זאת לאחר כי בהשקה שנערכה בשנת-2017, הכריזה החברה כי תעלה את קצת היצור וההתקנה כבר בשנת 2018. מה שאנו רואים כי נדחה מאז ל-2019. לדברי מאסק, הם היו זקוקים לעריכת שינויים במוצר, על מנת להבטיח את עמידותו לתקופה של 30 שנים.
מאז שטסלה העבירו את מרכז הפיתוח לבאפלו, ניו יורק- החלה דרך ארוכה של פיתוח, כשהמטרה האולטימטיבית של החברה היתה להצליח לאחד את עסקי הגגות יחד עם עסקי הפיתוח הסולארי, ולהפיק רעפים סולאריים אשר להם יתרונות רבים: מעבר לעובדה הירוקה הברורה והחיסכון בחשמל, הדרך אל המטרה עצמה גם היא תהיה קלה יותר: הם מורכבים מהר יותר מאשר הגגות האוניברסליים, והרבה יותר עמידים מהגג הממוצע.
במקור, מאסק הציג ארבע גרסאות שונות של הרעפים סולאריים, אך עד היום רק סוג אחד של רעפים הותקן בגגות הלקוחות (ואף במספר מצומצם של חברי ההנהלה). אין ספק כי בפיתוח וייצור של שלושת הגרסאות הנוספות, ייחשף שוק נוסף של לקוחות פוטנציאלים אשר ביתם יהיה בעל התאמה גבוהה יותר לסוגי הרעפים הנוספים.
לפי התמונות המוקדמות יותר של הרעפים הסולאריים, נוכל לראות כי מאסק והצוות שלו קיבלו את את ההשראה מחלקי ”לגו”, וכי הרעפים אשר נראו כמו בלוקי הלגו- הורכבו ע”י בלוק הבנוי משלושה חלקים, שהיו מאוד קלים ומהירים להרכבה.
מאוחר יותר בתהליך ולאחר עיצוב נוסף של הרעפים הסולאריים, הוצגה לאחרונה (ולראשונה), גרסת ה- V3 של ארחי הגג הסולאריים. עם חשיפתם, התברר כי מחירם גבוה עד כדי גיחוך- אך בטסלה הצדיקו זאת ע”י החיסכון הגדול בחשמל שיצטבר עם הזמן ע”י הרעפים הסולאריים.
על פי הנתונים, התקנת גג שכזה לוקחת לצוות בטסלה כשבועיים של עבודה. עם ההכרזה של מאסק לקצב ייצור של 1,000 גגות בכל שבוע- אין ספק כי עולה שאלת כוח העבודה והספק ההתקנות עם קצב ייצור שכזה: האם זה בכלל אפשרי?
התחזיות עבור הרעפים הסולאריים של טסלה ממשיכות להיות חיוביות, בזמן שהם ממשיכים לדחוף ולייצר שוק חדש למוצרים חדשים, במטרה להאיץ את המעבר לאנרגיה ירוקה בת קיימא. בטסלה, אשר מירב הרווחים שלהם הם משוק המכוניות, ציינו כי הם מחוייבים ומסורים לשוק הסולארי, עליו הם עובדים באופן שוטף.
