הדיונים על מס הקניה של רכב חשמלי בישראל נוטים להתנהל תמיד ברגע האחרון. כמעט בכל סוף שנה בתקופה האחרונה ישנם דיונים עזים על עדכון מס הקניה על רכבים חשמליים בשבוע האחרון של דצמבר.
הדיון האחרון בנוגע למס הקניה התנהל ביום שני האחרון – מס הקניה היה אמור לעלות מ-45% ב-2025 ל-52% השנה. לפי וועדת הכספים ״מס הקנייה יעמוד על 48% ולא יעלה ל-52%. תקרת ההטבה תעודכן ותעמוד על 22 אלף ש״ח.
מהי תקרת ההטבה?
תקרת ההטבה, במלים פשוטות, היא ההנחה המקסימלית במס הקניה – לדוגמה, מס הקניה על רכב שעלות הייבוא שלו היא 100 אלף שקלים תהיה 83 אלף ש״ח לרכב בנזין (מכיוון שמס הקניה על רכבים הוא 83%) או 48 אלף ש״ח לרכב חשמלי (48%). במקרה הזה ההטבה על הרכב החשמלי הייתה אמורה להיות 35 אלף ש״ח (הפער בין שני המספרים), אך מכיוון שתקרת ההטבה המקסימלית היא 22 אלף ש״ח, המס בפועל יהיה 61 אלף ש״ח (83,000-22,000).
לפי הודעת וועדת הכספים ״מצב זה יאפשר את המשך חדירת הרכבים החשמליים לשוק, וייתן מענה לקריאת הוועדה לתעדף רכבים חשמליים זולים יותר על פני הרכבים החשמליים היקרים.״
מה המשמעות של השינוי?
השינוי המקורי היה אמור להעלות את המס ל-52% עם תקרה של 30,000 ש״ח (לעומת 35,000 בשנת 2025). אך מכיוון שתקרת ההטבה הצטמצמה מאוד, השינוי הזה עלול להשפיע לרעה למעשה על רוב הרכבים, ולא רק על היקרים מביניהם.
שווי שימוש ברכב חשמלי
בנוסף לשינויים אלו הוועדה אישרה את הצעת תקנות מס הכנסה. במסגרת התקנות הוארכה ב-3 שנים נוספות, עד סוף 2028, הוראת השעה המפחיתה את שווי השימוש לעובדים המחזיקים ברכב חשמלי, פלאג-אין או היברידי. הטבת המס על רכב חשמלי תעמוד על 1,350 ש״ח – שינוי שיכול להמשיך את הדחיפה של הרכב החשמלי בקרב ציי רכב.
השורה התחתונה
הבעיה העיקרית עם המיסוי על רכבים החשמליים היא שהעניין מתנהל באנדרלמוסיה מוחלטת. המדינה צריכה להציג חזון רב שנתי למיסוי על רכב חשמלי, שיכלול את כל היבטיו (מס קניה, אגרת רישוי, שווי שימוש וכו׳), ולא להשאיר את ההחלטות לרגע האחרון.
לצערינו חוסר הבהירות לגבי מס הקניה (ושאר המסים על רכבים חשמליים) פוגעת בראש ובראשונה בציי הרכב – שכן חברות גדולות מתבססות על חישובים או מודלים כלכליים ארוכי טווח לצורך שינויים, והיכולת להעריך את הכדאיות של רכב חשמלי בתקופה של 3-5 שנים בישראל כמעט ולא קיימת – זו הסיבה העיקרית לפער בין השוק הפרטי לציי הרכב שכמעט ולא מחזיקים רכבים חשמליים.
מעבר לכך הנושא הזה פוגע גם בנהגים הפרטיים, וגם ביבואנים – ההחלטות ברכישת רכב מצד הלקוח ובייבוא של דגם חדש מצד היבואן מושפעות רבות מהמיסוי ומתכנית המיסוי העתידית, שכפי שכבר הבנתם – לא באמת קיימת.
הקשר בין מיסוי על רכבים לתחבורה ציבורית
נציין גם שהעלייה במס הקניה על רכבים חשמליים, יחד עם מיסוי גבוה על רכבים בכלל בישראל, צריכים לבוא עם שיפורים רציניים בתחבורה הציבורית, שעדיין מקרטעת מאוד ומוגבלת גם בשעות הפעילות ובתדירויות, עם עיכובים יוצאי דופן בפתיחת קווים (ידעתם שהקו האדום של הרק״ל בגוש דן תוכנן להפתח ב-2010?), ותוכניות שאוהבים לקרוא להן גרנדיוזיות (כמו קווי המטרו) שמבטיחות שמתישהו בעתיד תהיה כאן תחבורה ציבורית טובה (ועל למה זה לא הולך לקרות – בכתבה אחרת).
לצערינו משרד התחבורה בישראל כנראה לא מצליח להבין את הקשר בין הקושי בשימוש בתחבורה הציבורית לבחירה בשימוש ברכב פרטי, ומנסה ״להעביר״ את הציבור באמצעות עוד ועוד מסים ואגרות (אגרת גודש בקרוב?), במקום בשיפור מסיבי של התחבורה הציבורית (אולי עדיף אוטובוסים נקיים ושקטים בתדירות גבוהה?).
