים וידידותיים לסביבה.

בשנים האחרונות עלתה קרנה של סוללת הליתיום בתור הסוללה העיקרית למוצרים רבים בחיינו – ובתוך זה גם לרכבים החשמליים. בתור סוללות יעילות מאד, הניתנות לטעינה מחודשת ובטיחות גבוהה יחסית, הן ככל הנראה יישארו מרכזיות בעולם הרכב עוד שנים רבות.

אך סוללות הליתיום עדיין יקרות למדי– והכל מחפשים דרכים לשיפור, לחידוש ולשימוש בחומרים נוספים. כפי שהציג אילון מאסק לאחרונה, אפילו בטסלה מחפשים לייעל עוד את הסוללות, אנרגטית וסביבתית.

בישראל, חברת הסטארט-אפ פינרג׳י (Phinergy) החליטה לעשות זאת באמצעות סוללות אלומיניום-אוויר ואבץ-אוויר – שאחרי השקעה של עשרות מיליוני דולרים מצד הממשלה ההודית עוד עלולות להתגלות כנקודות מפתח לשוק הרכב ההודי המבטיח ומביאות את החברה להנפקה בבורסה לפי שווי משוער של מאות מיליוני שקלים.

משתמשים בחומרים מקומיים ובתכנון ישראלי

תחנה של IndianOil עם הלוגו על רקע כתום
תחנה של IndianOil (צילום: mrinalpal / Shutterstock.com)

בתאגיד הנפט הגדול בהודו, Indian Oil Corporation, מתכננים להיות היצרנים הגדולים הראשונים של אותן סוללות אלומיניום-אוויר שפותחו בחברה מלוד. ככל הנראה, הסוללות האלטרנטיביות לסוללות הליתיום הן יותר יעילות אנרגטית ומשתלמות כלכלית בשימוש ברכבים חשמליים. 

שמונה חודשים לאחר שרכש התאגיד מניות מיעוט בפינרג׳י, מתוכננת הקמת מפעל לייצור הסוללות בסמוך לאתרי ייצור של רכבים בתת-היבשת. לצורך כך נמצאות החברות כבר בשיח עם גורמים ממשלתיים בהודו ובמדינות נוספות. 

בין הסיבות להשקעה, ציין אחד ממנהלי החברה, היא שבהודו קיימים מרבצי אלומיניום גדולים מאד בנוסף לכך שטכנולוגיות הכרייה והמחזור שלו כבר מבוססות היטב ודורשות מעט מאד פיתוח נוסף כדי להבטיח יעילות כלכלית. 

בהודו קיימים מרבצים קטנים של ליתיום ביחס למקומות אחרים בעולם, כך שהנטייה לקידום טכנולוגיות אלטרנטיביות הגיונית מצד תאגיד האנרגיה ההודי שרוצה להישאר רלוונטי גם בשוק הרכב העתידי.

ולא מדובר רק בשימוש במשאבים מקומיים: מהבאז סביב החברה עולה שהסוללות שפותחו בפינרג׳י מאפשרות העברת אנרגיה דומה לסוללות הליתיום, אך ברבע מהמשקל ותוך הכפלה (!) של טווח הנסיעה בכל טעינה.

כבר הגיעו לטווח נסיעה של יותר מ-1000 מייל לשימוש

כבר בשנת 2014 הציגה פינרג׳י יכולות אנרגטיות טובות יותר מטסלה, כאשר ביצעה נסיעת מבחן לרכב עם סוללה היברידית – חלקה ליתיום וחלקה אלומיניום-אוויר – והגיעה לטווח נסיעה של יותר מ-1,700 קילומטר לטעינה. כבר אז ייצור הסוללה היה זול יותר מאשר סוללת ליתיום ״קלאסית״.

סוללות האלומיניום-אוויר משתמשות בחמצן שבאוויר בתור הקתודה (החלק הטעון חיובית) של הסוללה. בעת פריקת המטען האלומיניום מתחמצן ולאחר שכילתה את טווח הנסיעה שלה, הסוללה מוחלפת ויכולה לעבור מחזור מלא לכדי סוללה חדשה. 

משקל הסוללה, שעד כה הפך הן את הנסיעה ברכב חשמלי והן את התכנון של מטוסים חשמליים לכל כך מורכב, מוקל משמעותית וכך פותח את הדרך להגדלת הטווח – הן על הכביש והן באוויר.

למעשה, בניגוד לליתיום, סוללות האלומיניום לא זקוקות לטעינה, אלא להחלפה של לוח האלומיניום לאחר מיצוי הטווח שלהן. מדובר בתהליך פשוט למדי שמפחית את הפגיעה בסביבה ביחס לזיהום שכרוך בהשמדת סוללות ליתיום. מנגד יכול להיות שהצורך בהחלפת הסוללה, שיטה שאינה פופולרית בתעשייה (וכבר הביא קיתונות של ביקורת על בטר פלייס בזמנה), תפחית את ההתלהבות של חלק מהקונים הפוטנציאליים.

כחלק מהפיתוח, פינרג׳י צפויה לקיים נסיעות מבחן לרכב שיתבצעו ככל הנראה בישראל או בהודו. במידה והרכב יעמוד בציפיות התכנון תוכל הודו, שכרגע מייבאת 100% מהרכבים החשמלי בשטחה, להתחיל לייצר רכבים חשמליים באופן עצמאי.

הגברת התחרות בתחבורה החשמלית מועילה לכולם

המאבק לצמצום פליטות גזי חממה, תחילת ההתנערות מדלקים פוסיליים והגברת ההשקעה בתחבורה חשמלית מביאה את חברות האנרגיה והרכב לתכנן מסלול מחדש. כפי שפורד, ג׳נרל מוטורס ופולקסווגן נאלצות להפחית את ההשקעה ברכבים הוותיקים וזוללי הדלק, גם חברות האנרגיה חושבות על היום בו לא נרדוף אחרי הזהב השחור.

התחרות בתחבורה החשמלית מניצה לנגד עינינו ומביאה להשקעות רבות בדרכים נוספות להעברת החשמל לגלגלים וכניסה של חברות חדשות לשוק. הבחירה של תאגיד הנפט ההודי לקדם טכנולוגיה שמתאימה למשאבים הקיימים במדינה מאפשרת גם לחזק את השוק והתעשייה המקומית וגם לקדם טכנולוגיות שאולי אחרת לא היו מגיעות אלינו – והתחרות הזו יכולה להועיל לנהגי העתיד, שיזכו לטווח נסיעה מוגדל ובמחיר שיכול להיות נמוך יותר.

בסוללות האלומיניום הפשוטות ניתן כבר עכשיו להגיע ל-500 קילומטרים של נסיעה. כעת פינרג׳י מעלה בפנינו תהייה בנוגע לנחיצות המרדף אחר סוללות ליתיום, שתוספת של כל מאה קילומטר לטעינה כרוכה במאמצי תכנון ופיתוח של טובי המהנדסים. החברה שמתקדמת לעבר הנפקה בבורסה בשווי מוערך של 800 מיליון שקל כבר זכתה לברכתו של נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, ונותר רק לקוות שתוך כמה שנים כבר נראה רכבים שמונעים בסוללות מאלומיניום ממוחזר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button