fbpx

אירופה מנצחת את סין במכירות רכבים חשמליים

המכירות של רכבים חשמליים והיברידיים ממשיכות לטפס באירופה והגיעו לשיא חדש. לראשונה נמכרו יותר רכבים חשמליים באירופה מאשר בסין. לאן ימשיכו המגמות ועל הכלי החדש של האיחוד האירופי לשמירה על הסביבה מרכבים.

חודש יולי האחרון עשוי להיזכר כאחד החודשים הבולטים עבור שוק הרכבים החשמליים באירופה, כאשר המכירות של רכבים אלה (כולל רכבים כל חשמליים ורכבים היברידים נטענים (PHEV)) עקפו את של סין. למרות שהיבשת אינה מגרש המשחקים העיקרי של חברות הרכב בעולם, היא הפכה זה מכבר לאבן שואבת עבור דגמים חשמליים – בזכות תקנות הולכות ומחמירות, מדיניות שמעודדות בחירה ברכבים עם פליטות מופחתות ובסופו של דבר שינוי בדעה הציבורית.

לפי הנתונים עבור חודש יולי, שסוכמו רק בשבועיים האחרונים, היקף מכירות הרכבים החשמליים הגיע לכדי שמונה-עשר אחוזים מכלל מכירות הרכב באירופה. מדובר בנתון מדהים כאשר לוקחים בחשבון את התנודות והקשיים שעברו על שוק הרכב העולמי במהלך השנה, אך באירופה חזרו מכירות הרכב לסדרי הגודל של טרום המגפה, כשכלל המכירות ביולי 2020 נמוכות רק בארבעה אחוזים ביחס לאותו חודש אשתקד.

עם זאת, הנתונים עבור חברות שלא מייצרות רכבים חשמליים אינם מעודדים, שכן מכירות הרכבים מבוססי בעירה פנימית ממשיכים בדעיכה השנתית (הן בנתח באחוזים והן במספרים אבסולוטיים) שהחלה ב-2017.  תמונת המראה המתבקשת היא עליה במספרים האבסולוטיים של רכבים חשמליים באירופה (שכוללים היברידיים, היברידיים פלאג-אין ומבוססי סוללה) – חדשות טובות עבור הקוראים שמקווים לראות עתיד נטול אגזוזים.

תור הזהב של ה-PHEV

העלייה ברישומי הרכב החשמלי במהלך יולי באירופה הייתה הגבוהה ביותר עד כה, גם מבחינת מספרים אבסולוטיים: למעשה מספר הרכבים כמעט שילש את עצמו, עם עליה של 131 אחוזים במספר הרכבים החשמליים שנמכרו באירופה ביחס לחודש יולי 2019.

חשוב להסתייג שעיקר ההבדל בין אירופה לסין נובע מהגדילה העצומה בביקוש ל-PHEV ביבשת, וזהו גם מקור ההבדל בין השווקים – המכירות של רכבי הפלאג-אין עלו ב-365 אחוזים במהלך השנה האחרונה (המכירות של היברידיים ׳מסורתיים׳ שאינם פלאג-אין עלו ב-89 אחוזים) והיוו בערך מחצית מכלל מכירות הרכבים החשמליים ביבשת.

אם נבחן רק את מכירות הרכבים החשמליים המלאים, עדיין הסינים עומדים בראש הטבלה – בפער של מעט פחות מחמישים אלף, אך עדיין באירופה נמכרו לראשונה יותר ממאתיים אלף רכבים חשמליים בחודש אחד.

הבחירה הצרכנית הזו מתיישבת היטב עם הגישה האירופאית השמרנית יותר. סביר כי רוב הנהגים האירופאיים אינם ששים להתבסס רק על חשמל ועל רשתות טעינה שעדיין מתהוות – על אף שאלו גדלות בקצב מרשים, במיוחד במדינות כמו הולנד, שמובילה את העולם בקצב פיתוח המטענים. אחריה נמצאת סין ואחר כך צרפת, בריטניה, נורווגיה ואיטליה – שווקי הרכב המרכזיים באירופה.

