fbpx

מעל מאה עמדות טעינה מהירות במימון משרד האנרגיה

כ-111 עמדות טעינה מהירות ואולטרה-מהירות יפרסו לאורכה של המדינה, ויהוו השלמה למכרז לפריסת עמדות טעינה רגילות שפרסם משרד האנרגיה לאחרונה. פריסת העמדות החדשות היא צעד חשוב בקידום המעבר לרכבים חשמליים, ולמעשה מאפשרת להתנייד ברחבי המדינה עם רכב חשמלי בקלות.

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ אמר על המכרז:

זהו צעד חשוב נוסף בדרך ליישום החזון שאני מוביל לגמילת ישראל מאנרגיה מזהמת עד שנת 2030. פריסה מקיפה ורחבה של עמדות הטעינה לאורכה ולרוחבה של ישראל תאפשר טעינה מהירה ונוחה לכלי רכב חשמליים, שתעודד מעבר לכלי רכב חשמליים לכלל האזרחים המעוניינים בכך. משרד האנרגיה ימשיך לפעול לקידום נושא זה, שיוביל להפחתת זיהום האוויר ולחיסכון בעלויות.

מה היא עמדת טעינה מהירה או עמדה אולטרה-מהירה?

תהליך הטעינה של רכב חשמלי שונה במהותו מתדלוק של רכב בנזין. לרוב ניתן להתקין עמדת טעינה בחניית הבית, ואין צורך בנסיעה לתחנה מיוחדת בכדי למלא את הרכב באנרגיה. קמים בבוקר, מנתקים את הרכב – ויוצאים לדרך עם סוללה מלאה.

עם זאת, תהליך הטעינה של הרכב יכול לארוך מספר שעות (תלוי בסוג הרכב ומצב הסוללה) ובנסיעות ארוכות מאוד עצירה בעמדת טעינה רגילה היא לא אפקטיבית.לצורך נסיעות ארוכות מוקמות כיום בארץ עמדות טעינה מהירות, שמאפשרות לטעון את הסוללה בעשרות אחוזים בזמן עצירה לקפה.

אולטרה-מהירה?

מהירות הטעינה תלויה בהספק החשמלי של העמדה, ככל שההספק גבוה יותר כך ניתן לטעון את הסוללה מהר יותר. עם התקדמות הטכנולוגיה עמדות טעינה לרכבים חשמליים הופכות מהירות יותר. עמדת טעינה אולטרה מהירה מאפשרת טעינה במהירות גבוהה פי שלוש מעמדת טעינה מהירה, ומאפשרת להגדיל את טווח הנסיעה ב-100 קילומטר בשבע דקות של טעינה.

פריסת העמדות

העמדות החדשות יפרסו לאורכה של המדינה מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, ויותקנו בערים מרכזיות ובכבישים ראשיים כמו כביש 6, כביש החוף, כביש 4 וכביש 90.

בסך הכל יותקנו 111 עמדות טעינה:

  • 40 עמדות טעינה אולטרה-מהירות בהספק של 150kW – עמדות אלו יאפשרו להגדיל את טווח הנסיעה ב-100 ק"מ בטעינה של 7 דקות בלבד.
  • 71 עמדות טעינה מהירות בהספק של 50kW – יאפשרו טווח נסיעה של 100 ק"מ בכ-20 דקות טעינה.

והשורה התחתונה?

בשורה טובה מאוד, ופרויקט חשוב של משרד האנרגיה. מחסור בעמדות טעינה מהירות מהווה חסם משמעותי לכניסה של רכבים חשמליים לשוק בארץ.

הצעד הבא הוא הסדרת החקיקה בנושא התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים. כשלושה רבעים מהאוכלוסייה בישראל גרה בבתים משותפים – ודייר המעוניין להתקין עמדת טעינה בחניה נדרש לקבל הסכמה מכל דיירי הבניין. בנוסף, אין הסדרה בחוק ובתשתיות הנוגעת לתשלום החלק היחסי בצריכת החשמל המופנה לטעינת הרכב.

