במדינות רבות יש רשת של עמדות טעינה מהירות. ומה איתנו?

אם בפוסט הקודם עסקנו בעיר במצב עמדות הטעינה בארץ בהיבט הביתי, בואו נדבר על עמדות טעינה ציבוריות בכבישים המהירים. בכדי לפתור את בעיית תשתית הטעינה לרכבים חשמליים בארץ יש לדאוג לרשת את הארץ בעמדות טעינה גם בבתים ובמקומות העבודה אך גם בכבישים המהירים. טווח הנסיעה של חלק ניכר מהרכבים החשמליים מספיק לנסיעות עירוניות אך מה קורה כשרוצים לצאת לטיול של מספר ימים?

עמדות טעינה לעומת תחנות דלק

תחנות דלק מפוזרות לאורך הדרך, חלקן מציעות שירותים נוספים אבל בסופו של דבר ניתן להכנס לתחנה ולצאת מתחנה תוך פחות מחמש דקות. רכבים חשמליים דורשים שינוי מחשבתי מסוים. לרוב, הרכבים נטענים בבית או במקום העבודה, אך כאשר יוצאים לטיול ארוך או ממושך מתעורר הצורך לטעון את הרכב מחוץ לבית. כיוון שטעינת רכב חשמלי היא תהליך הלוקח זמן ממושך יותר מאשר מילוי טנק דלק – המיקום הרצוי לנקודות כאלו הוא מקום חניה הסמוך למקומות בהם מבלים פרק זמן: מרכזי משרדים, קניונים, חניונים, פארקים ציבוריים, מוזיאונים וכדומה. בארה"ב, חניונים הצמודים לרשת חנויות וולמארט לרב כוללים עמדות טעינה, בהולנד הכוונה לבנות רשת טעינה בחניוני מק'דונלדס.

הקמת תחנת דלק דורשת השקעה רבה. הקמת עמדת טעינה היא זולה יחסית, אינה דורשת משאבי נדל"ן, אינה מזהמת ודורשת רק גישה למשאבים שממילא לרב קיימים כחשמל ואינטרנט. גם התחזוקה של עמדת טעינה זולה בהרבה.

עמדות טעינה בבתי מלון

בטיול ממושך, המקום האידיאלי לטעון בו את הרכב יהיה אותו המקום בו לנים, בתי מלון ואכסניות. ישנם בתי מלון שמותקנת בהם עמדת טעינה לרכב חשמלי, למשל במלונות לאונרדו מותקנות עמדות של ג'ינרג'י, אבל המידע על כך עובר כמעט מפה לאוזן. אם תכנסו לכל אתר של מלון בארץ תוכלו לקבל מידע על שירותים שהמלון מציע: WiFi  בחינם, חדרים עם נגישות לבעלי מוגבלויות שירותי בייביסיטר, אבל המידע הכל כך נחוץ לגבי קיום עמדות טעינה לרכב חשמלי אינו קיים. הדרך הטובה ביותר לברר לגבי נקודות כאלו היא להרים טלפון למלון ולשאול האם קיימות עמדות והאם הן תקינות – וגם אז לא כל העובדים יודעים לענות. גם תוכנות הניווט דוגמת וייז אינן כוללות אפשרות חיפוש נקודות טעינה מובנה, למרות קיום האופציה לבחור בסוג הדלק או תדלוק גז דחוס.

מה כבר קיים בארץ?

כיום בארץ פועלות שתי עמדות טעינה סופר מהירה: אחת בקניון M הדרך בבית חירות ושניה במזרח כפר סבא. חברת ג'ינרג'י, ספקית ניהול מערכות אנרגיה לרכב חשמלי בישראל, מתכננת הקמת 15 עמדות טעינה מהירה בפריסה ארצית. עמדת טעינה מהירה יכולה לטעון גם מספר רכבים במקביל. זו שבבית חירות מסוגלת לטעון שני רכבים במקביל, עמדות מתוכננות נוספות יהיו מסוגלות לטעון גם עד ששה רכבים במקביל. בין היעדים המתוכננים: קריית שמונה, צומת כח, קניונים נבחרים בגוש דן, הק"מ ה-101 של כושי רימון, אילת ועוד.