המספרים דווקא מטילים ספק ביעילות העידוד האירופאי

רנו זואי חונה ברחוב בפריז ומחוברת לעמדת טעינה
רנו זואי בפריז (תמונה: Vereshchagin Dmitry / Shutterstock.com)

אירופה, על אף האיחוד, עדיין מורכבת ממדינות שונות בהן ההטמעה של הרכבים החשמליים מתבצעת בקצב שונה – וכאשר בוחנים את הנתונים ניכר כי עיקר השינוי בשוק הרכב מתרחש במדינות העשירות יותר.

על אף ההכפלה במכירות ביחס לשנה שעברה, כמעט כל הרכבים החשמליים שנמכרו באירופה (98 אחוזים) נמכרו בארבע-עשרה המדינות העשירות של האיחוד ובמדינות חזקות שאינן חברות בו כמו נורווגיה ובריטניה. זאת למרות שתכנית תמריצים לרכבים חשמליים נוסחה ב-26 מתוך 27 המדינות החברות באיחוד.

לדוגמה, במדינות כמו גרמניה וצרפת הפכו הרכבים החשמליים לכלי מרכזי בתכניות שנועדו להקל את הנטל הכלכלי של המגפה (וכמובן משבר האקלים), אך זהו אינו הקו הנפוץ בקרב חברות האיחוד. תחקיר שנערך לאחרונה במגזין פוליטיקו הראה כי המדינות העשירות מסוגלות לתמוך יותר בתשתיות הנלוות לתחבורה חשמלית, זאת לצד העובדה שתושביהן עשירים יותר.

הממשל בבריסל מחפש בימים אלו כלים שיאפשרו לחבר את כלל המדינות חברות האיחוד להמפכה החשמלית. בין היתר, נבחנה האפשרות לבצע הצמדה של תמריצים לרכישת רכב כחלק מסל הכלים להקלת המיתון שגרמה המגפה, באופן דומה אולי לתכנית שהציע המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית ג׳ו ביידן בחודש שעבר.

גזרים לאזרחים ומקלות ליצרניות

במקביל, מחפשים באיחוד את הדרכים לצמצם ולהגביל את נוכחותם של רכבים מזהמים בכביש והחליטו לאפשר לנציבות האירופית – הרשות המבצעת של האיחוד – את היכולת לבצע ריקול לרכבים אשר מפרים את התקנות בנוגע לפליטות גזי חממה. זאת במטרה להימנע מהתרחשות של פרשיית ׳דיזלגייט׳ נוספת, ממנה פולקסווגן עוד מנסה ללקק את הפצעים.

החוק החדש מאפשר לנציגי הנציבות לבדוק את ההיענות של יצרניות הרכב לתקנים שנקבעו ולהורות על החזרת רכבים בכל מדינות האיחוד ואף לקנוס את היצרניות בקנס של עד שלושים אלף דולר לכל רכב שיוצר ולא עמד בתקן הזיהום או הבטיחות שחייב האיחוד באותה עת.

המהלך הזה, שעד כה היה בסמכות הרשויות המדיניות, מאפשר לחדד את התקנות באירופה ומציג לאירופאים את הצד השני של ׳סל המעבר׳ לתחבורה חשמלית – לא רק גזרים לאזרחים שחרדים לגורל הכדור, אלא גם מקלות לחברות שלא יתיישרו. כך אולי תושג הרתעה של החברות שממשיכות לייצר רכבים המונעים בבנזין ובדיזל, במקביל לחידוד לקהל הנהגים המתלבטים מהו הכיוון אליו אמורה לנוע התחבורה באירופה.

תמונת כתבה: רכבי טסלה בפרנקפורט, גרמניה. צילום: Feel good studio / Shutterstock.com

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button