מאמרים נוספים

9 תגובות

  1. השאלה כמה כסף יעלה להטעין ב 100 עמדות מהירות שיקומו? חוץ מזה צריך לעשות סדר בנושא של התקן, כך שיעבוד עם רוב היבואנים.
    אחרת אני לא רואה פה שום מהפכה, גם בחינת תכנון לקוי בתוך היישובים בארץ.. אני מדבר על בניינים שיש להם חניה משותפת ברחוב והחניה רחוקה מהבלוק, אז איך יטעינו אי אפשר להוציא כבל חשמל ארוך עד לחניה המשותפת ולהפריע לסביבה. אז זה צריך להיות עמדות מובנות ומסודרות בחניות המשותפות ברחוב. נגיש לציבור כנ"ל בחניות של הבניינים החדשים.. ומי שטכנית אין לו חניה פרטית ולא יוכל להגיע בצורה אנושית עם כבל לעמדה כי הבניין רחוק- אז צריך שיהיו לפחות 3 "תחנות מהירות בכל עיר" ולא כמו בפרסום תחנה ב"טיזזבי"…שצריך לנסוע עד אליה. כל עוד זה לא יהיה מסודר לציבור כמו תדלוק של בנזין או סולר, אז לא תהיה היסטריה לעבור למכונית חשמלית. חוץ מזה יש את העניין של "ההון האנושי" בישראל בנושא עמדות בחניות משותפות ברחבי העיר- יעברו כל מיני זבל של אנשים וינתקו את הכבל בכוונה. אז גם אם הרכב יתריע על ניתוק חשמל באפליקציה בסמארטפון צריך שוב לרדת למטה ולחבר אותו שוב. ומה עם יש בנאדם שלא רוצה לנתק את הרכב שלו אחרי שהוא מלא ? עוד ידקרו אנשים כי מישהו התווכח עם מישהו על עמדת טעינה. עד שטכנית העניין יהיה מסודר לציבור זה בטח יהיה בישראל ב 2040 ולמעלה.. ואז יהיה שווה להתנייד עם רכב חשמלי. מה שבאירופה מקדמים ועושים בקלות, אצלנו זה נמרח ונמרח..

  2. אבל למה לא בתחנות דלק קיימות או יעודיות
    למה להחביא בכל מיני מקומות הזויים

    1. בישראל אין תשתית חשמל המתאימה להעברת חשמל לכל עמדות הטעינה העתידיות לקום.
      כל זמן שתשתית החשמל הארצית לא תותאם לכמות העתידית של הרכבים החשמלים אשר אמורים להחליף את הרכבים הקובנציונלים….כל המזמין רכב חשמלי שם את כספו על קרן הצבי!!!
      ככל שיהיו יותר רכבים חשמלים מצוקת האנרגיה תיגדל ביחס ישיר!!!

  3. איזה שקע יהיה לעמדות הטעינה?
    ממה שאני רואה עדיין אין תקן אחיד לטעינת כלי רכב, לכן השאלה עם איזה תקן בחרו לעבוד בישראל?
    רק שלא יתברר שמדובר בתקן שאין כמעט מכוניות נמכרות בישראל שתומכות בזה או שזה מתאים רק ליבואן מסויים.

    1. בישראל כמו בישראל, הכל בהפרטה – נותנים לזכיין אחד ליהנות ומעניקים לו זכויות מונופול להתקנה והפעלה, קובעים אילו רכבים מותר ליבא ואילו אסור, ובאותו אופן ממש החשש הוא שיקבעו תקן לשקע שאינו מאפשר גמישות וישאיר את הנהגים "בידיים" שלהם….
      והנהגים ??? כרגיל, הנהגים הם בני ערובה…

  4. בבתים משותפים צריך להבדיל בין חנייה שיתופית לכלל הדיירים לבין חנייה בטאבו. כשהחנייה בטאבו ההליך יותר קל – בעל החנייה מקבל הסכמת הוועד ומתקין עמדה ומונה חשמל ואז אין צורך להתחשבנויות מאחר וברור בדיוק מה היתה הצריכה – אם המונה של חברת השחמל אז בכלל אין בעיה כי יקבל את החיוב ישירות.
    בחנייה שיתופית צריך להתקין עמדה כמו שמתקינים ברחוב וככה בעתיד כל דיירי הבניין יוכלו להשתמש.

    הכל מקרה עירייות רבות החלו בתהליך של תכנון והקמת עמדות טעינה ציבוריות שישמשו את הקהל הרחב, תהיה בעיה כיצד מבטיחים תחלופה בחניות האלו.

    1. אתה יכול למשוך כבל תוף מאריך ולקנות כבל טעינה בחברת ממטק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button