בתקופה האחרונה יצרניות של משאיות חשמליות מתחילות לשווק משאיות המצוידת בשקע טעינה MCS, השונה משקע הטעינה הסטנדרטי שיש ברכבים חשמליים פרטיים (הקרוי CCS). למרות שמדובר בתקן חדש ולא נפוץ, עולם התחבורה הכבדה מתחיל לאמץ את התקן החדש, שכן הוא פותר את המגבלות שתקן CCS מציב לתחבורה כבדה, ומסתמן כי הוא יהפוך לתקן המרכזי לטעינה מהירה של משאיות חשמליות בשנים הבאות.
במאמר זה נסקור את ההבדלים בין תקני CCS ו-MCS, ונבחן את המשמעות שלהם עבור תפעול משאיות חשמליות ועבור צי רכב חשמלי.
מהו תקן CCS?
CCS הם ראשי תיבות של Combined Charging System. זהו תקן טעינה מהירה בזרם ישר (DC) והוא התקן הנפוץ ביותר בישראל, והתקן היחיד המאושר לשימוש באירופה. כלל הרכבים החשמליים הנמכרים כיום בישראל מצוידים במחבר הנקרא CCS2 כחלק מהתקן.
נכון להיום גם רוב המשאיות החשמליות מצוידות במחבר CCS2. מטעני CCS יכולים לספק הספק של עד 350 קילוואט. הספק זה מתאים לפעילות הובלה אזורית ולטעינה במתחמי תפעול (דיפו), שבהם למשאיות זמני עצירה ממושכים.
נציין כי כיום בזכות ארכיטקטורות חדשות של פלטפורמת הרכבים (כמו ארכיטקטורת 800 וולט), ניתן להגיע להספקי טעינה גבוהים יותר מ-350 קילוואט, אך מהירויות הטעינה עדיין מוגבלות לכמה מאות קילוואט באמצעות תקן CSS.
הספקי טעינה של 200-300 קילוואט מאפשרים טעינה מהירה מאוד ברכבים פרטיים, המצוידים בסוללות של כמה עשרות קוט״ש – הם מאפשרים לרכב לטעון 100 ק״מ של טווח בכמה דקות בודדות של טעינה. לעומת זאת משאיות כבדות מצוידות לעתים בסוללות של 600 קוט״ש ויותר, המשמעות היא שגם עם טעינה בהספק 350 קילוואט טעינה מלאה של המשאית עלולה לארוך שעתיים או יותר.
המגבלה של תקן CSS לא מאפשרת זמני טעינה קצרים בתחבורה כבדה, ולשם כך תקן MCS נוצר.
מהו תקן MCS?
MCS הם ראשי תיבות של Megawatt Charging System. זהו תקן טעינה חדש יותר, שפותח במיוחד עבור כלי רכב מסחריים כבדים, ונועד לספק טעינה בהספקים שמגיעים למספר מגה-וואט, זאת לעומת תקן CCS המוגבל למאות קילוואט.
לפי תקן ISO 15118-20, מחבר MCS מסוגל לספק בין 1 ל-3.8 מגה-ואט של הספק טעינה. עבור משאית חשמלית כבדה, מדובר בטעינה מלאה בתוך כ-30 דקות או פחות. פרק זמן זה תואם להפסקת מנוחה סטנדרטית של נהג – בישראל החוק מחייב נהג משאית לעצור לחצי שעה של מנוחה בכל ארבע שעות של נהיגה רצופה, לפי תקנה 168.
כך שלמעשה התקן החדש מאפשר ניצול גבוה של כלי התחבורה. אם עצירות המנוחה מתוכננות באיזורים בהם יש מטעני MCS, ניתן לשלב טעינה של משאית חשמלית ללא השפעה על לוחות הזמנים והמסלולים התפעוליים.
ההבדלים בין CCS ל-MCS
| CCS | MCS | |
|---|---|---|
| הספק מקסימלי | 350 קילוואט* | 3.8 מגה-וואט |
| זמן טעינה של משאית כבדה | עד 4 שעות | עד 30 דקות |
| שימוש עיקרי | טעינה במרלו״ג | הובלה למרחקים ארוכים, טעינה בכבישים ראשיים |
* תקן CCS מוגדר עד 350 קילוואט, אך כפי שכתבנו בארטיקטורות רכב מתקדמות יותר ישנם רכבים המציעים הספקי טעינה של עד 450 קילוואט.
פריסה של עמדות MCS בעולם ובישראל
פריסה של עמדות MCS החלה בעולם בפועל רק בשנת 2025. ישנן מספר חברות בארצות הברית המתמחות בהקמת תשתיות טעינה לתחבורה כבדה, ובאירופה ישנם מכרזים להקמת תשתיות טעינה לתחבורה כבדה הכוללים הקמה של עמדות מסוג MCS. בישראל אגב, נכון ל-2026, אין כלל פריסה של עמדות MCS, וכמעט כל העמדות בישראל מצוידות בחיבור CCS.
למרות זאת, חשוב לציין כי רוב עמדות ה-CCS אינן נגישות למשאיות, והן ממוקמות ומתוכננות לשימוש של רכבים פרטיים. חלק מהעמדות לדוגמה ממוקמות בתוך חניונים תת קרקעיים של קניונים, אחרות ממוקמות באיזורים בהם אין מקום מספק לעצירה למשאית. נכון להיום מנהל צי רכב המעוניין להטמיע משאית חשמלית יידרש להתבסס על תשתיות הטעינה של צי הרכב, ללא שימוש בעמדות טעינה ציבוריות.
עבור טעינה של משאיות חשמליות ובייחוד משאיות כבדות יש צורך בהקמה של מתחמי טעינה ייעודיים למשאיות, בהם יש מקום עצירה למשאית גדולה למשך זמן ארוך (טעינה מהירוה תארוך לרוב עשרות דקות).
מכיוון שיש מעט מאוד משאיות חשמליות בישראל, הקמה של מתחמי טעינה כאלו תדרוש בשלב ראשון השקעה ודחיפה ממשלתית, זאת כדי לפתור את בעית הביצה והתרנגולת – חברות טעינה לא יקימו מתחמי טעינה יקרים עבור מעט מאוד משאיות, וציי רכב ימנעו משילוב של משאיות חשמליות ללא תשתית ציבורית ראויה.