בלא מעט קניונים וחניונים פועלות עמדות טעינה איטית, אולם החניות הצמודות אליהן אינן שמורות לרכבים חשמליים כך שלעתים קרובות החנייה בסמוך לעמדת הטעינה אינה פנויה. לא כל עמדות הטעינה לרכבים חשמליים, הקיימות, פעילות, ואין מידע מרוכז ומהימן הממפה את נקודות הטעינה בזמן אמת.

שיטה נוספת בארץ, שייתכן ותעבור מהעולם לאחר הקמת תשתית טעינה ראויה, היא אפליקציית PlugShare שמאפשרת לבעלי רכבים חשמליים לצפות במפת נקודות טעינה ציבוריות ובנוסף נקודות טעינה ביתיות התואמות לרכב שבבעלותכם מתוך מטרה לשתף נקודות אלו בהסכמת בעלי הנקודה. גם במקרה הזה רצוי לבצע שיחה מקדימה ולוודא כי המפה עדכנית, הנקודה קיימת, תקינה וזמינה – ובמקרים בהם מדובר בנקודת טעינה ביתית פרטית הדבר, כמובן, חיוני.

ומה הממשל עושה בקשר לתשתית?

התשובה המסכמת היא – לא הרבה. מכרז להקמת נקודות טעינה מהירות ואולטרה מהירות (עמדות DC, אולטרה מהירות מוגדרות כעמדות בהספק של 150 קילוואט ומהירות בהספק של 50-149 קילוואט). המענק הוא להקמת נקודת טעינה בלבד, עם הגבלה לעד 20 נקודות מהן לא יותר מ- 10 אולטרה מהירות. סך כל המענק עומד על 13.8 מיליון ₪.

חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO זיו האפט חקר את נושא התקנת התשתיות לטעינה חשמלית באירופה. לפיו, כבר בינואר 2018 גובשה הנחייה מחייבת במדינות האיחוד. לפי הנחייה זו, כל בנייה מסחרית חדשה שבה לפחות 10 מקומות חנייה חייבת על פי חוק לכלול 20% ממקומות החנייה עם תשתית הכנה לטעינת רכבים חשמליים, ולפחות נקודת טעינה פועלת אחת עם השלמת הבניה. זה המצב במדינות אירופה.

ומה קורה כאן, בארץ? לצורך השוואה, גם לעיריית תל אביב יש הנחיות בנוגע לתשתיות חנייה. כאן, ההנחיה נוגעת לבנייני ציבור ותעסוקה חדשים היא ל- 5% מהחניות עם הכנה לטעינה חשמלית, ללא שום דרישה לנקודה בפועל. עיריית כפר סבא, לעומתה, הכריזה על כוונתה לרשת את העיר בנקודות טעינה.

נקודות טעינה – באחריות מי?

ישנם כמה בעלי אינטרסים בהקמת תחנות טעינה בארץ. חברת החשמל, לדוגמה, יכולה לגזור קופון נאה ממכירת החשמל בנקודות, אך היא עדיין לא הרימה את הכפפה הזו. חברות ייצור וייבוא רכבים לעתים מקימות תחנות טעינה כמקדם מכירות לרכבים חשמליים. פורשה, לדוגמה, מקימה עמדות טעינה מהירות במשרדי החברה. חברות כמו ג'ינרג'י בונות לעצמן מוניטין בהקמת תחנות טעינה ציבוריות, מוניטין בו הן משתמשות להתקנות נקודות טעינה פרטיות, וגם מרכזים מסחריים משתמשים בעמדות טעינה כאמצעי למשיכת לקוחות. בעלי האינטרסים הכבדים ביותר אמורים להיות הממשלה והמועצות המקומיות. מניעת זיהום אויר ורעש הן מטרות שכל אזרח במדינה ירוויח מהן, אולם דווקא אלו שאמונים על האינטרסים של הציבור לא ממהרים לפעול.